האם לוויתן הוא דג?
מה הבעיה עם המילה "דג"? למה אין דבר כזה "דגים" בביולוגיה? מאיזו בחינה גם את/ה דג? ואיך הפכו השאלות המשונות האלה לוויכוח שמסעיר לאחרונה את חובבי המדע ביוטיוב??
לאחרונה התלהט ביוטיוב ויכוח סביב שאלה שוודאי טורדת את מנוחתכם, והיא… מהו דג. כן. הסרטונים (המרתקים!) שהציתו את הוויכוח הסוער היו כנראה "הבעיה הכי קשה שהאבולוציה פתרה אי פעם" וסרטון ההמשך שלו: "כרישים הם לא דגים!", שניהם מאת האנק גרין. ערוץ היוטיוב Majestic Masiakasaurus לא הצליח לעמוד מנגד, וזיכה אותו בשרשרת של סרטוני תגובה נוקבים: "לא, האנק, אתה לא דג", "האם לווייתנים הם דגים? לא. ובכן… סוגשל??", ו"בני אדם הם לא באמת דגים, אני מבטיח!". החננוספירה כמרקחה.
התשובה הפשוטה
התשובה הפשוטה והמתבקשת לשאלה שבכותרת (האם לווייתן הוא דג) היא כמובן: לא, לווייתן הוא יונק. לווייתן הוא לא דג. מכיוון שאבותיו "חזרו למים", יש לו כיום מאפיינים שמתאימים לחיים במים, ובגלל זה הוא דומה (בעיקר במבנה הגוף הכללי) לדגים (שגם הם מותאמים לחיים במים כמובן). אבל שינוי בסגנון החיים לא משכתב בדיעבד את המוצא שלך. מבחינה ביולוגית, או גנטית אם תרצו, לווייתן שייך למשפחת היונקים, ולא משנה איך הוא נראה כיום מבחוץ. לווייתנים הם לא דגים. סגור, לא?
לא לגמרי. מתברר שבביולוגיה אין בכלל דבר כזה "דגים" (וראו פירוט להלן מדוע). בקצרה, "דגים" זה מונח משפת היומיום שמתייחס לצורה הכללית ולחיים במים, לא למוצא (שהוא תובנה של המחקר הביולוגי). אבל אם ככה, איזו סיבה יש שניתן למוצא (או לקטגוריה מתחום הביולוגיה: "יונק") להגדיר מושג משפת היומיום שממילא אין לו משמעות מדעית? אם דג זה מושג עממי ל"חיה שחיה במים", למה שלא נשתמש בה גם לתיאור דולפין או לווייתן?
למה אין בביולוגיה "דגים"
"דגים" זה מונח שימושי וברור מאוד בחיי היומיום שלנו, כמו המונח "עופות". אבל מתברר ש"עופות" זה מונח שקיים גם בביולוגיה - ו"דגים" לא. למה? הסיבה היא שמה שאנחנו קוראים לו "דגים", הוא למעשה אוסף עצום של מינים שמפוזר בין כמה קבוצות ביולוגיות שונות. כל ניסיון להצביע על "ענף הדגים" בעץ האבולוציה, יכלול, אבוי, גם את כל חיות היבשה! האם יכול להיות שכל חיות היבשה גם הן דגים?? זה נשמע אבסורדי.
כשאנחנו אומרים את המילה "דג", אנחנו מתכוונים ליצור שחי במים – למשל דג שושנון ("נמו") או "דג זהב" או כריש. במובן היומיומי "דגים" הם פשוט כל מיני החיות השוחות שיש להן זימים וסנפירים. אבל מבחינה מדעית (טקסונומית) אין באמת קבוצה אחת של "דגים" שהיא ענף מוגדר בעץ האבולוציה. למעשה, "דגים" הם אוסף של כמה קבוצות אבולוציוניות נפרדות, ולא כולן חולקות אב קדמון בלעדי (כלומר, שכל הצאצאים שלו הם דגים). במילים אחרות, "דגים" הם (בשונה מיונקים או עופות, למשל) לא "קבוצה מונופילטית" אלא "קבוצה פראפילטית" – קבוצה שאין בה את כל צאצאיו של אביהם הקדמון המשותף.
במילים אחרות, אם ניסע בזמן אחורה, נוכל מתישהו למצוא כמובן אב קדמון משותף לכל הדגים – אבל הבעיה היא שלחלק מהצאצאים של אותו אב קדמון אנחנו כבר לא קוראים "דגים". ככה יוצא שההגדרה העממית מבלבלת כשמנסים "להתאים אותה" להבנה המדעית.
אז כולנו דגים??
מבחינת ביולוגים, קבוצה "טבעית" (שהם מזכים בשם לטיני מכובד, למשל) היא מונופילטית, כלומר ענף בעץ שאפשר כביכול לגזום בעזרת חיתוך אחד ויחיד. הבעיה עם דגים היא, כאמור, שאם נגזום כל מה שצמח מהאב הקדמון של הדגים – נגזום גם את עצמנו. כן, קבוצת "בעלי ארבע רגליים" (טטרפודים) שאנחנו חלק ממנה, התפתחה מקבוצת ה"דגים בעלי סנפירים בשרניים". זה אמנם היה ממש מזמן, אבל במהלך עידן הדבון לפני בערך 360 מיליון שנה, חלק מהדגים הקדומים התחיל לפתח גפיים ויכולת לנשום מחוץ למים, ומהם התפתחו בהדרגה כל חיות היבשה: קבוצת הדו-חיים ובהמשך הזוחלים, הדינוזאורים, העופות והיונקים. מהבחינה הזאת, אנחנו וכל חיות היבשה צאצאים של דג קדמון שעזב את המים (למעשה, הוא מצא דרך לקחת את המים איתו, בתוכו, לכל מקום, בלי שיתאדו).
האם זה אומר שגם אנחנו דגים? תלוי איך מגדירים. אם נתעקש להגדיר "דג" (שממילא כאמור אינו מונח ביולוגי) בתור ענף שלם בעץ החיים האבולוציוני – אז כן, בני אדם הם סוג של דג קדמון, שאמנם עבר ליבשה ושינה מאוד את הצורה וסגנון החיים שלו לאורך מאות מיליוני שנים, מה שאולי הופך אותו ל"דג יבשה". אבל כמובן שביומיום אף אחד לא יתאר אדם בתור "דג", כי בשפת היומיום (השפה היחידה שבה המילה "דג" קיימת) המילה מתארת יצור שחי במים.
בכל מקרה, בלי קשר להגדרות ולמילים - אנחנו יכולים ללמוד דברים מפתיעים מאוד מ"עץ החיים" המשוחזר של התפתחות הדגים, שאנחנו מצויים באחד מקצות ענפיו. למשל: האם ידעתם שאנחנו יותר קרובים, אבולוציונית וגנטית, לרוב הדגים (כגון דגי סלמון, דגי באס או דגי זהב) מאשר הם קרובים לכרישים?! "מרחק אבולוציוני" יכול להימדד בעזרת השאלה "מתי חי האב הקדמון האחרון של שני יצורים?", וכיום ידוע שהאב הקדמון המשותף לאדם ולדגים מקריני-הסנפיר (רוב מי שאנחנו תופסים כ"דגים") חי כ-30 מיליון שנה אחרי האב הקדמון המשותף למקריני-הסנפיר ולדגי הסחוס (כרישים ובטאים).
לווייתן: יונק וגם דג?!
שאלת ההגדרה המבלבלת הופכת למבלבלת אפילו יותר במקרה של יונקים ימיים. לווייתנים ודולפינים חיים בים, ויש להם מבנה גוף דמוי-דג וסנפירים – אז אולי גם הם "דגים"? מה זה משנה אם הם יונקים מבחינה ביולוגית, אם "דגים" זו ממילא קטגוריה חסרת משמעות ביולוגית?
אבל למרות ש"דג" איננו מושג ביולוגי, ייתכן שהוא בכל זאת כולל כמה מאפיינים ביולוגיים כמו נשימה בעזרת זימים או הטלת ביצים. לדולפינים ולווייתנים אמנם יש סנפירים, אבל לא זימים. הם יונקים עם ריאות, שלא מטילים אלא ממליטים, ושחייבים לעלות מעל פני המים בקביעות רק כדי לנשום (אוויר). הם גם בעלי "דם חם", והם מאכילים את הגורים שלהם בחלב-אם. כל זה נובע מכך שמבחינה אבולוציונית, לווייתנים קרובים יותר לבני אדם משהם קרובים לדגים. הם צאצאים של יונק יבשתי (דומה לאייל) ש"חזר" בהדרגה לחיות במים.
בעבר, למשל בימי התנ"ך, בני האדם קראו לכל יצור ימי "דג". זה שיקף את הקושי הגדול שלנו, כיצורי יבשה, להכיר את יצורי הים ואורחות חייהם. בני אדם אמנם העלו יצורי ים רבים בחכותיהם ורשתותיהם, אבל גופם המת (או המפרפר) לא לימד אותם הרבה על התנהגותם וחייהם אי-שם מתחת לגלים. רק עם התפתחות המדע, בני אדם הבינו בהדרגה שלווייתנים שונים מדגים, שהם יונקים, ושהם התפתחו מחיות יבשה. היום, אפילו בשפת היומיום יהיה מוזר לקרוא ללווייתן "דג", כי רובנו יודעים כבר שלווייתן הוא יונק ימי. במקרה הזה, ההגדרה היומיומית, שמתבססת לרוב על תכונות חיצוניות בולטות (שהן תוצר של התאמת הגוף לסביבה הימית, למשל לשחייה יעילה במים) השתנתה בעקבות חלחול הידע המדעי לציבור הרחב, והותאמה להגדרה שמקובלת בביולוגיה, לפי קרבה משפחתית ותכונות סמויות יותר מאשר סביבת מחיה ומבנה גוף כללי.
"דג, לרבות שאינו דג": שפת החוק
השפה החוקית/משפטית היא שפה נפרדת נוספת שבה יכולה להיות למילים משמעות שונה, ולפעמים שונה מאוד, מזו היומיומית (או המדעית). חוקים נוטים להיפתח בשורה של הגדרות, שלא פעם הופכות מילים לבעלות משמעות נבדלת מהמקובל ביומיום. כך למשל בתחילת פקודת הדיג (שנחקקה במקור באנגלית, ע"י המנדט הבריטי בארץ, בשנת 1937) קובעת כי "דג" פירושו:
"כל חיית מים, בין שהיא דג ובין שאינה דג, והוא כולל ספוגים, דגי צדף, מקליפים, צבים ויונקים שבמים"
מבחינה משפטית, אם כן - התשובה לשאלה שבכותרת הדף הזה שונה מאשר מהבחינה המדעית והיומיומית. מבחינה משפטית - לווייתן הוא דג. מבחינה משפטית אין סתירה בין היותו של יצור כלשהו יונק וגם דג.
למרות זאת, הפער בין המשמעויות השונות של המילה "דג" בשפת היומיום, המשפט והמדע - מבלבל ולפעמים אפילו מצחיק אותנו. על רקע זה למשל צמחה קבוצת הפייסבוק "דג, לרבות שאינו דג" שאוספת ומפרסמת להנאת למעלה מ-11,000 חבריה "את הסעיפים הכי הזויים בספר החוקים של מדינת ישראל". דגים והגדרתם הידועה-לשמצה מככבים אפילו בכותרת של מאמר אקדמי בנושא חשיבות ההגדרות בחקיקה: "כשהמחוקק אומר 'דג' - למה הוא מתכוון?".
אבל למרות שהמילה "דג" הפכה כבר ל"דוגמת דגל" לתופעה - אין בבעייתיות שלה שום דבר ייחודי. כך למשל, אם לבחור דוגמה של מילה אחרת באותו שדה, מגדיר "חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994" את המונח "בעל חיים":
"בעל חוליות למעט אדם"
זוהי כמובן קבוצה מצומצמת בהרבה מאשר הקבוצה הביולוגית שנקראת באותו שם, "בעלי חיים". החוק מבקש לצמצם את תחולתו רק לבעלי החיים שברור לנו שהם עלולים להיפגע מפעולותינו, והקונצנזוס הביולוגי הוא שאין (בינתיים?) ראיות מספקות ליכולת החישה של רוב חסרי החוליות, כמו תולעים או מלפפוני-ים או חרקים.
עם זאת, הקונצנזוס המדעי כן מכיר כבר ביכולת החישה של לפחות חסר חוליות נפוץ אחד - התמנון. האם כדאי להשקיע מאמצים במאבק להכללת תמנונים במסגרת חוק צער בעלי חיים? ייתכן שכן, אם החוק היה מספק באמת הגנה כלשהי לבעלי החיים שהוא חל עליהם. למרבה הצער, רשויות האכיפה מגלות אדישות (וגרוע מכך) בנוגע להתעללות ממוסדת בבעלי חיים. חוק צער בעלי חיים מופקד בידי משרד החקלאות, שנשלט בידי הלובי החקלאי, ולכן נמנע במכוון מפרסום תקנות ליישום חוק צער בעלי חיים במשקים או מנקיטת צעדים נגד חקלאים מתעללים. דגים, למשל, אמורים לזכות להגנה במסגרת חוק צער בעלי חיים (הם בעלי חוליות) אבל בפועל לא נעשה דבר גם כאשר אנימלס מגישה תלונות מפורטות (כולל תיעוד מלא) על התעללות מיותרת וממושכת באלפי דגים, כמו הפסקת טיפול וייבוש של בריכות עם אלפי דגים חיים בתוכן או השלכת אלפי דגים לגסוס במזבלות או בשטחים פתוחים.
הדגים לא לבד: עוד מילים מבלבלות
הבדל במשמעות בין שפת היומיום לשפה המדעית הוא לא משהו ייחודי לדגים. הנה שלוש דוגמאות נוספות:
1. עופות ודינוזאורים
כשאנשים אומרים "דינוזאור" הם מדברים על זוחל ענקי שנכחד מזמן. אבל המחקר האבולוציוני גילה לנו שהעופות של ימינו הם בעצם קבוצת דינוזאורים ששרדה את פגיעת האסטרואיד הענק במפרץ מקסיקו לפני כ-66 מיליון שנה, פגיעה שמקובל לומר ש"הכחידה את הדינוזאורים". אלא שהיא לא. יונקי-דבש, תרנגולים או תוכים הם למעשה, מבחינה מדעית, דינוזאורים לכל דבר - גם אם הם חיים בינינו כיום, ויש להם גוף קטן עם כנפיים ונוצות. הם שייכים לסדרת-העל "דינוזאוריה" בדיוק כמו הטי-רקס. אבל כמובן שבשפת היומיום אנחנו לא נגיד: "חופשי כמו דינוזאור", "לשחרר שני דינוזאורים במכה", "בישראל שוחטים מעל 200 מיליון דינוזאורים בשנה" או "מוטב שני דינוזאורים על העץ, איפה שנעים וטוב להם" - כי למרות שרק בזכות המדע אנחנו מודעים בכלל לקונספט הזה של "דינוזאור", בשיח הרגיל המילה "דינוזאור" קיבלה משמעות שונה במקצת מזו הביולוגית, מצומצמת יותר, שחלק ממנה הוא: "יצורים שעברו מזמן מהעולם".
2. בני אדם וקופים
כשאנשים אומרים "קוף" הם מדברים על יצור פרוותי שחי על עצים. בני אדם לא נתפסים בשפת היומיום כחלק מקבוצת הקופים. אבל מבחינה מדעית (אבולוציונית/טקסונומית) בני אדם הם למעשה ענף של קופי-האדם, שהם עצמם חלק מענף הקופים (הסדרה "דמויי-קוף"). לפי הטקסונומיה (מדע סיווג עולם החי) בני אדם הם קופים. לשון היומיום שלנו, שלא רואה באדם קוף, יוצרת גם במקרה הזה קבוצה "חסרה", פראפילטית. שפת היומיום משמרת את ההבחנה המסורתית בין בני-אדם ליתר הקופים, למרות תגליות המחקר הביולוגי והגנטי. אותה תופעה קיימת גם עם המושג הכללי "חיה" (או "בעל-חיים") שמבחינה ביולוגית כולל כמובן את בני האדם, אבל כמו שראינו - לא מבחינה משפטית; ובשפת היומיום לא רק ש"חיה" לא נתפס כמושג שכולל "אדם" - אלא אפילו כניגוד שלו.
3. פירות וירקות
גם בממלכת הצומח יש הבדלים בין הגדרות מדעיות ליומיומיות. אולי הדוגמה הכי ידועה היא העגבנייה. מבחינה בוטאנית (חקר הצומח) העגבנייה (או המלפפון, הפלפל, וכו') היא פרי לכל דבר. עגבנייה מתפתחת מתוך שחלה של פרח, ויש בה זרעים, ממש כמו אבטיח או אפרסק. אבל במטבח עגבנייה נחשבת לירק בגלל שאנחנו משתמשים בה במאכלים מלוחים (בביולוגיה אין למילה "ירק" משמעות). ההבדלים נובעים מהגדרות שונות שמקורן בשפות שונות. הגדרה אחת של המילה "פרי" מבוססת על קריטריון מדעי-ביולוגי (האם יש בזה זרעים?) והגדרה שנייה מבוססת על הטעם ואופן השימוש במטבח (מוסיפים לזה מלח או סוכר? משתמשים בזה לרוב לארוחה עצמה או לקינוח?).
בשורה התחתונה
האם לווייתן הוא דג? תלוי באיזו שפה. בשפת המדע או היומיום - לא; אבל בשפה המשפטית או בשפה היומיומית של העבר - כן.
המילים שאנחנו משתמשים בהן בשפת היומיום לא תמיד תואמות למשמעות של אותן מילים ממש בשפה המדעית (או המשפטית, ההיסטורית, וכו'). במובן מסוים, אפשר להגיד ששפת היומיום והשפה המדעית הן שפות שונות, גם אם דומות ואפילו חופפות לרוב. שפת היום-יום מתפתחת מתוך ההבנה האינטואיטיבית של אנשים לאורך הדורות, והרבה פעמים היא מתייחסת ליצורים או חפצים על סמך המראה החיצוני שלהם או השימוש הנפוץ שלהם ("דגי מאכל"). שפת המדע, לעומת זאת, שואפת למיין את התופעות בעולם על סמך הבנה עמוקה יותר של המבנה הפנימי שלהן, וספציפית בביולוגיה - על סמך המוצא. ההבדל הזה יוצר לא פעם בלבול, משעשע או מתסכל, ותהיות מסוג: "תגידו לי פעם אחת ולתמיד: האם עגבנייה היא פרי או ירק?!". התשובה הנכונה היא שאין תשובה "אחת לתמיד": התשובה תלויה בהקשר. או בשפה שבה מדברים. ממש כמו ההבדל בין המילים "היא" בעברית ל"he" באנגלית - שגם הן אולי נשמעות לנו דומה, אבל הן בעלות פירושים שונים בשפות שונות.
עם זאת, למרות ששפת המדע ושפת היומיום הן "שפות שונות", חשוב להדגיש שמפרספקטיבה רחבה יותר, לא מפרידה ביניהן איזו תהום בלתי-עבירה. הרי אותם אנשים מדברים בשתי השפות, פשוט בהקשרים שונים, ולכן לא מפתיע שלעתים, כעבור זמן, ההבנה המדעית מחלחלת, ואנחנו מתקנים את שפת היומיום שלנו בהתאם אליה. ככה בדיוק הפסקנו לקרוא ללווייתנים "דגים". אולי יבוא היום ובו נזכה גם להפנים ש"אדם ו"חיה" הם לא באמת "הפכים", ושלמעשה כולנו בעלי חיים.
