האמת מאחורי תעשיית הדגים

לגדול בביוב

דג בבריכת דגים תעשייתית כלוא בצפיפות גדולה פי 17,500 מאשר באגמים טבעיים. כדי להפחית את עלויות המזון, מערבבים בו צואת עופות מלולי ביצים. הפרשות הדגים (והתרנגולים) מכילות אמוניה שצורבת את עיני הדג, לעתים עד עיוורון. הדג גם סובל מקשיי נשימה בשל המחסור בחמצן במים העכורים. המצוקה (סטרס) בו נמצא הדג הופכת אותו פגיע למחלות. מוות המוני הוא תופעה שגרתית.

כשהבריכה נעשית צפופה ומזוהמת במיוחד, והתמותה מתגברת, פשוט מפסיקים להאכיל את הדגים. ההרעבה, שמפחיתה זמנית את הצטברות ההפרשות בבריכה, עלולה להימשך שבוע, לעתים עד שמבחינים בכך שהדגים "מתחילים לאכול אחד את השני" מרוב רעב.

הדגים סובלים מטפילים רבים, כמו כינים ותולעים, שגורמים לפצעים פתוחים, דימומים ודלקות. כדי להילחם בטפילים, שופכים לבריכה חומרי הדברה מסוכנים ומסרטנים כמו פורמלין וגופרת-נחושת.

כאשר הדג מגיע למשקל מתאים לשיווק, מוציאים אותו מהמים ומובילים אותו במשאית צפופה למפעל ההרג והעיבוד. שיטת ההרג הנפוצה ביותר היא הקפאה אטית למוות. הדג שוחה בפאניקה עד כחצי שעה במים הקפואים וגוסס באיטיות.

תעשיית הדגים בסרטונים

מיקי חיימוביץ' מספרת על תחקיר בריכות הדגים

כך סובלים הדגים בתהליך הדיג

6 סודות של תעשיית הדגים

תחקיר ערוץ 10: תעשיית הדגים וזיהום הים והנחלים

מאחורי הקלעים של תעשיית הדגים: סחיטת ביצים וזרע

16 עובדות מפתיעות על דגים