האמת מאחורי תעשיית בשר ה"בקר" | אנימלס

האמת מאחורי תעשיית הבשר

WestBankQuarantine_JMcArthur_2018-5575

לגדול בלי אמא

היום הראשון בחייו של עגל הוא יום טראומטי - עם לידתו, מפרידים אותו מאמו הבוכה. העגל מועבר לתא בידוד ולעולם לא ישוב לפגוש את אמו.

לעגל בתעשיית הבשר אין שם - יש לו מספר, שייצרב על בשרו באמצעות ברזל מלובן או באמצעות כוויית קור, ללא משככי כאבים. את ניצני הקרניים של העגל יהרסו באמצעות משחה חומצית וצורבת. הכואב ביותר הוא הסירוס, המתבצע באמצעות חיתוך האשכים, קשירתם או לחיצתם במלקחיים - ללא הרדמה או משככי כאבים.

בחודשים האחרונים שלפני השחיטה, העגל נכלא במכלאה ("מפטמה") בה מפטמים אותו כדי שיעלה מהר במשקל. לעתים מקבעים את ראשו במתקן ריסון מעל כלי ההאכלה, במשך שעות ארוכות מדי יום. המזון שהוא מקבל הוא מזון מרוכז, הגורם לבעיות בריאותיות כגון שלשולים, התייבשות, דלקות ובעיות פרסה וטלפיים. יותר מ-10% מהעגלים סובלים מצליעה - רגליהם מתקשות לשאת את משקלם. רצפת הבטון המשופעת במכלאה מקשה על העמידה. הצואה והשתן הנערמים גורמים לדלקות ולזיהומים.

בטבע תוחלת החיים של הפר היא 20-25 שנה, אך בתעשיית הבשר מובא העגל לשחיטה לפני הגיעו לגיל 3.

בכניסה למשחטה העגל מנסה להתנגד ואף לברוח, אך הפועלים מכניעים אותו באמצעות בעיטות, הכאה במוטות ברזל ושוקרים חשמליים. בשחיטה, העגל נתלה במהופך וגרונו משוסף בסכין. עדיין בהכרה, העגל ממשיך להרגיש כשהעובדים מבתרים את גופו.

תעשיית הבשר בסרטונים

להיוולד לתוך הגיהנום

תיעוד ראשון מאוניות משלוחים חיים

החיים בזבל

עדות של עובד ברפת

חדשות 2: חקירה סמויה בבית המטבחיים חיפה

שנתיים ל'אדום אדום' - שנתיים של עינויים מתועדים במתקני תנובה

אנימלס
דילוג לתוכן