האם חיות "לומדות" מאחרים למי להימשך?!
האם גם בעלי חיים נוטים להידבק בהעדפות רומנטיות ומיניות מאחרים? באיזה מינים? עד כמה ההדבקה החברתית מושפעת מזהות ה"מדביק" הפוטנציאלי? והאם מדובר על חיקוי פשוט או על סוג של למידה?
"נשים לא רוצות גברים יפים אלא גברים שהיו עם נשים יפות"
(מילן קונדרה, ספר הצחוק והשכחה)
בני אדם הם יצורים חברתיים, וזה לא סוד שהבחירות שלנו, מקטנות ועד גדולות, יכולות להיות מושפעות מהאנשים שסביבנו. אבל מה עם בעלי חיים? האם גם הם מסתכלים על בני מינם לפני שהם "מחליטים" אחרי מי לחזר ואפילו למי להימשך?
אהבה מדבקת?
מחקרים מצביעים על כך שבני אדם מושפעים ממידע חברתי כשהם מקבלים החלטות (גם בלתי מודעות) לגבי בחירת בני זוג. אם אנחנו מגלים שמישהו סביבנו מעורר עניין רומנטי, זה גורם לו כמעט אוטומטית להיראות לנו מושך יותר, גם בלי שנקבל שום החלטה מודעת בעניין, או נהיה מודעים לכך כלל.
בביולוגיה התופעה הזו ידועה בתור "העתקת בחירת בן זוג" או "בחירה לא-עצמאית של בן זוג" (אאוץ'), ומתייחסת לתופעה שבחירה בבן זוג מושפעת מה"טעם" בבני זוג שמגלים חברים אחרים מאותו המין. מדענים חשדו בקיום התופעה כבר לפני עשרות שנים (עקב תצפיות שרמזו על קיומה) אבל רק ב-1992 הצליחו להוכיח אותה בניסוי מעבדה מבוקר בפעם הראשונה - על דגי גופי. מאז נוספו עוד מחקרים ותצפיות שמאשרות את קיום התופעה גם במינים אחרים. עד היום התופעה נצפתה ביותר מ-20 מינים ביולוגיים שונים על פני מגוון רחב של קבוצות בעלי חיים, כולל חסרי חוליות, דגים, עופות ויונקים.
התופעה מלמדת שהעדפות מיניות של בעלי חיים הן לא תמיד רק עניין גופני מולד - אלא שהן מעוצבות גם על ידי מידע חברתי.
העתקת בחירת בן זוג היא סוג של למידה חברתית שבה בעלי חיים משנים את התנהגותם על סמך התבוננות באחרים. וזה יכול להיעשות ברמות שונות של תחכום:
- החל מחיקוי העדפות פשוט של אחרים, למשל ע"י בחירה בבן זוג פופולארי
- ועד למידה מוכללת על תכונות רצויות או אפילו למידה "איך לבחור" בן זוג!
מצבים מהקטגוריה השנייה מכונים לרוב בביולוגיה "העתקה מוכללת של בחירת בן זוג", תופעה שבה פרטים מפתחים העדפה לא רק לבן הזוג הספציפי שנבחר על ידי אחרים, אלא גם לבני זוג פוטנציאליים אחרים בעלי תכונות דומות. ככה למשל נקבות יכולות ללמוד מאחרות מה התכונות שחשוב לחפש בבן זוג - כגון צבע הנוצות, מהירות הריקוד, איכות השיר. זה רומז שהתהליך יכול להוביל עם הזמן לשינוי רחב יותר בהעדפות (וכתוצאה מהן במראה ובהתנהגות) של אוכלוסייה, ולא "רק" להשפיע על פיתוח "טעמים אישיים".
הפופולאריות המפתיעה של העתקת בחירת בני זוג בקרב מינים מכל רחבי עולם החי מעידה כי כנראה יש להתנהגות הזאת כמה יתרונות הסתגלותיים משמעותיים. נחזור לכך בסוף, אבל קודם - בואו נראה כמה דוגמאות מעניינות איך ההתנהגות הזאת באה לידי ביטוי במינים שונים. ונתחיל אולי בצורות המגוונות והמרתקות ביותר שהתגלו לתופעה עד היום - בקרב דגים!
דגים: העתקות וניצולן להונאות מתוחכמות
דגי גופי הם דגים קטנים שנפוצים מאוד גם כדגי נוי באקווריומים וגם במעבדות ניסויים. ניסויים בדגי גופי הוכיחו שאחרי שנקבות צופות בנקבות גופי אחרות מזדווגות עם זכר מסוים - הן מתחילות לגלות כלפיו משיכה גדולה יותר. זאת אפילו כשהיה מדובר בזכרים שקודם הן תפסו ככלל לא אטרקטיביים בפני עצמם. העתקה חזותית מתבססת כמובן על יכולות של זיכרון בבעל החיים הצופה (והרי לנו עוד הפרכה, ולא שחסרות הפרכות, למיתוס על הזיכרון של דגים) ושל זיהוי חברתי: כדי שבעל חיים יעתיק בחירת בן זוג על סמך תצפית חזותית, הוא צריך להיות מסוגל להבחין בין פרטים ולזכור את היחסים שהתקיימו ביניהם.
אבל כמו שיודע כל מי שניסה להעתיק פעם במבחן: גם כשמעתיקים - כדאי לדעת ממי. ובאמת, מתברר שנקבות צעירות של דגי גופי נוטות יותר להעתיק את בחירת בני הזוג של נקבות מבוגרות ובריאות. זו לא העתקה עיוורת, אלא כזאת שלוקחת בחשבון את הניסיון הנצבר הרלוונטי של מי ששוחות ומתרבות באגם הזה עוד הרבה לפני שהן, ה"מעתיקות", בקעו מהביצה. לפעמים קוראים לזה "אפקט יוקרה". ברור איך נקבות צעירות וחסרון ניסיון ומושג יכולות להרוויח מחיקוי בחירה של נקבה מנוסה שכבר מכירה את כל רזי שוק הדייטינג התת-מימי.
למעשה, נקבות גופי לומדות מנקבות מנוסות גם על תכונות רצויות של זכרים בכלל. התברר שנקבות שנחשפו לנקבה אחרת בוחרת זכר בעל צבע כתום - נטו אחר כך להעדיף זכרים כתומים שהן פגשו על פני צבעים אחרים. ייתכן שצבעוניות מעידה בעקיפין על בריאות ("גנים טובים") אבל זהו גם רמז איך העדפות אופנתיות יכולות להתפשט ולעצב את השוני הגופני הדרמטי לעתים בין שני הזוויגים של אותו מין במראה ובגודל.
בניגוד למה ששיערו בתחילה, ושאפשר להבין מהדוגמאות עד כה (וגם מהציטוט של מילן קונדרה שהובא למעלה בהקשר האנושי) העתקת בחירת בן זוג אינה מוגבלת לנקבות. הן פשוט נוטות להיות הבררניות יותר משני הזוויגים ברוב המינים. למעשה, ממטא-אנליזה של 58 מחקרים על 23 מינים מתברר כי חוזק העתקת בני זוג אינו נראה שונה באופן משמעותי בין זכרים לנקבות באופן כללי (גם אם הוא נוטה לבלוט יותר בנקבות).
כך למשל דגים זכרים מהמין מוֹלִי מפרש (או מוֹלִי סְנַפִּירָן) נצפו לעתים קרובות מעתיקים את בחירת בנות הזוג של זכרים אחרים. ומסתבר שהתופעה מספיק נפוצה ומבוססת כדי שחלק מהזכרים ישתמשו בה באופן ערמומי! מחקרים הראו כי יש זכרים מהמין מולי מפרש שבנוכחות זכרים אחרים משנים את התנהגותם ומפגינים לפתע העדפה מזויפת לנקבות פחות אטרקטיביות - ואפילו לנקבות דגים ממין אחר (קרוב יחסית - אמזון מולי). המטרה היא כמובן להטעות ולמנוע תחרות על מי שהמניפולטור באמת חושק בה. מחקרים נוספים חיזקו את "השערת ההטעיה" ואף גילו כי זכרים (כנראה בעיקר מעוטי-ניסיון) אכן נוטים ליפול בפח ולחזר אחרי נקבות ה"הסחה" - אפילו כאשר הן ממין אחר!
גם נקבות מולי מפרש מעתיקות העדפות רומנטיות מבנות מינן, אם כי נראה שבאופן סלקטיבי וזהיר יותר: זכרים שהן ראו בחברת נקבה גדולה ובריאה הופכים לאטרקטיביים יותר בעיניהן; אבל זכרים שמסתובבים עם נקבה קטנה וחלשה לא יוצרים את האפקט, והאטרקטיביות שלהם אפילו עלולה להיפגע מכך. מעניין להשוות את זה לגמישות היחסית בעיצוב ההעדפות של זכרים. זכרי גופי, שבאופן טבעי מעדיפים נקבות גדולות יותר (שהן לרוב פוריות יותר) - שינו את טעמם והעדיפו דווקא נקבה קטנה אחרי שצפו בזכר אחר מחזר אחריה.
עופות: בין העתקה ללמידה
שכווי שחור הוא עוף קרקע שדומה קצת לתרנגול בר, ומפגין התנהגות שכוללת תצוגות חיזור קבוצתיות. מחקרים הראו שנקבות שכווי נוטות להעדיף זכרים שנראו מזדווגים עם נקבות אחרות. עוד התגלה שנקבות צעירות וחסרות ניסיון נוטות להזדווג מאוחר יותר בעונה, מה שמאפשר להן לצפות ולהעתיק את בחירת בני הזוג של נקבות מנוסות.
ניסוי שטח הראה שכאשר חוקרים הציבו בובות משכנעות של נקבות שכווי שחור ליד זכרים מסוימים - הזכרים מתחילים לפתע למשוך אליהם יותר נקבות - אמיתיות. ובמיוחד כשהבובות מוצבות… בתנוחת הזדווגות. לעומת זאת, כשהחוקרים הציבו בובות של ברווזים (שהידידות של שכווים איתם נוטה להיות אפלטונית) לא נרשם אפקט דומה. נקבות שכווים אולי נוטות להעתיק, אבל עם כל הכבוד לברווזים - לא מכל אחד.
נקבות שליו יפני תועדו מגדילות משמעותית את הזמן שהן בילו ליד זכר - אחרי שראו אותו מזדווג עם נקבה אחרת. מחקר הראה שנקבות שצפו בזכר לא אטקרטיבי (שהן לא בחרו בו בתחילה) מזדווג - שינו את דעתן ובחרו להזדווג איתו אחר כך. מעניין לציין שבמין הזה לא התגלה שינוי העדפה רק עקב הימצאות נקבות לצד הזכר, כל עוד לא נצפתה הזדווגות בפועל.
מחקר על זרזירים מצויים גילה שנקבות מעדיפות זכרים שזוהו כמושכים על ידי נקבות אחרות - גם במערכות זוגיות מונוגמיות!
נקבות זרזיר צעירות מתבוננות בתשומת לב בהתנהגויות חיזור של זכרים עם נקבות אחרות, ובהיענות של נקבות לחיזוריהם, ולאחר מכן מעדיפות זכרים שמגלים תכונות דומות לאלה שהעדיפו הנקבות בהן צפו. כך למשל, לומדות זרזירות להעדיף זריזירים בעלי שירים מורכבים יותר. זהו דוגמה להעתקה מוכללת, שבה הנקבות לא רק מעתיקות בחירה ספציפית אלא לומדות להכיר תכונות רצויות ולהימשך אליהן.
יונקים: מעתיקנים מבטן ומלידה
מטא-אנליזה של כל המחקרים שנערכו בתחום מצאה שהעתקת בחירת בן זוג נוטה להיות, באופן כללי, החזקה ביותר ביונקים והחלשה ביותר בחסרי חוליות.
עכברים זכרים כנועים נוטים לצפות ולהעתיק את בחירת בנות הזוג של פרטים דומיננטיים או מנוסים מינית.
חולדות נקבות נוטות יותר להימשך ולהזדווג עם זכר שהשתן שלו נושא שיירי ריח של נקבות אחרות (פרומונים) שמעידים שהוא הזדווג לאחרונה. "העתקת בן זוג" באמצעות חוש הריח מדגימה שהיא יכולה להיות מושפעת מרמזים חברתיים עקיפים, ולא רק מתצפית ישירה. קבוצת ביקורת של חולדות שנחשפו לריח של זכר שבילה עם נקבה אחרת שלא היתה מיוחמת - ולא התרחשה ביניהם הזדווגות - לא גילו העדפה מיוחדת לאותו זכר.
תצפיות רבות העידו כי נקבות מיוחמות של אייל הכרמל נמשכות יותר לזכרים שמוקפים בנקבות נוספות, לעומת זכרים בודדים. גם בניסוי שנערך בתנאים מבוקרים, נקבות אייל כרמל העדיפו בצורה עקבית תא ובו "הרמון" על פני תא עם זכר יחיד.
אבל אולי, תהו החוקרים, זה נובע בכלל מרצון של הנקבות להיות אחת עם השנייה ולהתחמק מהטרדות של זכרים? איך אפשר להיות בטוחים שהיא בוחרת בזכר ולא בקבוצה? הניסוי בתנאי מעבדה מבוקרים, לכאורה בלי גורמי סיכון טבעיים מסוימים, שאף לשלול את הפרשנות הזו, אבל הצליח בכך רק חלקית, אולי. מה שנראה לנו כמו "העתקת בן זוג" באיילי כרמל עדיין יכול להתגלות בעתיד כמנגנון אבולוציוני שנועד לעודד התקבצות בעדר מוגן יותר, למשל. העניין טרם הוכרע בבירור, ועדיין נחקר.
גם בבני אדם, כפי שהזכרנו, מחקרים נוטים לאשר את הקביעה של מילן קונדרה מראש הכתבה, ומדגימים כי נשים אכן נוטות להימשך יותר לגברים שניצבת לצדם בת זוג מושכת. בדיוק כמו דגים, איילים, עכברים וציפורים - גם אנחנו יצורים חברתיים שמושפעים עמוקות מאותות ורמזים חברתיים. כן, גם התשוקות האישיות והלכאורה ייחודיות שלנו.
מה משפיע על העתקה מינית?
גורמים שנמצאו בעלי מתאם גבוה עם עוצמת ההעתקה במינים שונים כוללים למשל את:
- הניסיון המיני הקודם של המעתיק (ככל שהוא קטן יותר - העתקה נפוצה יותר);
- מידת ההתעניינות והחיזור של ה"משפיען" (ככל שהיא גבוהה יותר - ההשפעה גדולה יותר);
- המעמד החברתי והדומיננטיות של ה"מועתק" (כנ"ל);
- ואפילו… אם הניסוי נערך במעבדה או באגם טבעי! מטא-אנליזה מצאה שעוצמת התופעה הייתה חזקה יותר כאשר הניסוי נערך בתנאים טבעיים (פרטים חופשיים בסביבתם הטבעית, עם הפרעות קלות) לעומת ניסויים בתנאי שבי ("להקה" מלאכותית שמוחזקת בתנאים מלאכותיים).
ישנם גם ניסויים שלא הצליחו לגלות את האפקט במינים שונים, שבהם אולי הוא נדיר יותר או לא קיים בכלל.
באופן כללי, העתקת בחירת בן זוג איננה התנהגות אחידה או גורפת באף מין - אלא אסטרטגיה אופציונלית גמישה, שיכולה לשמש בצורות שונות בהקשרים אקולוגיים וחברתיים שונים.
למה להעתיק?
כפי שנרמז לעיל, לאסטרטגיה של העתקה יכולים להיות יתרונות משמעותיים בנסיבות מסוימות. העתקת בחירת בן זוג יכולה להועיל למעתיק ב-3 דרכים עיקריות:
- לחסוך זמן ואנרגיה, במיוחד אם "התעוררת מאוחר" ועונת הייחום כבר תיכף נגמרת
- להגדיל את הסיכוי לבחור בן זוג מוצלח בעל "גנים טובים", בעיקר אם אין לך ניסיון
- ללמוד איך לבחור בן זוג טוב בעתיד, גם בעזרת עיצוב חברתי של "טעמך האישי"
לא רק בסקס…
משיכה מינית היא כמובן לא התחום היחיד שבו הנטיות שלנו וההתנהגות שלנו מושפעות מאלה של אחרים. בפוסט הבא נבחן עוד תחום - שונה מאוד באופיו - שבו מתרחשת השפעה-העתקה-למידה שכזאת במינים רבים של בעלי חיים חברתיים, כולל בני אדם.
