למה שמים נזם לפרות?
עברתם פעם ליד רפת וראיתם פרה או עגל עם נזם - ספטום/עגיל/טבעת מפלסטיק או מתכת באף שלה? בטח שיערתם שבמקרה שלהם לא מדובר בתכשיט למטרות יופי, ואולי שאלתם את עצמכם למה בעצם מתקינים לפרה טבעת באף?
התשובה הקצרה היא שמתקינים נזם לפרות (ולעגלים ולפרים ולעגלות) כדי לשלוט בהתנהגות שלהן בקלות ובזול - באמצעות כאב. וזאת בעיקר לאחת משתי מטרות:
1. כדי להוליך אותן במהירות לאן שרוצים ולקבע אותן למקום מסוים בלי שיתנגדו הרבה, כי נזם המתכת בנוי כך שהוא לוחץ בחוזקה - לכל הפחות - על סחוסי האף הרגישים. הנזם כמובן מכאיב להן מאוד - במיוחד לשם כך הוא נוצר - ועוד יותר כאשר מושכים בו, לרוב בעזרת שרשרת או חבל.
כך למשל תיעדנו שימוש אכזרי בנזמים כדי להוליך עגלות מבועתות למקום שבו קבלנים גודעים את קרניהן - וכדי לקבע את ראשיהן בתנוחה לא טבעית - אך נוחה לגודעים. בזכות החשיפה המזעזעת - נאסרה בישראל גדיעת קרני פרות ללא הרדמה, אבל השימוש בנזם נותר חוקי ומקובל לביצוע פעולות ו"טיפולים" רבים אחרים ברפת (הבאה לטילוף למשל).
2. כדי למנוע מפרות, ובעיקר מעגלות ועגלים שרק הופרדו מאמם עם לידתם "לינוק" אלה מאלה. למה בכלל הם מנסים לינוק אחד מהשני? כדי הם גורים ממחלקת היונקים, וככאלה יש להם דחף טבעי חזק לינוק ולמצוץ בתחילת חייהם. כדי לספק במקצת את הדחף הטבעי החזק ליניקה, הם מוכנים להסתפק, בלית ברירה גם ב"עטין" שלא מניב חלב - בדיוק כפי שתינוקות אנושיים "מסתפקים" במוצץ או באגודל. נזם למניעת יניקה כולל לרוב דוקרנים שנועדו להכאיב - ולהרחיק בשל הכאב - את העגלים זה מזה (ואפילו מ"עצמם"). כך הסביר זאת משרד החקלאות ל"תנו לחיות לחיות":
"הרכבת נזם גמילה בנחיריהן של פרות מוצצות הינה פרקטיקה ידועה ומקובלת ברפת החלב במדינות שונות כולל מדינות מפותחות. מציצה (כחיקוי ליניקה) היא תופעה מוכרת הנצפית בעגלות ועגלים הגדלים בקבוצות עוד בינקותם, או בעגלות הגדלות יחידנית כאשר הן מועברות לגידול בתאים משותפים בעת הגמילה מחלב. נזם הגמילה מיועד למנוע מציצה (הפועל כך שכאשר עגלה תנסה למצוץ עטין של עגלה אחרת, השנייה תידקר תדחה אותה ולא תאפשר לה לעשות כן). מוכר גם מצב של מציצה עצמית; עגלה / פרה שתוך שכיבה מוצצות את פטמותיהן עצמן. מציצת פטמות חריגה יכולה לגרום לדלקת עטין ולפציעות פטמה שיגרמו לחולי וסבל."
כדאי לזכור שמלבד כאבים, אי-נוחות מתמשכת ותסכול - נזמים עלולים גם להוביל לפציעה ולזיהומים. לעתים נזמים עלולים גם להקשות על עגלים לאכול ולשתות.
נזמים משווקים באתרי ציוד לרפת, באופן לא מפתיע, לצד (מבחר של) שוקרים חשמליים ("מזרזי בקר"), כחלק מסל מכשירים מתקדמים ל"שליטה ריסון ובקרה" - כפי שמעידה כותרת הקטגוריה (ראו תמונה).
שימוש בנקודת התורפה הכואבת של הפרות כדי לשלוט בהתנהגותן אינו חדש, וגם אינו מוגבל להן. בני אדם נוהגים להכפיף כך לגחמותיהם גם סוסים, חזירים, ובעלי חיים נוספים, כנראה מזה אלפי שנים.
השליטה בבעלי חיים באמצעות נזם המוחדר לאפם אף הולידה (לפחות) ביטוי אחד שאנחנו משתמשים בו עד היום בעברית - לרוב בלי להרהר במשמעותו המקורית - "להוביל באף" מישהו. מעניין שהביטוי - כמו הביטויים "הכביד את עולו" ו"יצא המרצע מן השק" - משקף סנטימנט שלילי ברור ביחס לשיטה החקלאית הנפוצה, הכולל הזדהות דווקא עם נקודת המבט של המושך בעול, שמובל נגד רצונו, ושנחרד לראות מרצע מתקרב לפרצופו כשהוא לא מסוגל לברוח או אפילו לזוז בשל משיכת הנזם באפו.
אל תמשכו אף אחד באף - עברו לחלב מהצומח!