האם חיות נהנות מסקס?
האם חיות ממינים אחרים נהנות ממין? עושות פעילויות מיניות גם "סתם בשביל הכיף"? או שהן עוסקות במין מתוך "אינסטינקט רבייתי" בלבד?
לאחרונה עסקנו בשאלה איך משיכה והעדפות מיניות של חיות מושפעות מה"טעם" של חבריהן. בתגובה, נשאלנו איך אנחנו יודעים שבעלי חיים בכלל "נמשכים" זה לזה? האם זאת לא האנשה? מי אמר לנו שהם לא מזדווגים רק מתוך "אינסטינקט בסיסי"?
אבל האם עצם קיומו של תהליך חיזור ובחירה (כפי שתואר בפוסט על הדבקת משיכה) לא מעיד למשל שמדובר ביותר מ"אינסטינקט"? האם הבררנות שגורמת לנקבות לדחות את רוב מחזריהן - לא מבהירה שכאשר הן נעתרות לחיזור הן לא עושות זאת רק מתוך "אינסטינקט" אלא גם מבחירה? בכתבה הזו נבחן דרכים (נוספות) לבחון את השאלה, וכן שאלות קרובות נוספות בנוגע למין ומיניות בטבע. האם גם חיות אחרות יכולות לעסוק במין כ"תחביב" - כלומר, להנאה ולא רק לשם קיום מצוות "פרו ורבו"? ואיך אפשר בכלל לדעת אם גם חיות אחרות חוות הנאה מינית או רק מצייתות ל"אינסטינקט התרבות"?
המהפך בחקר המיניות
באופן היסטורי, נתפסה המיניות בקרב בעלי חיים כפעולה שמטרתה היחידה היא רבייה. תפיסה זו הובילה לביטול והתעלמות מהתנהגויות מיניות של חיות שלא כוונו להולדת צאצאים, או בלית ברירה, ל"המצאת תירוצים" להצדקתן. קנון מורגן קבע ב-1903 ש:
"אין לייחס תהליכים פסיכולוגיים גבוהים לבעלי-חיים אם אפשר להסביר התנהגותם בדרך פשוטה יותר".
ההימנעות מהכרה ברגשות חיות הפכה לעיקרון כמעט דתי בעשורים הבאים. היא כללה טאבו על חוויות והרגשות של חיות, ובהן גם עונג מיני. באמצע המאה הביהביוריזם ראה במין “דחף שיוצר התניה”, עסק בו כמעט אך ורק בהקשרים רבייתיים, ונמנע בקפדנות מכל התייחסות לתחושת ההנאה המינית (תפקידה, תפקודה ואפילו עצם קיומה).
עם זאת, ממצאים בנושא הצטברו עם הזמן, והחל משנות ה-60 וה-70' מדענים החלו לדווח הרבה יותר בחופשיות על התנהגויות מיניות של בעלי חיים ממינים שונים, ובמיוחד כאלה שלא קשורות לרבייה כמו אוננות וחד-מיניות. כיום התפיסה שבעלי חיים עוסקים בפעילות מינית רק לצורך רבייה כמעט נעלמה למעשה; רוב החוקרים כיום סבורים שהשכיחות הגבוהה של התנהגויות מיניות שאינן רבייתיות (לפחות במינים רבים) מצביעה על כך שגירוי מיני הוא גם פשוט… מהנה עבורן.
שלושה סוגי ראיות למין הדוניסטי בטבע
מחקר של חוויות סובייקטיביות הוא לא עניין טריוויאלי. עם זאת, פותחו עד היום לא מעט שיטות מחקר לנושא, והן הספיקו עד כה לגלות ראיות התנהגותיות, פיזיולוגיות ונוירולוגיות לכך שמינים רבים חווים הנאה במהלך פעילות מינית - ואף עוסקים בה לשם ההנאה. נרחיב בעיקר על ראיות מהסוג הראשון.
1. אלה כמה התנהגויות מיניות של חיות ממינים אחרים שאינן למטרות רבייה אבל מתגלות כשכיחות בקרב יותר ויותר מינים:
- הזדווגות בתקופות לא פוריות. נראה שהתופעה נפוצה ממה ששיערו בעבר. בונובו, קופי קפוצ'ין וקופים ממינים נוספים נצפו מקיימים יחסי מין גם כאשר היריון אינו אפשרי, למשל שלא בעונת הרבייה או אפילו בזמן שהנקבות היו כבר בהריון. גם דולפינים (ממספר מינים) מזדווגים לאורך כל השנה מחוץ לעונת הרבייה.
- גם תדירות ההזדווגות בתקופת הייחום יכולה להעיד על הנאה מהחוויה שחורגת מהצורך הטכני בקליטת זרע. כך למשל לביאות מקיימות יחסי מין עד 100 פעמים ביום בזמן הביוץ - הרבה מעל הנחוץ לצורך רבייה.
- התנהגות חד-מינית (הומוסקסואלית/לסבית) נצפתה ביותר מ-1,500 מינים! היא כוללת סוגים שונים של מגעים בעלי אופי מיני בין בני אותו מין וזוויג (עוד בנושא להלן).
- אוננות תועדה במגוון גדול של יונקים וגם בלא מעט מיני ציפורים (עוד בנושא להלן).
- מין אוראלי תועד במינים רבים כולל פרימטים, עטלפים, עזים, כבשים, ברדלסים, אריות ודובים. בעטלפי פירות הסיקו החוקרים שליקוק איברי המין (ההדדי) נועד להארכת זמן ההזדווגות.
כמובן, הוצעו לכל ההתנהגויות הללו גם "הצדקות" רציניות ומכובדות יותר מ"סתם" הנאה-לשמה. כך הוסברה למשל "התנהגות הומוסקסואלית" שנצפתה במינים רבים, ככזו שנועדה לחזק קשרים חברתיים, להפיג מתחים, להפחית תוקפנות, לבסס דומיננטיות או לתרגל התנהגויות רבייה. עם זאת, השכיחות הגבוהה-להפתיע התנהגויות מיניות שאין להן פוטנציאל רבייתי רומזת שהמניעים הללו הם לאו דווקא המכריעים ברוב המקרים (יש גם דרכים אחרות לחזק קשרים). מעבר לכך, סיבות "עמוקות יותר" לא סותרות הנאה; אקט מיני (בין אם יש ובין אם אין לו פוטנציאל רבייתי) יכול לעזור לחזק קשרים או להפיג מתחים - ולהיות גם, בו-זמנית, מהנה (למעשה, היתרונות ה"עמוקים" כמו חיזוק הקשרים והרגעת המתחים מתבססים כנראה על ההנאה המופקת מהאקט במישור המיידי).
יש התנהגויות שמתגלות רק בתנאים מלאכותיים, אבל גם הן יכולות להמחיש את ההנאה ששואבים בעלי חיים מפעילות מינית, אפילו חלקית. למשל: הנאה מצפייה בפורנוגרפיה. בניסוי ביזארי במיוחד, קופי מקוק זכרים "שילמו" במיץ פירות (שקיבלו ואהבו לשתות) לחוקרים כדי שאלה יראו להם תמונות אחוריים תפוחים וסמוקים של נקבות מקוק מיוחמות. מיזם ה"פורנו לפנדות" (כפי שהוא כונה בתקשורת העולמית) היה לפחות בעל הצדקה נאצלת: הוא נועד לעודד פנדות-ענק בסכנת הכחדה (ובמיוחד את הזכרים המנומנמים) להזדווג ולהתרבות בשבי. איך? ע"י כך שהקרינו להם בתקופת הרבייה סרטי וידאו של דובי פנדה מזדווגים, כמובן. עם קולות. לפי הדיווחים, המיזם נחל הצלחה כבירה, ואחוז הזכרים שהזדווגו בהצלחה זינק מ-25 ל-60! אמנם מדובר על דיווח של המטפלים ולא על תוצאת מחקר מבוקר, והמיזם כלל מרכיבים נוספים (כמו פעילות לחיזוק רגלי הזכרים, למשל) - אבל ייתכן שיש כאן המחשה נוספת לכך שהזדווגות של חיות היא לא "אינסטינקט" אוטומטי, אלא תהליך מורכב שמבוסס גם על "הידלקות", משיכה והנאה.
2. מבחינה פיזיולוגית, יש בראש ובראשונה עדויות אנטומיות רבות לכך שמין מסב עונג, למשל במבנה אברי המין עצמם. עצם קיומו של (למשל) דגדגן עם ריכוז עצבים ורקמה זקיפה בקרב נקבות היונקים, רומז על ההנאה הרבה שהוא מיועד להסב למחזיקות בו, וכנראה אפילו על יכולת לחוות אורגזמה. עדויות גופניות אחרות הן הורמונליות: מספר הורמונים קבועים ממריצים את החשק המיני בקרב בעלי חיים, כולל באדם. מחקרים מצביעים על כך שדופמין מעורב בעונג מיני, אוקסיטוצין במשיכה מינית, ונוראדרנלין בעוררות מינית. נוירו-כימיקלים אלה מספקים את הבסיס הביולוגי לדחף המיני ולמשיכה המינית ברוב עולם החי.
3. מבחינה נוירולוגית, מחקרים שהשוו פעילות מוחית בקרב חולדות ותינוקות אנושיים בתגובה לגירויים מהנים (טעמים מתוקים) הראו דפוסים דומים של פעילות מוחית והבעות פנים. ממצא זה רומז שתינוקות אנושיים וחולדות נהנים מטעם מתוק באופן דומה. אבל מה הקשר לסקס? מסתבר שפעילות מינית מגרה את אותו מעגל עצבי במוח שמעורר תגובה לחוויות מתגמלות אחרות (כמו צריכת ממתקים או שימוש בסמים) בבני אדם ובחיות אחרות. עצם הקיום של מסלול תגמול נוירולוגי זהה ממחיש את התפקיד הדומה של הנאה בעידוד התנהגות מינית בקרב מינים שונים.
למרות שאי אפשר לראות או למדוד ישירות את החוויה של בעלי חיים - העדויות ההתנהגותיות, הפיזיולוגיות והנוירולוגיות מצביעות בחוזקה על כך שגם הם יכולים לחוות הנאה מינית.
האם חיות חוות אורגזמה?
השאלה האם בעלי חיים יכולים לחוות אורגזמה (שיא מיני) היא מורכבת, בגלל הקושי בהגדרתה ובמדידתה. עם זאת, קיימות עדויות לתגובות דמויות-אורגזמה במינים שונים.
בקרב פרימטים, מחקרים על נקבות מקוק יפני הראו סימנים פיזיולוגיים (עלייה בקצב הלב, עוויתות נרתיקיות) ותגובות התנהגותיות במהלך הזדווגות שמעידות על אורגזמה. "תגובות אורגזמה" של הנקבות נצפו בשליש מההזדווגויות - ויותר אורגזמות נצפו בהזדווגויות ארוכות יותר. יש ראיות גופניות והתנהגותיות גם לכך שנקבות דולפינים למשל יכולות לחוות אורגזמה. גם מחקרים על חולדות זיהו דפוסי התנהגות אורגזמיים הן בזכרים והן בנקבות. בקרב ציפורים, חוחית הבופאלו אדומת-המקור (מין שחי בסימביוזה, יחסי-גומלין הדדיים - אך אפלטוניים - עם בופאלו) היא המין היחיד שתועדה עד כה מציגה התנהגות דמויית אורגזמה (רעידות כנפיים, כיווץ כפות רגליים וכו').
כמה זמן זה נמשכת אורגזמה? אין כיום כנראה מידע השוואתי אמין בנוגע למשך יחסי המין והאורגזמה של מינים שונים. אבל שמועות ומיתוסים בנושא - יש ויש. כך למשל, טענה נפוצה, שכיכבה אפילו ב"ספר השיאים של גינס" היא שאורגזמה של חזיר נמשכת "חצי שעה בממוצע", ויכולה אפילו להימשך כשעה וחצי - כאורך סרט הוליוודי ממוצע. הטענה הזו מבוססת על "ידע עממי" של מגדלי חזירים ולא אושרה (או הופרכה) במחקר מדעי, ככל שהצלחנו למצוא. נראה שיש לטענה לפחות בסיס כלשהו, שכן השפיכה של חזירים היא אכן מהארוכות שנמדדו ביונקים, ונמשכת בין 5 דקות לחצי שעה.
כמה שכיחות הנאות חד-מיניות בטבע?
כאמור, מגעים מיניים בין בני אותו זוויג תועדו במעל אלף מינים ביולוגיים, וזכו כנראה למספר דומה של פרשנויות והשערות לגבי הסיבות לתופעה. שכן לכאורה, השקעת אנרגיה מינית באקט בלי פוטנציאל רבייה נראית כמו "בזבוז מיותר" של זמן ואנרגיה מבחינה אבולוציונית. האם יש בכל זאת סיבה-אבולוציונית-נסתרת מאחורי התנהגות חד-מינית? או שהיא רק "תוצר לוואי" (נפוץ למדי) שנוצר במקרה מגנים שגורמים לבני הזוויג השני להוליד יותר צאצאים? השאלה מרתקת, אבל היא לא קשורה ישירות לשאלת ההנאה ממין, שלפי כל הסימנים מתקיימת עם או בלי תועלת אבולוציונית "עמוקה ונסתרת". הבה נסקור בקצרה כמה דוגמאות מעניינות במיוחד להנאות חד-מיניות בעולם החי.
נקבות של קופי מקוק ידועות בכך שהן לעיתים מתחככות ("mounting") זו על זו באופן מיני, ואף יוצרות קשרים זוגיים חד-מיניים זמניים ("לסביים") בעונת הרבייה. יש השערות שזה מועיל ללהקה בצורות שונות - למשל מחזק את הלכידות החברתית שלה.
אריות זכרים שחיים יחד ב"קואליציית זכרים" זמנית (קבוצת זכרים צעירים שנודדים ביחד ומחפשים נקבות) מרבים להתלטף ולהתחכך זה בזה ואפילו לקיים אקטים מיניים דמויי הזדווגות זה עם זה. חוקרים הציעו שזה נועד לחיזוק הקשרים, האמון ו"הלכידות הקבוצתית" שלהם. בפילים נצפו לא פעם יחסי-מין "לסביים": בגני חיות תועדו פילות מגרות זו את זו מינית באמצעות החדק ואפילו מביאות זו את זו לאורגזמה.
בעופות ידועים כיום מקרים רבים של "זוגות חד-מיניים" יציבים. למשל, בפינגווינים, שקנאים, אלבטרוסים, או ברבורים – תועדו זוגות מאותו מין שמקיימים קשר זוגי ארוך, לעיתים אף דוגרים במשותף על ביצה (לרוב כזאת שמטפלים בגן חיות נתנו להם; אבל גם בטבע תועדו זכרים דוגרים יחד על ביצה שהתגלגלה לחזקתם בדרך כזאת או אחרת). אצל מיני עופות רבים יותר נצפו אקטים מיניים מבודדים, גם אם תכופים או נפוצים, בין בני אותו מין (אך לאו-דווקא בין אותם פרטים). ברווזי ברכייה זכרים, למשל, נוטים במיוחד להזדווג אלה עם אלה; מחקרים מצאו כי עד חמישית (!) מכלל הזיווגים שנצפים בטבע - הם של שני זכרים. האם זהו ניסיון לבסס היררכיה? "פורקן ליצר מיני עודף"? או פשוט משהו שברווזים נהנים לעשות? תיאוריות מדעיות הציעו שחד-מיניות בעופות יכולה לספק יתרונות שונים כמו תרגול מיומנויות חיזור, פורקן מתחים וטיפוח קשרים. בעופות מים נטען שיחסי מין בין זכרים עוזרים להפחית תוקפנות שנובעת מתחרות על נקבות. יהיו אשר יהיו היתרונות העמוקים - שוב נראה שבמישור המיידי, עופות עוסקים במין חד-מיני מאותן סיבות מיידיות שחיות עוסקות במין בכלל: משיכה והנאה.
אולי הדוגמה המאלפת ביותר של מין חד-מיני שלא למטרות רבייה שייכת לכמה מינים נדירים של בעלי חוליות - שאין בהם בכלל זכרים. והיא מגיעה דווקא מקבוצת הזוחלים, שעליה יש לנו יחסית מעט מידע בנושא הנאה מינית. המדובר על כמה מינים של לטאות שיש בהם רק נקבות שמתרבות ברבייה א-זוויגית ("רביית בתולין" - התפתחות לצאצא של ביצה לא מופרית). אחת הידועות שבהן היא לטאת-השוט (whiptail lizard) ממדבריות צפון אמריקה. באופן מפתיע, למרות שבמין הזה אין זכרים בכלל, הנקבות עדיין עורכות טקס "הזדווגות" סמלי: הן מתחלקות לתפקיד "זכרי" ו"נקבי" ומבצעות אקט דמוי-הזדווגות זו על זו. אין כמובן העברה של זרע (או של שום מטען אחר) אך מסתבר שבכל זאת יש לאקט שלהן חשיבות לרבייה – הוא מעלה את הפוריות של המשתתפות, כנראה ע"י זירוז הביוץ שלהן. כלומר, הטבע "שימר" במין זה את הדחף להזדווג ואפילו יצר תועלת חדשה שצומחת ממנו, גם כשאבדה ה"סיבה למסיבה". הלטאות מבחינתן - עדיין נהנות מגירוי פיזי ונוירולוגי שהוא חלק מתהליך הרבייה (העצמית) שלהן. זו דוגמה מדהימה לכך שהתנהגות מינית מושרשת עמוק כל כך עד שהיא יכולה להישמר אפילו כש"טעם קיומה" נעלם. ואפילו לכך שההשפעה הנפשית של סקס על לטאות (!) כנראה היתה חזקה דיה לגרום לשימורו גם ללא צורך פיזי - ולמרות שלא קל בכלל להפגיש לטאות מתבודדות באמצע המדבר (בלי ווטסאפ). לטאות-השוט מבחינתן, כנראה נהנות מסקס בדיוק כמו חיות ממינים דו-זוויגיים "רגילים".
ראינו בעבר איך המיניות של דגים הרבה יותר נזילה - כשדגים רבים נוהגים אפילו לשנות את מינם במהלך חייהם, מה שמערער על הקטגוריות הבסיסיות המושגים בהם אנחנו משתמשים בדיון (כמו "מין חד-מיני").
האם חיות מאוננות?
אוננות היא התנהגות נפוצה בקרב יונקים וכנראה שכיחה פחות בקרב ציפורים. מינים רבים מאוד של בעלי חיים נצפו מאוננים, תוך שימוש במגוון הטכניקות שהאנטומיה, הסביבה והדמיון מאפשרים להם.
בקרב יונקים, הדוגמאות כוללות חתולים, כלבים, סנאים, איילים, קרנפים, חזירים, קופים, לווייתנים, דולפינים, לוטרות, סוסים, איילים קוראים, פילים, אריות, עטלפים, זברות, ניבתנים, כבשים, חזירי בר וצבועים. הטכניקות שבהן משתמשים בעלי חיים מגוונות וכוללות שימוש בכפות הרגליים, בסנפירים, בזנבות ולעיתים גם בחפצים דוממים כמו מקלות וחלוקי נחל. אורנגאוטנים משתמשים בעלים ככלי עזר. בקרב ציפורים, אוננות פחות נפוצה, אך מינים רבים נצפו מאוננים על ידי טיפוס על חפצים (כגון עשב, עלים, צעצועים, בני אדם) וחיכוך פתח הביב שלהם. מינים של ציפורים שנצפו מאוננים כוללים תוכים, קוקטילים, דררות, זברה פינקים, פינגווינים וכמובן - חוחית הבופאלו אדומת-המקור!
חוקרים הציעו סיבות משוערות מגוונות לאוננות של בעלי חיים. למשל: אוננות משפרת את איכות הזרע של זכרים על ידי סילוק תאי זרע פגומים! היא מפחיתה סיכון להידבקות במחלות מין על ידי שטיפת חיידקים ממערכת הרבייה! היא משמשת כפורקן לעוררות בהעדר בן-הזוג! או כתרגול לקראת מפגש מיני! ולהפגנות דומיננטיות! לפני הזדווגות היא עוזרת לזכרים להגיע לעוררות הנדרשת להזדווגות! אז כן, אוננות אולי מועילה ביותר דרכים מששיערנו אי-פעם - אבל עדיין לא מוצע בכך שום מנגנון פסיכולוגי אלטרנטיבי כסיבה לכך שבעלי חיים מאוננים, מלבד… שזה פשוט כיף להם. גם אם כל התיאוריות שלעיל נכונות - הסיבה הישירה לאוננות היא קודם כל ההנאה המופקת מכך.
בשורה התחתונה
אז האם חיות יכולות ליהנות מסקס? כן, בהחלט. כל העדויות מצביעות על כך שבעלי חיים רבים נהנים מפעילות מינית, כפי שממחישות בבירור התנהגויות מיניות לא-רבייתיות, לצד ראיות פיזיולוגיות ונוירולוגיות להנאה ואפילו לאורגזמה במינים רבים.
יש הטוענים כי היכולות הקוגניטיביות האנושיות, במיוחד היכולת לעורר זכרונות ופנטזיות, מעצימות את החווייה המינית האנושית. בעוד שהמחקר לימד אותנו שבעלי חיים מציגים התנהגויות מיניות מורכבות שמושפעות גם מלמידה, ייתכן שמידת המעורבות הקוגניטיבית שונה בקרב מינים שונים. מנגד, יש הרואים בתרבות האנושית גורם שמרסן את המיניות (וההנאה ממין), ומרחיק בני אדם מהדחפים הגופניים (ה"חייתיים" שלהם) - ומציעים בכך אפשרות שהחוויה המינית של חיות ממינים אחרים יכולה להיות דווקא עוצמתית, מלאה או אותנטית יותר מזו של בני אדם. גם הפופולאריות של המיתוס על האורגזמה ה"חזירית" השערורייתית באורך סרט יכולה לבטא מעין "קנאה" בהנאה החייתית - תפיסת המיניות של חיות כ"טבעית" ומשוחררת יותר, "בלי התרבות והדת והתסביכים" שגורמים לבני אדם להתבייש בגופם ובתשוקותיהם, למשל.
כמובן, היכולת ליהנות מסקס לא אומרת האם וכמה בעלי חיים ממינים שונים נהנים ממנו בפועל. יש ראיות שבמינים שונים הסקס נוטה להיות בפועל חוויה לא נעימה או אמביוולנטית לנקבות, למשל. אבל באופן כללי, האפשרות ליהנות ממין, והעיסוק בו בדרכים שחורגות מהפונקציה הביולוגית המקורית שלו, מצויים בכל רחבי ממלכת החיות - ובוודאי לא ייחודיים רק למין האנושי. לבעלי חיים ממינים אחרים יש יכולת לא רק לכאוב, להילחץ, לפחד ולסבול - אלא גם להתענג, לשחק, לאהוב ולשמוח. עונג מיני הוא רק עוד תחום אחד מיני רבים שבהם גילינו בהדרגה שאנחנו הרבה יותר דומים לשאר בעלי החיים ממה ששיערנו.
