מי החיה הכי חכמה בעולם?
10 מועמדים מפתיעים (יותר ופחות) לתואר היצור האינטליגנטי ביותר
"האדם הניח תמיד כי הוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג - הגלגל, ניו-יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות את זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים תמיד כי הם אינטליגנטיים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."
דאגלס אדאמס, "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"
לאחרונה נשלחה אלינו שאלה קצרה ופשוטה לכאורה: "איזו חיה היא הכי חכמה בעולם?". השאלה נראית הגיונית לגמרי, אבל… האם אפשר להכריע בכלל בצורה אובייקטיבית 'מי הכי חכם' כשמשווים בין יצורים שונים שמתמודדים עם אתגרים מאוד שונים? כולם התפתחו, כך נראה, להיות מעולים בתחומם ומצטיינים בדרכיהם הייחודיות לשרוד ולשגשג. כל תשובה לשאלה שבכותרת תהיה תלויה בהכרח בהנחה מוקדמת איזה סוג אינטליגנציה אנחנו מחשיבים בתור 'הכי חשוב': כישרון לאלתר ולפתור בעיות? יכולת לזכור דברים? לתקשר? להבין רגשות ומחשבות? ליצור בריתות חברתיות, מניפולציות ושיתופי פעולה? לטפח לקוחות?!
בכתבה הזו נציג 10 מועמדים מגוונים לתואר "החיה הכי חכמה בעולם" מכל רחבי ממלכת החי (ואחד אפילו מחוצה לה) - וכמה טיעונים אפשריים לכתר לכל אחד מהם.
1. שימפנזים: אמני התכנון
- שימפנזים משתמשים בכלים: למשל בענפים כדי לשלות טרמיטים מקן, באבנים כדי לפצח אגוזים, או בעלים לעוסים מסוג מסוים כ"ספוג" לשאוב בעזרתו מים מנקיקים. למעשה, לתרבויות שונות של שימפנזים יש ערכות כלים שונות, גם לאותן מטרות.
- שימפנזים מפגינים יכולות תכנון מרשימות. למשל, בגן חיות בשבדיה תועד שימפנזה שאסף אבנים בדיסקרטיות למחבוא בבקרים, רק כדי ליידות אותן על המבקרים שהיו נכנסים לגן מאוחר יותר. חוקרים טוענים שמצאו ראיות לתכנון אסטרטגי של שימפנזים למשך חודשים קדימה.
- במבחני זיכרון ויכולת קוגניטיבית מסוימים, שימפנזים יכולים להשתוות לבני אדם - ובמשימות מסוימות (למשל זכירת רצף מספרים על מסך) אפילו להתעלות בקביעות על בני אדם.
- שימפנזים מפגינים אינטליגנציה רגשית וחברתית גבוהה: הם חיים בקבוצות סולידריות, משתפים פעולה ומפגינים אמפתיה, רבים ומתפייסים, חולקים משאבים ומטפחים זה את זה - אבל מסוגלים גם להטעות ולרמות אחד את השני.
- שימפנזים מפגינים חוכמה שקל לנו להבין ושמאוד מזכירה לנו את עצמנו.
- ואולי דווקא השימפנזה הננסי, הבונובו, הוא השימפנז - ובעל החיים - החכם ביותר? ולו רק בגלל שהצליח, לממש את האידיאל ההיפי "עשו אהבה, לא מלחמה" וליצור חברה לא אלימה וסובלנית (לרוב) בלב הג'ונגל?
2. דולפינים: גאוני אלתור
- לדולפינים יש מוח גדול ומורכב: מוח הדולפינן (בתמונה למטה משמאל) אפילו גדול ומפותל יותר מהמוח האנושי (מימין). דולפינים ידועים ביכולת הלמידה המהירה שלהם.
- דולפינים מפגינים מודעות עצמית: הם עוברים בקלות את "מבחן הראי", כלומר מבינים במהרה שזו השתקפות שלהם-עצמם במראה, ולא דולפין אחר
- לדולפינים יש גם כישורי תקשורת יוצאי דופן: לכל דולפין יש "שריקה ייחודית" שמשמשת כשם פרטי! דולפינים קוראים אחד לשני בעזרת השריקות האלה. בנוסף, חוקרים הצליחו ללמד דולפינים להבין שפה אנושית בסיסית, כולל תחביר!
- לדולפינים יש חיי חברה עשירים: הם צדים בקבוצות בשיתוף פעולה מתוחכם - וגם ממציאים משחקים כמו רכיבה על גלי חוף רק בשביל הכיף.
- דולפינים מצטיינים בחשיבה יצירתית ותושייה: למשל, דולפינה בשם קלי, שהיתה כלואה במכון מחקר ימי , אולפה לקבל דג בכל פעם שהביאה למאמנים אשפה מתוך הבריכה. יום אחד, כשהיא מצאה עיתון - במקום להביא אותו, היא בחרה דווקא להסתיר אותו, ולהביא ממנו דף אחד בכל פעם, כדי לקבל עוד ועוד דגים.
3. פילים: אלופי זיכרון
- בניגוד לרוב הדימויים שהדבקנו לחיות שונות (למשל "זיכרון של דג"), "זיכרון של פיל" הוא לא מיתוס. לפילים אכן יש זיכרון פנומנלי, שנעזר באונות המצחיות הענקיות שלהם. במחקרים ארוכי טווח בשמורות טבע נמצא שהפילות הזקנות שמנהיגות את העדר זוכרות מצוין איפה נמצאים מקורות מים ומזון, כמו גם פנים וקולות של עשרות פילים אחרים ואפילו בני אדם - אפילו אחרי שנים ועשורים שלא נחשפו אליהם.
- פילים מפגינים גם מודעות עצמית – הם עברו את מבחן הראי בשנת 2006.
- פילים יודעים להשתמש בכלים בסיסיים: הם יכולים להשתמש בענף עם עלים כדי לגרש זבובים, להזיז סלע כדי לחסום בור, או אפילו לשים על הראש ענף עם עלים בתור "כובע" כשהשמש קופחת.
- פילים מגלים אינטליגנציה רגשית גבוהה. תצפיות הראו שהם מתאבלים על בני משפחה שמתו, כשהם מלטפים בעדינות את עצמותיהם. הם מפגינים רמות גבוהות במיוחד של אמפתיה ואלטרואיזם: אם פיל קטן בצרה, בני העדר יתקבצו בניסיון לעזור לו. יש אפילו דיווחים על פילים שחזרו להציל בני אדם שנקלעו למצוקה, וזוכרים טובה (או עוול) שנים רבות אחרי שהתרחשו.
- לפילים יש יכולות תקשורת יוצאות דופן: נהמות תת-קוליות (לאוזנינו האנושיות הצנועות) עוברות באוויר למרחק של מעל 10 ק״מ ומשמשות פילים לתיאום תנועות, להעברת מידע מגוון ולשמירת לכידות משפחתית. חלק מהתקשורת נעשה דרך הקרקע כגלים סייסמיים (מעין רעידות אדמה קטנות): הפילים קולטים אותם בקולטנים מיוחדים בכפות רגליהם, מאכנים ומזהים את המקור - ומגיבים אליו. מחקר עדכני הראה שלפילים יש אפילו קריאות ייחודיות שמשמשות כ“שמות פרטיים".
4. אפרורים אפריקאיים: מתקשרים מצטיינים
האפרורים האפריקאיים היו ידועים מזמן ביכולת החיקוי המדהימה שלהם, אבל היה זה נציג בודד של המין שהוכיח לאנושות שהם מסוגלים להרבה יותר - להבין משמעות של מאות מילים ואפילו של מושגים מופשטים. אלכס היה תוכי אפרור ("ג'אקו") ששימש בניסוי מדעי יוצא-דופן (שחלקו נמשך 30 שנה) של החוקרת ד"ר איירין פֵּפֶּּרְבֶּרְג. בתחילת המחקר, מדענים רבים עדיין האמינו שרק בעלי מוח גדול (כמו של קופים, פילים ודולפינים) יכולים לפתור בעיות מורכבות, ושתוכים "רק מחקים קולות" בלי הבנה אמיתית. אלכס הוכיח אחרת:
- הוא למד להשתמש באוצר מילים של למעלה מ-100 מילים אנגליות בצורה נכונה. אלכס ענה בצורה נכונה על שאלות כמו: "מאיזה צבע יש יותר?" או "כמה נשארו?" מול מגש עם כמה חפצים. הוא הבין מושגים של גודל, צבע, כמות ואפילו את הרעיון של אפס - אלכס ידע לומר "none" כדי לציין שכלום לא נשאר על המגש.
- אלכס גם גם השתמש במילים מרצונו בהקשר המתאים - למשל, הוא נהג לומר "ביי ביי, להתראות" כשהחוקרים עזבו את המעבדה בכל ערב. כשנמאס לו משאלות מציקות אמר: "אני הולך עכשיו".
5. עורבים: פותרי בעיות
המוח של עורבים וקרוביהם - כמו עורבנים ועקעקים - קטן בהרבה משל הטוענים הקודמים לכתר, אבל הוא מפגין יכולות שחשבנו שרק מוחות גדולים מסוגלים להן. עורבים מסוגלים לייצר כלים, לדחות סיפוקים, לתפוס מספרים, ולהפגין זיכרון ותושייה שזיכו אותם בכינוי "קופי אדם עם נוצות". הם יכולים לפתור בעיות בתחכום שנראה לנו לפעמים על-טבעי. למשל:
- עורבים תועדו מניחים אגוזים על כבישים, לעתים ממש לפני רמזור ומעבר חצייה, וממתינים לרכב חולף שיפצח אותם עבורם. לעתים (בעיקר ביפן) הם ניגשים לאכול רק כשהכביש בטוח - והמכוניות עומדות באור אדום.
- עורבים מצטיינים בשימוש בכלים. הם הופכים ענפים לכלי עבודה על-ידי חידודם ליצירת מקלות דקים וקרסים, ואז משתמשים בהם כדי לשלות רימות מתוך חורים בעצים. עורבים מסוימים אפילו מעבירים כלים ושיטות להכנתם מדור לדור, סוג של תרבות.
- מחקרים הראו שעורבים מסוגלים לתכנן מראש תוכנית בת מספר שלבים. למשל, הם פתרו בעיה שדרשה שלושה שלבים שבהם היה עליהם להשתמש בכלי אחד כדי להשיג כלי שני, ואז בו להשתמש להשגת מזון. העורבים הצליחו בכך בלי טעויות, מה שמרמז שהם מסוגלים, כמונו, לדמות בעיני רוחם רצף פעולות עתידי.
- עורבים מצטיינים בזיכרון שנראה בלתי אפשרי אפילו למוח הענק שלנו (יחסית לזה של עורבים). ציפור ממשפחת העורביים בשם "קיק אגוזים אמריקאי" מחביאה בסתיו עד כ-30,000 זרעי אורן במטמונים מפוזרים, ועם בוא האביב מצליחה לאתר את רובם בדיוק של סנטימטרים! ניסויים בעורבנים הוכיחו שהם זוכרים לא רק מיקום של אלפי מטמוני מזון אלא גם מה הם הטמינו בכל אחד ומתי. והם אפילו לוקחים בחשבון איזה סוג מזון נוטה להתקלקל קודם בניהול מלאי האוצרות הלא-ייאמן שהם עורכים בראשם.
- עורבים מעולים גם בשימור קבוצתי, אפילו רב-דורי של זיכרון: עורבים ידועים בכך שהם זוכרים פרצופים, כמו שהראנו לאחרונה בהקשר של הדבקה חברתית בפחד. הם אפילו מלמדים את בני הלהקה והצאצאים שלהם לזהות פנים של אנשים עוינים/מסוכנים ולהוקיע אותם, למען יראו וייראו.
- עורבים מפגינים הבנה פיזיקלית אינטואיטיבית מדהימה. למשל, בשביל לקרב אליהם מזון צף בכלי גבוה - עורבים ינסו להפיל לתוכו אבנים לתוך כדי להעלות את מפלס המים. אאוריקה!
- אינטליגנציה חברתית: עורבים זוכרים עורבים אחרים, משתפים פעולה לעתים, וגם נוטרים טינה למי שפגעו בהם. עורב שהסתיר מזון יעשה זאת שוב במקום חדש אם שם לב שמישהו אחר ראה אותו מחביא! זה סימן ליכולת לקחת בחשבון את נקודת המבט של האחר, מה שנקרא "תאוריה של תודעה", שלבני אדם לוקח שנים לפתח. עורבים נוהגים לנחם בעדינות ובאמפתיה עורבים-חברים אחרי עימות מר שלקחו בו חלק.
בישראל ניתן למצוא שישה מיני עורבים, שחלקם, כמו העורב האפור, מוגדרים כ"מזיקים" - ו"מטופלים" בהתאם. פקחים של "רשות הטבע והגנים" לוכדים והורגים אלפי עורבים בכל שנה. זה מתאפשר גם בגלל הדימוי השלילי שעורבים סובלים ממנו. צבעם השחור, וכנראה גם זיכרונם החד וחוכמתם בכלל - זיכו אותם בשלל דימויים ואמונות טפלות בתרבויות אנושיות שונות, שהפכו אותם לדימוי "מבשר רעות" ומפחיד עבור רבים. גם הדעות הקדומות שלנו על אוכלי נבלות (עורבים, כמו רוב "אוכלי הנבלות", אינם אוכלים רק נבלות) בוודאי לא סייעו לתדמיתם.
6. תמנונים: חוכמה חייזרית
לתמנונים יש מערכת עצבים שנראית לנו ביזארית, עם "מוחות" נפרדים גם בזרועות. תמנונים מפגינים יכולת מדהימה להשתחרר ממבוכים, להסתוות ולהטעות, לפתור בעיות ואפילו להשתמש בכלים. האינטליגנציה של תמנונים התפתחה בנפרד מזו של בעלי חוליות, וזאת אולי אחת הסיבות שהיא נראית לנו כל כך ייחודית.
- תמנונים מפגינים יכולת מדהימה לפתור בעיות: הם לומדים להבריג מכסים של צנצנות כדי להשיג מזון שנמצא בתוכן, מנווטים במבוכים וזוכרים את הדרך, וחומקים דרך חורים זעירים כמו אמני בריחה. חוקרים באקווריומים מספרים על מקרים שבהם תמנון יצא בלילה מהמכל שלו, זחל לתוך מכל אחר, טרף דגים ואז חזר למכל שלו לפני שהעובדים באו בבוקר. זה דורש, בנוסף לתעוזה - הרבה מאוד תושייה.
- תמנונים הם חסרי-החוליות הראשונים שהוכח שהם משתמשים בכלים: בשנת 2009 תועדו תמנונים באינדונזיה אוספים חצאי קליפות קוקוס ריקות, סוחבים אותם למרחק, ומשתמשים בהם כ"מבצר נייד": כשהם מרגישים מאוימים, הם מתחבאים בתוך חצאי הקוקוס המחוברים. החוקרים ציינו שההתנהגות הזו (איסוף, סחיבה והרכבה של כלי מחסה נייד) היא הרבה מעבר לשימוש פשוט בכלי מזדמן. זו חשיבה מתוחכמת מאוד, שנחשבה עד אז לגמרי מחוץ לטווח השגתה של כל רכיכה.
- כאמור, מוח התמנון מבוזר הרבה יותר מאצל חיות יבשה. רוב הנוירונים של תמנונים נמצאים בזרועות שלהם, שמתפקדות במידה רבה כמוחות נפרדים. לתמנונים יש למעשה תשעה מוחות: אחד מרכזי ושמונה קטנים ואוטונומיים-למחצה, שיכולים לנהל משימות שונות במקביל.
- תמנונים באקווריומים ומעבדות מזהים את אנשי הצוות, ודואגים להראות את זה: הם מפגינים העדפה ברורה למטפלים מסוימים, ומנגד - נוהגים להתיז מים על מי שהם לא מחבבים.
7. נקאי אילתי: 'בעל הבסטה' הכי ממולח בים
כשחושבים על חוכמת בעלי חיים, דגים הם כנראה לא הראשונים שיקפצו לכם לראש. אבל מסתבר שגם מתחת למים, ובתוך גוף קטנטן של "אצבעוני" יכול להסתתר מוח מבריק. הכירו את הנקאי האילתי ממשפחת השפתוניים - דג שונית חרוץ ומתוחכם שעוסק למחייתו במתן שירותי ניקיון בריאות וספא לאלפי לקוחות מרוצים! הוא מנקה ואוכל טפילים, עור מת ופסולת מגופם ושיניהם של דגים, גם כאלה שגדולים ממנו בהרבה, בתחנת ניקוי תת-ימית קבועה.
- במחקר פורץ דרך מ-2019 הצליח דג הנקאי לעשות מה שרק קומץ מיני יבשה מבריקים במיוחד הצליחו בעבר: לזהות את עצמו במראה! ובכך הוא הוכיח מודעות עצמית לפי המבחן המדעי המקובל. התוצאה עוררה ויכוח סוער, כי מדענים התקשו להאמין שדג קטן יכול להפגין מודעות עצמית, או בכלל חוכמה כלשהי שמתעלה על זו של רוב היונקים. אלא שמחקר המשך חיזק את הממצאים, ומחקר נוסף הוכיח שדגי הנקאי יכולים לזהות את עצמם אפילו בתצלומים!
- דגי נקאי מזהים גם יצורים אחרים - ואפילו זוכרים את ההעדפות שלהם (והם משרתים בממוצע 2,297 לקוחות ביום)! הנקאים גם זוכרים "לקוחות קבועים" ומתאימים את השירות להם ולעומס ב"חדר ההמתנה" (הטיפול מושקע יותר כשהתור קצר). ניסויים הראו שדג נקאי "מרמה" לפעמים – מנשנש קצת משכבת ההגנה הרירית (המוקוס) של לקוח במקום להסתפק רק בעור מת וטפילים - אבל הוא מקפיד לעשות את זה רק ללקוחות מזדמנים; לקוחות קבועים הוא משמר באמצעות מוניטין של נקאי זהיר בהרבה. זאת מחשבה עסקית חריפה להפליא.
- מחקר הוכיח שדגי הנקאי הקטנים יכולים להביס אפילו שימפנזים במבחני אינטליגנציה מסוימים!
שיבוש האקלים צפוי, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, להחריב בעשורים הבאים את שוניות האלמוגים שנותרו בים, ובכך לחסל את ביתם של הנקאים החכמים, וגם אותם עצמם. אנו גם לוכדים ומעבידים באכזריות עד מוות עשרות מיליוני דגי נקאי בשנה בתעשיית כלובי הסלמון.
8. חזירים: מאחורי הדימוי הנורא
חזירים - למרות הדמוניזציה שלהם בכלל, ובפרט בקרב יהודים - מפגינים אינטליגנציה גבוהה מזאת של כלבים, שדומה אולי לזו של תינוקות אנושיים בני שלוש! חזירים הם סקרנים, לומדים בקלות, ואוהבים לשחק - אפילו משחקי מחשב:
- חזירים למדו לשחק משחקי וידאו בסיסיים בעזרת ג'ויסטיק! למשל משחק פינג-פונג פשוט, שבו צריך לכוון סמן לעבר כדור על המסך. החוקרים דיווחו שהחזירים המשיכו לשחק גם כשהחוקרים הפסיקו לתת להם פרסים, ורק עודדו אותם מילולית. כלומר החזירים שיחקו גם כי נהנו מהמשחק או לפחות מהעידוד החברתי. היכולת לקשר בין פעולה שלהם בעולם הפיזי (להזיז את הג'ויסטיק) לבין תוצאה ויזואלית מופשטת על מסך - היא בכלל לא מובנת מאליה, ואפילו הרבה קופים מתקשים בזה.
- חוקרים הראו שחזירים יכולים להשתמש במראה כדי למצוא דברים: הם שמו אוכל מאחורי מחיצה, ככה שאפשר לראות אותו רק דרך מראה, וחזירים שקלטו את רעיון ההשתקפות, הלכו למקום הנכון - בניגוד לחזירים שלא קלטו וחיפשו את האוכל מאחורי המראה... החזירים שהשתמשו במראה בתחכום הצליחו במשימה שכל התינוקות האנושיים נכשלים בה עד גיל שנה וחצי בערך.
- חזירים מפגינים יצירתיות: חוות תיעדו למשל חזירים שלמדו לפתוח שער גדר כדי לברוח או לשחרר חברים; או חזירים שמשתמשים בכלים פשוטים, כמו מקל בפה, כדי לגרד בגב.
- חזירים הם חיות חברתיות מאוד, והם משתמשים בתקשורת מורכבת שכוללת מגוון קולות ומחוות גוף.
חזירים סובלים כיום מצורות אכזריות במיוחד של התעללות והרג. לא רק מאות חזירי בר שנורים בחיפה (ובמקומות נוספים שבהם חיו את חייהם מזה דורי דורות) אלא גם מאות אלפים של חזירים מבויתים שמעונים ונשחטים הרחק מעיני הציבור כל שנה בתעשיית החזירים בישראל.
9. בני אדם: החיה הכי חכמה בעולם?
במבט ראשון, עליונות השכל האנושי נראית ברורה: אין עוד מין שפיתח שפה מורכבת או מדע וטכנולוגיה כמו בני אדם! שכבש כל יבשת וכל אי נידח על כדור הארץ, שהכחיד את רוב החיות הגדולות, שביקע את האטום, שהגיע לירח, ששינה את האקלים… ברור שאנחנו הכי חכמים בעולם!
- אבל קו המחשבה הזה מסווה הרבה הנחות מוקדמות שלנו לגבי מהי חוכמה ואיך מודדים אותה. קשה מאוד להשוות חוכמה של פיל, לחוכמה של תמנון, או את של כל אחד מהם לחוכמה אנושית, כאילו מדובר בסך הכל על שתי כמויות שונות של אותו דבר. וקשה להגיד שאדם בודד יכול להגיע לירח או לבקע אטום גם אם יינתן לו לשם כך זמן בלתי מוגבל. הישגים כאלה מבוססים על היכולת של מאות מיליוני בני אדם לשתף פעולה. היכולת הזאת היא הדבר יוצא הדופן ביותר בבני האדם שמקנה להם את כוחם יוצא הדופן - יותר מאשר פער יוצא דופן בחוכמה בין אדם בודד לדולפין בודד או לשימפנזה בודד, למשל.
- וחוץ מזה, מכירים את הפתגם על ההבדל בין חכם לפיקח? "חכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע לצאת מהם"? אז לפי הפתגם הזה לפחות, קשה לתאר את האדם כ'חכם' כשהוא לא מפסיק להכניס את עצמו לצרות כמו משבר האקלים - שאפילו לא ברור איך והאם יצליח לצאת מהן. האדם הוא אולי היצור הכי פחות חכם בעולם בשימור הסביבה הטבעית שהוא תלוי בה למחייתו. תועדו לא מעט יישובי וחברות אדם ואפילו ציוויליזציות שלמות שהביאו על עצמן חורבן דווקא בגלל מה שיכול להיראות במבט ראשון כמו "תחכום" מרשים. האם תחכום שלא יכול להתקיים ביציבות, ולמעשה נוטה לסבך את עצמו בצרות גדולות יותר ויותר - הוא באמת כל כך חכם?
- אפילו ברמה האישית - מסתבר שהאדם הוא לא רק החיה הכי מסוכנת לבעלי חיים ממינים אחרים - אלא אפילו החיה הכי מסוכנת לבני מינה! אין חיה בעולם שהורגת כל כך הרבה בני אדם כמו החיה האנושית.
אבל גם אם מתעלמים מכל זה - נדמה כי לא לעוד הרבה זמן בני אדם יזכו ליהנות מהתואר "היצור החכם בעולם" שהעניקו לעצמם. זאת משום שמועמדת חדשה ומפתיעה מסתמנת במהירות כמנצחת הצפויה בתחרות החל מעוד שנים ספורות...
10. בינה מלאכותית (AI): תעקוף את כולם בקרוב?
בינות מלאכותיות הן כנראה עדיין לא הישויות (אם אפשר לקרוא להן ככה) הכי חכמות בעולם, אבל הן מתקרבות לשם בקצב מדהים, יש יאמרו מבהיל. רבים סבורים שבעוד שנים ספורות בלבד תעקוף הבינה המלאכותית את בני האדם ב"חוכמתה" - ועדיין תמשיך להשתפר. מה אפשר לשער כבר עכשיו על אירוע ה"עקיפה" הזה, אם יתממש, ועל חשיבותו ההיסטורית או השלכותיו?
- שהסופר-אינטליגנציה המלאכותית (ASI) תהיה (כנראה) בניגוד לכל 9 היצורים הקודמים שתיארנו - ישות לא-מרגישה ולא-ביולוגית.
- שהיתרונות שלה על חוכמת בני אדם יהיו בולטים. הסיבה היא שבניגוד לקושי להשוות בין חוכמה של אדם ותמנון למשל - האינטליגנציה המלאכותית נבנתה כדי לפתור בדיוק בעיות שהאדם מתמודד איתן.
- שבינת-על מלאכותית תיטה לראות בני אדם כמין (נוסף) של בעלי חיים שמוגבלים על ידי הביולוגיה שלהם. וגרוע מכך, היא עלולה לרשת מאיתנו את הזלזול ביתר בעלי החיים - ולהפנותו זאת הפעם כלפינו. לרוע המזל, המסורת האנושית נטתה לקשור עליונות אינטלקטואלית לפריבילגיות מרחיקות לכת - כולל הזכות לנצל אחרים, חכמים פחות. האם גם בינה מלאכותית תצדיק יום אחד בפערי האינטליגנציה שיהיו בינינו שימוש בבני אדם ככלי מחקר או כ"חיות משק"?
- שבינת-על מלאכותית שנבנתה בצלם האדם עלולה (ויש יאמרו: צפויה) לשאוף לכוח, משאבים ושימור-עצמי (אפילו אם לא תפתח תודעה כלשהי) ולמצוא את הצדקותיה הפורמליות בערכים האנושיים שאנו מקווים שימנעו זאת. המחשבה המקובלת גורסת ש"אם לא נוודא התאמת-ערכים, AI עלולה לראות בבני-אדם אמצעים למימוש יעדיה", בעוד שהאמת היא שיחס אינסטרומנטלי למינים חכמים פחות (סוגנות) - הוא דווקא ביטוי לאחד הערכים האנושיים המקובלים ביותר כיום.
- כך יכול אולי, במעין דרמת קארמה קוסמית, להיקשר עתיד המין האנושי בהצלחת המאבק לזכויות בעלי חיים. אם השאלה "מי הכי חכם בעולם?" תמשיך להיחשב כחופפת לשאלה "למי יש זכות לשלוט בעולם?" - נראה סביר יותר שבני אדם יאבדו שליטה בגורלם בעתיד הלא רחוק. כאשר יבינו ש"הפכו" לבעלי חיים - זה כבר יהיה מאוחר מדי מבחינתם מכדי שיוכלו לשנות משהו.
בשורה התחתונה
נראה שהאינטליגנציה בטבע לובשת אינספור צורות, ופעמים רבות היא מפתיעה אותנו איפה שפחות ציפינו לה. אולי הלקח הגדול ביותר הוא שהחוכמה היא לא מאפיין בלעדי של יצור מסוים, אלא היא אוסף מגוון של יכולות ("אינטיליגנציות" שונות) שהתפתחו במקומות שונים כדי לפתור בעיות שונות. אין טעם לנסות להשוות ביניהן כמותית בכללותן, אלא לכל היותר בין סוגי אינטליגנציה מסוימים או בין היכולות להתמודד עם אתגרים מסוימים.
חשוב במיוחד להיזהר מזיהוי של חוכמה עם זכויות-יתר. גם כי זה רעוע מבחינה פילוסופית, אבל גם מסיבה אנוכית לחלוטין: הימים שבהם נהנתה האנושות ללא חשש מהזיהוי הזה, כי העליונות האינטלקטואלית שלה נראתה בלתי מעורערת - אולי יגיעו בקרוב לקצם.