בלוג אנימלס

מתי התגלו לראשונה הדגים שיוצרים ציורי "מנדלות" על קרקעית הים? למה לקח לאנושות זמן רב כל כך לגלותם? למה הם בכלל מציירים? ומה הספקנו ללמוד עליהם ועל התופעה מאז גילויה? סדר האירועים 1995 – צוללנים בחופי האי אמאמי אושימה שבדרום יפן מבחינים בעיגולים מוזרים על קרקעית הים, מעין "מנדלות" (עיגולים טיבטיים מצוירים, לעתים בעזרת חול…

מה כולל החוק החדש? חקיקה חדשה שנכנסה לתוקף בתחילת החודש (יולי 2025) בשווייץ מחייבת, כנראה לראשונה בעולם, "גילוי נאות" ברור על חזית מוצרים מהחי אם במהלך ייצורם נעשה שימוש באחת מ-5 פרקטיקות חקלאיות אכזריות שנאסרו במדינה. הפרקטיקות האכזריות שמחייבות סימון כוללות:  פיטום בכפייה של עופות מים לצד ארבעה סוגי השחתות גוף נפוצות בתעשיות המזון מהחי…

האם חיות ממינים אחרים נהנות ממין? עושות פעילויות מיניות גם "סתם בשביל הכיף"? או שהן עוסקות במין מתוך "אינסטינקט רבייתי" בלבד? לאחרונה עסקנו בשאלה איך משיכה והעדפות מיניות של חיות מושפעות מה"טעם" של חבריהן. בתגובה, נשאלנו איך אנחנו יודעים שבעלי חיים בכלל "נמשכים" זה לזה? האם זאת לא האנשה? מי אמר לנו שהם לא מזדווגים…

איך השתנתה התפיסה של דגים במדע מ"אורגניזמים ספק-חשים" – לחיות ה"מובילות" במחקרי דיכאון? בפוסט הקודם ניתחנו איך התגבשה ההכרה המדעית ביכולת של דגים להרגיש כאב – חרף עיכובים משמעותיים שהצליחה לגרום "תעשיית ספק" במימון והכוונה של גופי דיג. בפוסט הזה נבחן תהליך היסטורי דומה באופיו אך קצר יותר, בנושא קרוב: כיצד התגבשה ההבנה המדעית שדגים…

כסף, זהות, פוליטיקה, גזענות: מה *באמת* עמד מאחורי התמשכות "הוויכוח המדעי" על יכולתם של דגים להרגיש כאב? האם דגים מסוגלים להרגיש כאב וסבל? שאלה זו עוררה מה שנראה כמו "מחלוקת מדעית מתמשכת" בעשורים האחרונים. בעבר סקרנו כמה מהממצאים החשובים ביותר שהתגלו במהלך המחקרים בנושא. בסקירה הזאת נבחן את הסיפור ההיסטורי-סוציולוגי של "הוויכוח המדעי" על חישת…

או: האם בדידות יכולה להיות קשה לבעל חיים כמו רעב? כשמדברים על צרכים של בעלי-חיים אפשר להבחין בין שני סוגים: הראשון הוא צרכים אוניברסליים – שמשותפים לכל מין ללא יוצא מן הכלל, כמו מזון ושינה.  השני הוא צרכים ייחודיים או כאלה שקיימים בעוצמות שונות מאוד – למשל, הצורך להטיל בפרטיות כנראה לא קיים בקרב זכרים…

הנגשת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שמות פרטיים שניתנו לילדים במדינת ישראל מאז הקמתה – ובפרט בפרויקט האחרון של ynet בנושא שעורר עניין רחב – היא הזדמנות מצוינת לבדוק שאלה שנשאלנו בעבר ולא ידענו להשיב עליה: "האם הורים הפסיקו לקרוא לילדים על שם בעלי חיים?". קל להבין מאיפה נובעת השאלה. תשאלו את עצמכם כמה מיושנים…

10 מועמדים מפתיעים (יותר ופחות) לתואר היצור האינטליגנטי ביותר "האדם הניח תמיד כי הוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג – הגלגל, ניו-יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות את זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים תמיד כי הם אינטליגנטיים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות…

בפוסט הקודם בדקנו את השאלה האם חיות יכולות "להידבק" מבנות מינן במשיכה כלפי בן או בת זוג פוטנציאליים. בפוסט הזה ננסה לבחון שאלה דומה לגבי "הדבקה חברתית" – אבל בנוגע לסוג שונה של רגשות, כאלה שרובנו נגדיר כנעימים הרבה פחות – פחדים. העברה חברתית של פחד שידועה גם כלימוד פחד עקיף או הדבקת פחד, היא…

האם גם בעלי חיים נוטים להידבק בהעדפות רומנטיות ומיניות מאחרים? באיזה מינים? עד כמה ההדבקה החברתית מושפעת מזהות ה"מדביק" הפוטנציאלי? והאם מדובר על חיקוי פשוט או על סוג של למידה? "נשים לא רוצות גברים יפים אלא גברים שהיו עם נשים יפות"  (מילן קונדרה, ספר הצחוק והשכחה) בני אדם הם יצורים חברתיים, וזה לא סוד שהבחירות…

מחקרים עדכניים מגלים שדגים מסוגלים ללמוד כתוצאה ממפגשים מפחידים! למשל, ממפגשים שכללו תפיסה שלהם – או אפילו של דג אחר בסמוך אליהם – בקרס וחכה, ולשנות את התנהגותם כדי להימנע מהיתקלויות דומות בעתיד. למרות שנהוג היה להניח בעבר שדגים פועלים מתוך אינסטינקטים פשוטים, המחקר המדעי העדכני מראה שיש לדגים זיכרון בריא ויכולת למידה מפותחת, שבאים…

האם ידעתם שתעשיית הדגים בישראל נוהגת לשנות את המין של עשרות מיליוני דגים בשנה באמצעות הורמונים רק כדי שיגדלו קצת יותר מהר? היא עושה את זה לדגי אמנון, הדגים המנוצלים ביותר בישראל, ולרובנו זה אולי נשמע כמו הזייה או בדיחה. אבל כשבוחנים את זה מקרוב – מתברר שאין שום דבר משעשע בשינוי מין המוני למטרות…