בלוג אנימלס

אילו מדינות באירופה אסרו כבר על תעשיית הפרווה? והאם יש סיכוי שנראה בקרוב חרם כללי על פרוות בכל רחבי היבשת?? האכזריות של תעשיית הפרווה עלתה למודעות ציבורית כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אבל נדמה שרק בשנים האחרונות מתחיל להתהוות קונצנזוס במדינות רבות באירופה נגד עצם זכות הקיום של התעשייה. ישראל על הגל ביוני 2021…

בדמיון הציבורי הטלת ביצה נדמית כאירוע קצר וקליל. אבל בפועל, מדובר על תהליך ממושך ותובעני פיזית ונפשית, שאורך כ-30 שעות בממוצע, ומאופיין בסדרה מורכבת של אתגרים, תחושות, התנהגויות וטקסים.  לגוף התרנגולת לוקח לפחות 26 שעות "לייצר" את הביצה ואת הקליפה שלה, ועוד כשעה להטיל אותה. בנוסף, תנאי הכליאה יכולים לגרום לתרנגולות לעכב את ההטלה, וגם…

ולמה חותכים להן אותו? לכבשים יש זנב?? רוב האנשים מופתעים לגלות שלכבשים יש זנב. כלומר, שכבשים נולדות עם זנב, ושלא מדובר על זנב קטן ו"סמלי" כמו של חזיר או אפילו של אייל: התמונה הזאת נראית לרובנו מוזרה. אחרי הכל, כמעט לכל הכבשים שחיות כיום בעולם שסביבנו – אין זנבות. אמנם רובנו רואים רק לעתים רחוקות…

או: למה אנשים שאוכלים דגים קוראים לעצמם צמחונים? "דגים לא צומחים על עצים". מתוך קמפיין של הארגון העולמי להגנת חיות הבר נגד חיסול חיי הבר בים. בכיתוב למטה: "עצרו את דיג-היתר. 90% מהדגים הגדולים כבר נעלמו" למה יש אנשים שאוכלים דגים (ולפעמים גם "פירות ים") ומזדהים בתור "צמחונים"? האם הם באמת סוג של צמחונים? ואם…

מהן "פרות רובצות" ו"פרות קורסות"? ואיך "עוזרים" להן לקום? כל הפרות שמנוצלות לחלב בישראל סובלות מבעיות שלד ורגליים מכאיבות, שמקשות עליהן ללכת ואפילו לעמוד ולקום מרבצן. בחלק מהמקרים זה מגיע עד כדי התמוטטות מוחלטת – חוסר יכולת לקום ולעמוד, חרף ניסיונות רבים "לשכנע" אותן לעשות זאת, בדרכים שונות שיפורטו להלן – מה שגוזר את דינה…

הטענה לפיה סלמון מגידול מלאכותי ("farmed salmon") הוא "המזון הרעיל ביותר שנמכר כיום" נשמעת כבר שנים רבות. אבל איך אפשר לדעת אם היא נכונה? ואיך ייתכן שהרשויות מאשרות למכור מוצר כל כך רעיל? ועוד כשהוא זוכה לכל ההילה הבריאותית שנקשרה לדג הסלמון הטבעי? ספר חדש שנולד מתוך תחקיר ממושך על תעשיית כלובי הסלמון, "מלחמות הסלמון",…

זה לא ישתלם גם לבעלי המשקים?! פרות מאושרות הרי נותנות יותר חלב, לא?? לא פעם שואלים אותנו איך זה שאנחנו (אנימלס/"הטבעונים"/כל מי שאכפת לו) צריכים לדאוג לשלום חיות המשק יותר מאשר ה"בעלים" שלהן. האם אין ל"בעלים" את האינטרס הכי גדול לדאוג לבריאות ולרווחה של החיות "שלהם", לפחות עד שהן נשחטות? האם הם לא גם מפסידים…

ולמה התשובה לכך השתנתה דרמטית בשנים האחרונות? באופן טבעי, נושאת כבשה הרה ברחמה לרוב עובר אחד – וממליטה טלה אחד בכל המלטה; לעתים נדירות יחסית (בדומה לבני אדם) כבשה ממליטה תאומים. אבל כמו ביחס ליתר התפקודים הביולוגיים הטבעיים של "חיות משק" – משקים תעשייתיים כבר לא מוכנים להסתפק בהם – בקצב הגדילה הטבעי, בכמות החלב…

הממשלה רוצה להקטין דרמטית את ענף "ייצור" הבשר והגבינות המסורתי והרווחי, ולחתוך בחצי את מספר הפרות שהפכו לאחד מ"סמלי" המדינה; חוואים זועמים חוסמים כבישים ומרוקנים צואת פרות על שוטרים; ועיר גדולה מחליטה לאסור פרסום בשר. מה קורה בהולנד?? והאם זה צפוי להגיע אלינו? הולנד, למרות שטחה הזעיר (יחסית) היא יצואנית הבשר הגדולה ביותר באירופה (!)…

מה הקשר בין הקטנת ריכוזים של תמיסות לבין הפקרה למוות של אלפי בעלי חיים? מה ההיגיון הכלכלי שגורם לתעשיות החי המודרניות להשמיד יותר ויותר בעלי חיים שלעולם לא יגיעו לצלחות הצרכנים? ואיך נראה הגורל של בעל חיים ש"מדולל" בתעשיית המזון כיום? "דילול" הוא תהליך של הקטנת ריכוז. למשל, הוספת עוד מים למרק תדלל את המליחות…

ולמה זה בעצם די טפשי "אוכלי נבלות" הם בעלי חיים מופלאים, כמו צבועים או נשרים, שמספקים שירות חשוב מאין כמוהו למערכת האקולוגית – פינוי מפגעים שעלולים לגרום לרוב היצורים האחרים שחיים בה מחלות קטלניות. גופה נרקבת אחת יכולה לזהם את מקור המים של אלפי בעלי חיים תוך זמן קצר. לא סתם אוכלי-נבלות מכונים לפעמים 'עובדי…

אנחנו מזלזלים בציפורים וביכולות הקוגניטיביות שלהן גם כי הן (וראשן בכלל זה) קטנות וקלות (ולא סתם הן כאלה – כל גרם משקל הוא חיסרון כשאתה מעופף למחייתך). אנחנו משתמשים בביטוי "מוח של ציפור" כעלבון, מתוך הנחה שהגודל הצנוע של מוחות הציפורים מבטא יכולות צנועות מתאימות. אבל מסתבר שיש למוחות של ציפורים יכולות מדהימות, שחלקן עולות…