שמות פרטיים – המצאה של בני אדם?
מה גילו לאחרונה מדענים על פילים וקופי מרמוסט שמערער את ההנחה הוותיקה הזו? ואיך בינה מלאכותית עוזרת לנו לענות על זה ועל שאלות נוספות לגבי תקשורת בין בעלי חיים ממינים אחרים?
גם חיות משתמשות בשמות??
במשך שנים הניחו רוב המדענים (וכנראה אנשים בכלל) שהשימוש בשמות פרטיים לצורך תקשורת הוא מאפיין ייחודי של בני אדם. אבל שני מחקרים חדשים שפורסמו ועלו לכותרות ממש לאחרונה חושפים כי פילים וקופי מרמוסט – יצורים מרוחקים זה מזה הן אבולוציונית והן מבחינת אזורי המחיה שלהם – משתמשים אף הם בשמות פרטיים כחלק מהתקשורת הקולית הרגילה שלהם בטבע.
מי שחשב שקולות שמשמיעים בעלי חיים מוגבלים למספר קריאות כלליות שמיועדות לכל חברי הקבוצה כמו אזהרה מסכנה או הכרזה על מציאת מזון - מוזמן לשקול את זה שוב. המחקרים החדשים מדגימים שבעלי חיים מתקשרים אחד עם השני גם באופן אישי הרבה יותר, בדומה לרוב השיחות שאנחנו מנהלים.
אבל לפני שניגש לבחון את המחקרים החדשים - חשוב לציין שיש כמה מינים - תוכים, דולפינים ולווייתנים למשל - שידוע לנו כבר מזה שנים שהם משתמשים בשמות כדי לזהות חברים בקבוצתם - אבל בצורה שונה מאיתנו, ולכן מדענים נוטים "לפסול" אותם מקבלה למועדון היוקרתי של "בעלי השם" (שעד לאחרונה היה אקסקלוסיבי לבני אדם). הסיבה? השמות שהם קוראים בהם לחברים בלהקתם אינם שרירותיים כמו השמות שלנו - שניתנו לנו הרבה לפני שהיה לנו אופי מובחן או שידענו להשמיע קולות בעצמנו - אלא מבוססים על חיקוי אלמנט קבוע בקולו וב"סגנון דיבורו" של בעל ה"שם". דולפינים ממינים מסוימים, למשל, ממציאים (או מפתחים) לעצמם שם - מעין מנגינה אישית קצרה, כמו חתימה קולית קבועה של דבריהם - שהופכת למזוהה איתם ומשמשת את חבריהם כדי לקרוא להם. היא יכולה להשתנות במהלך חייהם, אבל גם זו לא תופעה בלתי מוכרת מבני אדם; אנשים רבים בוחרים לשנות את שמם במהלך חייהם מסיבות שונות. ובקיצור, גם לפני המחקרים האחרונים היה אפשר להבין שבני האדם הם לא באמת היחידים שמשתמשים בשמות בעולם.
איך הראו שהם משתמשים בשמות?
פילים:
בני אדם הבחינו כבר לפני שנים רבות באינטליגנציה המרשימה ובזיכרון המדהים של הענקים החברתיים האלה, שחיים בקבוצות מלוכדות ומנהלים יחסים מורכבים זה עם זה (ולמעשה בעיקר זו עם זו, שכן הפילים הזכרים במרבית השנה לא מסתובבים יחד עם עדר האמהות, הסבתות והגורים). כבר בשנות ה-80 שיערו חוקרי התנהגות של פילים שהם משתמשים בשמות, אך הם לא הצליחו (ואולי לא היו בידיהם האמצעים לבדוק ו)להוכיח את זה. הם הניחו שקריאות הפילים כוללות רכיבים נוספים לשם הפיל שאליו מופנית הקריאה אך לא הצליחו לבודד את רכיב השם מתוך הרמוניית הנהימה הכוללת.
לא הצליחו עד ממש לאחרונה - כאשר זמינותם של כלי בינה מלאכותית (AI) חדשים החלה לשנות את התמונה.
מחקר שפורסם לאחרונה (ביוני 2024) והתמקד בקריאות קוליות של פילים אפריקאים, הראה כי הם מסוגלים לזהות את הקריאות הייחודיות שפילים אחרים מפנים כלפיהם - ולענות בצורה מתאימה!
החוקרים הקליטו, תייגו וקטלגו מאות הקלטות קוליות ממושכות בסביבות המחיה הטבעיות של הפילים (תוך שימוש במיקרופונים מיוחדים בעלי טווח רחוק במיוחד, כדי לא להפריע להתנהגות הטבעית של הפילים) והצליחו לגלות כי כל פיל מפיק קריאות עם "צליל חתימה" ייחודי לו. איך הם עשו את זה?
בינה מלאכותית לקחה חלק קריטי בזיהוי הדפוסים הקוליים. צוות החוקרים השתמש בטכנולוגיות עיבוד אותות מתקדמות ובמודלים של למידת מכונה כדי לנתח את ההבדלים העדינים במבנה הקריאות של הפילים. הכלים האלה סייעו להם לזהות את הקריאות הייחודיות לכל פיל. כך יכלו החוקרים להשמיע הקלטות של קריאות שונות לפילים שונים מעדרים שונים ולבחון את תגובותיהם.
והתברר כי הפילים הגיבו באופן ייחודי ובמובהק יותר לקריאות שכוונו אליהם באופן אישי! התגובות כללו שינוי בהתנהגות, כמו הפניית ראש לכיוון הקול, תנועה לעברו או קריאות תגובה ייחודיות. התגובות הללו חיזקו את ההשערה שהפילים משתמשים בשמות ("חתימות קוליות המאפשרות להם להבחין בין חברי העדר") ומגיבים להם כ"קריאות זיהוי" בדומה לנו.
קופי מרמוסט:
בדומה לפילים, גם קופי המרמוסט נחשבים ליצורים חברתיים, אולם הם קטנים בהרבה (ולא רק ביחס לפילים - אורכם כ-20 ס"מ...) והם חיים הרחק מהפילים האפריקאיים, ביערות הגשם של דרום אמריקה. מחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית שפורסם רק לפני כשבועיים (ב-29.8.24, בכתב העת המדעי היוקרתי Science) התמקד בתקשורת של קופים אלה והראה לראשונה כי הם משתמשים במערך מסובך של צלילים כדי לקרוא זה לזה בשמות! החוקרים הצליחו להבחין בכך שצליל ייחודי מופק כאשר קוף אחד מנסה למשוך את תשומת ליבו של חבר להקה אחר, ושהצליל הזה שונה כאשר הוא מופנה כלפי חברים שונים בלהקה.
במחקר זה, החוקרים עקבו אחר להקה של קופי מרמוסט ביער והקליטו את קריאותיהם לאורך זמן. הם השמיעו את ההקלטות לקופים שונים ובדקו איך הם מגיבים. הם גילו שכאשר קוף שמע קריאה שכוונה אליו אישית, התגובה שלו הייתה חזקה ומיידית יותר בהשוואה לקריאות שכוונו לכל הלהקה או כאלה שהופנו לחברי להקה אחרים. החוקרים הסיקו מכך שקופי המרמוסט משתמשים ב"קריאות זיהוי" דומות לשמות פרטיים כדי ליצור קשר זה עם זה, במיוחד במצבים חברתיים או כשהם זקוקים לעזרה.
למה בינה מלאכותית?
בינה מלאכותית (AI) - ובאופן ספציפי כעת בעיקר מודל "הלמידה המפוקחת" - מאפשרת פריצות דרך בהיבטים רבים של חקר תקשורת בין בעלי חיים ממינים אחרים, ובראשם:
- ניקוי הקלטות - שימוש בכלי AI מתקדמים (בהם כאלה שפותחו במקור כדי להפריד בין כלים שונים שמנגנים יחד בקטע מוזיקלי) מאפשר יכולת הפרדה חסרת תקדים בין קולות שמשמיעים בו-זמנית בשטח פרטים שונים באותה להקה - וכן ניקוי קולות של מינים אחרים ושאר רעשי רקע טבעיים ומלאכותיים.
- פענוח - מציאת דפוסים ואפילו הבנת משמעותם (במקרה הזה - לאיזה פיל מתייחסת קריאה מסוימת) במאגרי מידע גדולים כשאין לנו מושג על שיטת קידוד המידע.
- יצירת קולות מסונתזים לפי מודל התקשורת שה-AI למדה מאימון על מאגר הקולות-והקשריהם, והשמעתם לחיות כדי לבדוק את תגובתן (נניח תגובת פילה לשמה כשהוא מבוטא מ"פיל" לא מוכר).
מחשבות בעקבות הגילויים
הגילוי שיצורים שונים כל כך כמו פילים וקופי מרמוסט משתמשים בשמות רומזת שאולי זהו מרכיב בסיסי בתקשורת של בעלי חיים חברתיים רבים, שרק עכשיו אנחנו מגלים אותו הודות לטכנולוגיות חדשות - ואולי גם הודות להיחלשות הטאבו (שהגיע לשיא במאה שעברה) על חקר העולם הרגשי והחברתי של בעלי חיים בממסד המדעי-ביולוגי.
המחקרים על פילים וקופי מרמוסט מעוררים שאלות עמוקות על טבעה של התקשורת בין בעלי חיים ממינים אחרים ועל האופן שבו אנחנו, כבני אדם, יכולים להבין אותה. האם ייתכן שעוד בעלי חיים מתקשרים זה עם זה בשמות, ואנחנו פשוט עוד לא הצלחנו, או ניסינו מספיק, להקשיב? מה זה אומר על המורכבות החברתית והרגשית שלהם? והאם לא הגיע הזמן שנשנה את היחס המחפיר אליהם? שנכיר בהם כאינדיבידואלים בעלי זכויות?
שם פרטי הוא אולי הסמל המובהק ביותר של האינדיבידואליות האנושית, כפי שבא לידי ביטוי פואטי בשיר המפורסם של זלדה "לכל איש שם". אנחנו רגילים לחשוב על בני אדם כעל יצורים ייחודיים, שכל אחד מהם הוא "עולם ומלואו" - ועל בעלי חיים ממינים אחרים כעל דוגמאות טיפוסיות, ברות-החלפה, של המין שלהם (חוץ מכאלה שאנחנו מכירים אישית כמובן!). האם הגילויים החדשים יאתגרו את התפיסה המינאית המושרשת הזאת?
הגילויים החדשים הללו כבר מאתגרים את ההנחה המדעית הוותיקה (והיהירה) שלנו, לפיה תקשורת מורכבת היא נחלת האדם בלבד. אבל הם גם מזמינים כל אחת ואחד מאיתנו לשקול מחדש את מידת הצדק ביחס האדם לבעלי החיים שחולקים איתנו את כדור הארץ - ממש כמו שהם חולקים איתנו גם לא מעט תכונות ויכולות שעד לא מזמן הנחנו שהן ייחודיות לאדם...