האמת מאחורי תעשיית הביצים

לחיות בלי היכולת לזוז

ביום שבוקעים האפרוחים במדגרות, הם עוברים סלקציה, וכל אפרוח זכר נשלח להשמדה. כיוון שהם לא יטילו ביצים, לתעשיית הביצים אין צורך בהם והם נחשבים לפסולת. כל אפרוחה נמכרת ללולים, שם היא נכלאת כל חייה בכלוב מתכת קטנטן, יחד עם עוד 2-3 תרנגולות, בשטח קטן מדף נייר. היא לא יכולה ללכת, להתעופף, למתוח כנפיים, או אפילו לעמוד בנוחות. היא נאלצת לחיות יום ולילה על רשת אלכסונית.

לתרנגולות יש צורך טבעי חזק לנקר בקרקע. אך הדבר היחיד שיש לתרנגולת בכלוב סוללה לנקר בו הוא שכנותיה לכלוב. בתנאי הלחץ והשעמום הקיצוניים האלה מפתחות התרנגולות תוקפנות ואלימות. במקום לתת להן יותר מרחב – הלולנים מעדיפים פשוט לחתוך להן שליש מהמקור בגיליוטינה לוהטת. המקור הוא רקמה עשירה בכלי דם ובתאי עצב, והחיתוך גורם לכאבים עזים, הקאות והימנעות מאכילה במשך ימים – ולעתים גם לקשיים וכאבים תמידיים באכילה ובניקוי הנוצות.

תרנגולת בטבע מטילה כ-12 ביצים בשנה. אבל כיום, באמצעות עיוות גנטי ומניפולציות אור, גורמים לה להטיל כ-300 ביצים בשנה. ההטלה היומיומית שוחקת את צינור ההטלה שלה, שנפצע וצונח (הלולנים מנקים את הביצים מהדם) ועצמותיה נשברות מחוסר סידן, המושקע בקליפות הביצים.

לאחר שנה בכלוב, כשהיא מתחילה להטיל פחות ביצים, מרעיבים אותה לשבועיים כדי לגרום לה הלם שמחדש את ההטלה המוגברת. לאחר כשנתיים, כשקצב ההטלה שלה פוחת שוב, היא כבר נחשבת ל"מטילה זקנה", פגועה אפילו מכדי להישחט למאכל. היא נשלפת מהכלוב בו נכלאה כל חייה, ונתלית הפוכה מרגליה על מסוע שמחשמל אותה למוות.

שאלות ותשובות

תעשיית הביצים בסרטונים

ביצים - לא מה שחשבת

6 סודות של תעשיית הביצים

סיפורה של אווה

יום אחד אולי אפרוש כנפיים

אפרוח נולד

החיים בתעשיית הביצים בחצי דקה