בלוג אנימלס

או: האם בדידות יכולה להיות קשה לבעל חיים כמו רעב? כשמדברים על צרכים של בעלי-חיים אפשר להבחין בין שני סוגים: הראשון הוא צרכים אוניברסליים – שמשותפים לכל מין ללא יוצא מן הכלל, כמו מזון ושינה.  השני הוא צרכים ייחודיים או כאלה שקיימים בעוצמות שונות מאוד – למשל, הצורך להטיל בפרטיות כנראה לא קיים בקרב זכרים…

הנגשת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שמות פרטיים שניתנו לילדים במדינת ישראל מאז הקמתה – ובפרט בפרויקט האחרון של ynet בנושא שעורר עניין רחב – היא הזדמנות מצוינת לבדוק שאלה שנשאלנו בעבר ולא ידענו להשיב עליה: "האם הורים הפסיקו לקרוא לילדים על שם בעלי חיים?". קל להבין מאיפה נובעת השאלה. תשאלו את עצמכם כמה מיושנים…

10 מועמדים מפתיעים (יותר ופחות) לתואר היצור האינטליגנטי ביותר "האדם הניח תמיד כי הוא אינטליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג – הגלגל, ניו-יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות את זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים תמיד כי הם אינטליגנטיים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות…

בפוסט הקודם בדקנו את השאלה האם חיות יכולות "להידבק" מבנות מינן במשיכה כלפי בן או בת זוג פוטנציאליים. בפוסט הזה ננסה לבחון שאלה דומה לגבי "הדבקה חברתית" – אבל בנוגע לסוג שונה של רגשות, כאלה שרובנו נגדיר כנעימים הרבה פחות – פחדים. העברה חברתית של פחד שידועה גם כלימוד פחד עקיף או הדבקת פחד, היא…

האם גם בעלי חיים נוטים להידבק בהעדפות רומנטיות ומיניות מאחרים? באיזה מינים? עד כמה ההדבקה החברתית מושפעת מזהות ה"מדביק" הפוטנציאלי? והאם מדובר על חיקוי פשוט או על סוג של למידה? "נשים לא רוצות גברים יפים אלא גברים שהיו עם נשים יפות"  (מילן קונדרה, ספר הצחוק והשכחה) בני אדם הם יצורים חברתיים, וזה לא סוד שהבחירות…

מחקרים עדכניים מגלים שדגים מסוגלים ללמוד כתוצאה ממפגשים מפחידים! למשל, ממפגשים שכללו תפיסה שלהם – או אפילו של דג אחר בסמוך אליהם – בקרס וחכה, ולשנות את התנהגותם כדי להימנע מהיתקלויות דומות בעתיד. למרות שנהוג היה להניח בעבר שדגים פועלים מתוך אינסטינקטים פשוטים, המחקר המדעי העדכני מראה שיש לדגים זיכרון בריא ויכולת למידה מפותחת, שבאים…

האם ידעתם שתעשיית הדגים בישראל נוהגת לשנות את המין של עשרות מיליוני דגים בשנה באמצעות הורמונים רק כדי שיגדלו קצת יותר מהר? היא עושה את זה לדגי אמנון, הדגים המנוצלים ביותר בישראל, ולרובנו זה אולי נשמע כמו הזייה או בדיחה. אבל כשבוחנים את זה מקרוב – מתברר שאין שום דבר משעשע בשינוי מין המוני למטרות…

צלילה מפתיעה להרגלי החיזור, הקינון וההגנה ההורית הטבעיים של הדגים הנפוצים והמנוצלים בישראל בטבע הישראלי חיים דגי אמנון ממספר מינים במקווי מים מתוקים כמו הכנרת, נהר הירדן, ונחלי הצפון, באזורים עם צמחייה תת־מימית, שם הם ניזונים בעיקר מאצות, צמחי מים ופלנקטון. מיני אמנונים רבים חיים במבנה חברתי גמיש, כאשר בעונות מסוימות (חורף בעיקר) הם מתלכדים…

מה ההבדלים הבולטים בין שימפנזים לבונובו מבחינה פסיכולוגית וחברתית? ומה יכול היה לגרום לשני היצורים הכי קרובים לנו (שחיים כיום) להיות כל כך מנוגדים באופיים החברתי? הם חולקים איתנו כמעט 99% מה-DNA שלנו, מה שהופך אותם לקרובי המשפחה החיים הקרובים ביותר שלנו. הם חיים באפריקה, מופרדים זה מזה על ידי נהר הקונגו האדיר. אבל למרות…

אנחנו חיים בתקופה שמציעה לנו נגישות לשפע מדהים של מזונות ומאכלים. השפע הזה כל כך חסר תקדים בגיוון שלו, עד שרוב האנשים בהיסטוריה לא יכלו אפילו לחלום עליו. כולנו יכולים כיום לבחור מה לאכול – מחומרי גלם, צורות בישול ומאכלים שהגיעו במקור מכל קצות העולם – על בסיס טעם, מחיר, ערכים תזונתיים וקלוריים, כשרות והרבה…

למה הם עושים את זה? ואיך גילו את זה? והאם זה רומז שיש לנו "דחף חייתי" לעזור לזולת? דמיינו עכבר מעבדה קטן שמוצא את חברו לכלוב מחוסר הכרה. במקום להתעלם או אפילו להתרחק ממנו בפחד, העכבר המודאג ניגש לעכבר המעולף, מרחרח את פניו, מלקק בעדינות סביב הפה והעיניים שלו – ובסצנה שנראית כאילו נלקחה מסרט…

האם תוכנות מצליחות כבר להתעלות על ביצועי מומחים אנושיים בזיהוי מוקדם של מחלות וגורמי מצוקה בקרב בעלי חיים? ומה ההשלכות שצפויות להיות לזה על בעלי חיים בתנאי ניצול המוני? מחקרים שנערכים בשנים האחרונות פותחים אופקים חדשים לאבחון רפואי ונפשי של בעלי חיים בעזרת כלי בינה מלאכותית חדשניים. הם מבטיחים מהפכה אפשרית בזיהוי בעיות עוד בטרם…