בלוג אנימלס

לאחרונה נשלחה אלינו שאלה עובדתית פשוטה: "כמה עופות נשחטים בכל יום בישראל? האם יש על זה נתונים מדויקים?" התשובה הקצרה היא: מעל חצי מיליון עופות נשחטים בכל יום במשחטות תעשייתיות בישראל. כ-400 בדקה. אבל איך מחשבים כמה בדיוק? עושים ממוצע של מספר העופות שהובלו למשחטות בשנה, למשל ב-4 השנים האחרונות שמשרד החקלאות פרסם עליהן נתונים…

ומה החשיבות הההיסטורית שלה? "הצהרת קיימברידג'" היא הצהרה רשמית יוצאת-דופן שניסחו ופרסמו כמה מחוקרי המוח המובילים בעולם בתום כנס בנושא תודעה שנערך באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 2012. ההצהרה, שמופנית לכלל הציבור ולא רק למדענים, קובעת כי נאספו במחקרים עד כה די והותר ראיות לכך שגם לבעלי חיים שאינם בני אדם יש תודעה. חשיבות ההצהרה נעוצה במאות…

רכיבה על סוסים משווקת כ"חווייה כיפית", לעתים אפילו "חינוכית" ו"מעצימה"! ואולי מדויק יותר יהיה לשווק אותה כחווייה אכזרית, מסוכנת ומשחיתה? מוזמנים ללמוד מעט על הסבל הכרוך ביצירת "סוסי רכיבה" ו"חוויית רכיבה" (כאן ובמקורות נוספים) – ולשפוט בעצמכם! סוסים נפגעים בדרכים רבות מהרכיבה עליהם. גם במובן הצר – מעצם הלחץ הלא טבעי שמפעיל אדם על הגב…

מה כבר יכול להיות בעייתי במעקב לא מתערב (לכאורה) אחרי חיות? ואם בוחרים להשוות בין מעקב כזה לבין ציד של חיות או עריכת ניסויים על חיות כלואות – זו כבר נראית כבר ממש כמו שיטת מחקר "הומאנית"! אפילו לעומת צילום טבע מקצועי, יכולה להיראות הצמדת מכשיר מעקב ושחרור החיה כמו פיתרון עדיף ואפילו "לא מזיק"…

האם הסרט המצויר הקלאסי של דיסני על נערה שהיא "חצי דג" יכול לעודד אמפתיה לדגים? ביקורתיות לסוגנות? ואפילו צמחונות וטבעונות? בעקבות הגעתה למסכים של הגרסה המחודשת ל"בת הים הקטנה", סרט שעוסק לא מעט בחיות-אדם וביחסים בין חיות לבני-אדם – חזרנו אל קלטת הווידאו השחוקה מרוב צפיות חוזרות בילדותנו, כדי לבדוק עד כמה אמיץ וביקורתי היה…

עברתם פעם ליד רפת וראיתם פרה או עגל עם נזם – ספטום/עגיל/טבעת מפלסטיק או מתכת באף שלה? בטח שיערתם שבמקרה שלהם לא מדובר בתכשיט למטרות יופי, ואולי שאלתם את עצמכם למה בעצם מתקינים לפרה טבעת באף? התשובה הקצרה היא שמתקינים נזם לפרות (ולעגלים ולפרים ולעגלות) כדי לשלוט בהתנהגות שלהן בקלות ובזול – באמצעות כאב. וזאת…

לקראת שבועות כולנו צפויים לשמוע בקרוב הרבה אזכורים של הביטוי "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", שמופיע במקרא 21 פעמים. רובנו נניח, כתמיד, שמילות הביטוי מתייחסות למה שאותן מילים מתארות בעברית של ימינו – חלב של נקבות יונקים ודבש של דבורים. אבל אם ננסה לקרוא את הביטויים בהקשרם המקורי בתנ"ך, נגלה שהמשמעות הזאת לא תמיד מסתדרת עם…

האם חי לו על כדור הארץ כיום חד קרן אמיתי, בשר ודם? ואולי אפילו כמה, ממינים שונים?? התשובה היא: כן! יש בעולמנו, גם כיום, כמה וכמה יצורים מופלאים ונדירים בעלי קרן אחת שצומחת ממרכז פרצופם. אבל לא, אלה לא היצורים מהאגדות שמרפאים מחלות ומטילים הפרשות בכל צבעי הקשת. חד הקרן המיתולוגי חד-הקרן שרובנו מדמיינים הוא…

(ואיך זה קשור להעדפה הגוברת של טראפיק על אמינות, אפילו במדע פופולארי) האם צמחים באמת "צורחים"?! "מדברים" אחד עם השני?? האם מחקר חדש שנעשה בישראל באמת גילה ממצאים מרעישים שכאלה, כפי שדווח בחלק מכלי התקשורת בארץ ובעולם? האם סוף-סוף נמצאה ההוכחה לטענות המוזרות שמופיעות בספר "החיים המסתוריים של הצמחים"?? נתחיל מהשורה התחתונה: לא. המחקר (ולמעשה…

האם גם בעלי חיים ממינים אחרים נוהגים לעצום עיניים כשהם ממש נהנים ממשהו כמו ריח, טעם או מגע נעימים? התשובה היא: כן! גם בעלי חיים ממינים אחרים נוהגים לעצום עיניים כשהם נהנים ממשהו מאוד – ממש כמו שאנחנו עושים לפעמים בלי לשים לב כשאנחנו מתענגים על איזה קינוח או מחבקים חבר אהוב. אבל למה בעצם…

האם יש דרך להבחין בין יצורים מרגישים ל"אדישים-לכל"? האם אפשר לבנות מין "גלאי נפש"? "סמן אחד, ברור ומדיד" אפשר לחלק את כל הדברים בעולם לשתי קבוצות (לא שוות) לפי כל מיני קריטריונים. חלוקה מתבקשת אחת שאפשר לחשוב עליה היא: כל הדברים הדוממים (מכוניות, כוכבים) לעומת כל הדברים החיים (אצות, קופים). גם אם לא קל להגדיר…

ואיזה שתי משמעויות שונות יש לשאלות מהסוג של 'למה חיות עושות משהו'? למה בונים בונים? מה גורם למכרסמים החמודים האלה להשקיע כל כך הרבה מרץ ומאמצים בכריתת עצים וענפים ובבניית מבנים מורכבים שמהנדסים מחדש את כל סביבת המחיה שלהם? למרות פשטותה לכאורה, לשאלה "למה בונים בונים" יש למעשה שתי משמעויות שונות: איזו תועלת צומחת לבונים…