מהי "הצהרת תודעת בעלי החיים של ניו יורק"?
על הצהרת המדענים הטרייה מאפריל 2024
הצהרת מדענים חדשה על תודעת בעלי חיים פורסמה ב-19.4.24 על ידי 38 חוקרים מובילים בתחומים רלוונטיים, בהם גם שלושה חוקרים ישראלים - הפרופסורים ליעד מודריק, חוה יבלונקה ויוסי יובל. בחודש שחלף מאז פורסמה, הספיקו להצטרף ולחתום על ההצהרה עוד למעלה מ-200 חוקרים מכל רחבי העולם.
לפי ההצהרה, יש כיום בידי המדע די ראיות חזקות לקיומה של תודעה סובייקטיבית בקרב כל מיני היונקים והעופות וכנראה גם כל בעלי החוליות, כולל זוחלים דו-חיים ודגים - לצד חלק מחסרי החוליות כמו תמנונים, דיונונים, סרטנים ואולי גם דבורים - ואפילו זבובים!
בניגוד להצהרת התודעה של קיימברידג' מלפני תריסר שנים (בחסות סטיבן הוקינג) ההצהרה החדשה גם כוללת קביעה אתית לגבי החובה לקחת בחשבון את תודעות בעלי החיים ו"סיכוני רווחה" בהחלטות שאנו מקבלים ועלולות להשפיע עליהם. עם זאת, ההצהרה לא יורדת לפרטים באשר למשמעויות מעשיות של החובה האתית הנ"ל.
"מהפכה קופרניקאית"
גדעון לב פרסם ב"הארץ" סקירה מעמיקה בעקבות ההצהרה, כולל ראיונות עם כמה מומחים עולמיים - כדאי מאוד לקרוא! הנה כמה דברים מעניינים מתוכה, למשל:
"אני באמת חושב שאנחנו עדים למהפכה קופרניקאית ביכולתנו להבין בעלי חיים. בני אדם הם יצורים חושבים ומרגישים בעולם שבו יש עוד הרבה מאוד יצורים חושבים ומרגישים".
(פרופ' לארס צ'יטקה)
בכתבה מרואיין בין היתר פרופ' קולום בראון, מהחוקרים המובילים של תודעת דגים בעולם, שמסביר כיצד הפכו דגים בשנים האחרונות למודל המועדף לבדיקת תרופות פסיכיאטריות, נגד דיכאון למשל, בשל הדמיון הפסיכולוגי המדהים שהתגלה בינינו לבינם. לצד מאפיינים שבהם מתברר כי תודעת דגים דומה לתודעת חיות היבשה - כמו הנטייה העקבית של אינדיבידואלים להפגין אופטימיות/פסימיות יחסית לחבריהם - נראה כי יש תחומי תודעה שבהם דגים נבדלים בבירור ואף מתעלים על רוב יצורי היבשה, כולל עלינו. למשל בתפיסה המרחבית:
"בראון הוסיף שהדגים נחשבים לבעלי יכולת הלמידה המרחבית הטובה ביותר בעולם החי והם מייצרים מפות מנטליות של העולם סביבם."
למי יש תודעה?
בפוסט קודם סקרנו את אתגר זיהוי המודעות, או במילים אחרות, האם קיים סמן ברור לקיומה של תודעה סובייקטיבית ("גלאי נפש"). הצגנו בפירוט מחקר שהציע סמן כזה - "למידה אסוציאטיבית פתוחה" - והסברנו מהו.
חוקרת התודעה פרופ' ליעד מודריק מספרת לכתבה ב"הארץ" שהעניין הגובר בשאלת התודעה מתודלק מכיכובן במספר רב של זירות טכנולוגיות ופוליטיות "חמות":
"יש התעוררות מדעית גדולה סביב השאלה אילו מערכות הן מודעות. חוקרים מנסים להכריע אם לבעלי חיים יש מודעות. השאלה הזאת תקפה גם לעוברים, מערכות בינה מלאכותית, אורגנואידים (איברים מלאכותיים המבוססים על תאי גזע אנושיים) וקסנובוטים (מערכות רובוטיות המבוססות על ביולוגיה). השאלות נעשו דחופות יותר בגלל המודעות לזכויות בעלי חיים, מאבקים על הפלות והתקדמויות טכנולוגיות".
האם לבני אדם יש את התודעה "הכי מפותחת"?
התשובה החיובית לשאלה שבכותרת - שלא לומר התשובה "כאילו דההה, ברור שלבני אדם יש את התודעה הכי מפותחת!" - נראית לרובנו מתבקשת. עד היום מעטים פקפקו בה או הרהרו אחריה, וגם אוהדי בעלי חיים לרוב "הסתפקו" בטענה כי בעלי חיים ניחנו במרבית התחושות וההרגשות שאנחנו חווים, אם כי לעיתים בצורות (הרבה) פחות מפותחות. אבל התבטאויות של כמה מהמדענים שחתמו על הצהרת התודעה של ניו יורק רומזות אולי לראשונה כי גם הנחה יסודית זו של הספשיסיזם אינה בהכרח נכונה. לפחות לא באופן גורף.
לפי הטענה, ממש כפי שבעלי חיים שונים מתעלים עלינו בחלק מהחושים שלהם (למשל: ראיה, שמיעה, סונאר, חשמל) כך ישנם בעלי חיים רבים שככל הנראה "מתעלים" עלינו (ככל שניתן להשוות) בחלק מהממדים של חווית הקיום שלהם. בני אדם הם לא "סרגל המקסימום האולטימטיבי" של כל ממד חווייתי אפשרי של כל יצור על כדור הארץ. אם נמשיך להניח שזה המצב, אנחנו צפויים לפספס את המקבילות המנטליות של חוש הריח של הכלבים או חוש הסונאר של עטלפים.
לכתבה מרואיין גם פרופ' ג'ונתן בירץ', פילוסוף של הביולוגיה מבית הספר לכלכלה של לונדון, שמרכז את פרויקט Foundations of Animal Sentience ("יסודות החישה של בעלי חיים"), שבו חוקרים ממגוון תחומים בוחנים לעומק חוויות סובייקטיביות. לפי בירץ', אחת המסקנות החשובות של החוקרים בפרוייקט היא "שאין מדרג של תודעה", אלא:
"יש הרבה ממדים של חוויה, וההשוואה נכונה רק בתוך כל ממד, לא מעבר לכל אחד מהממדים. בני אדם חזקים בחוויית הזמן שלהם. אנחנו זוכרים שנים אחורה ומתכננים שנים קדימה, אבל יש ממדים של חוויה תודעתית שבהם לבעלי חיים יש עליונות על האדם. התודעה האנושית היא לא בהכרח המקסימום שאליו צריך להשוות את היתר. לכל יצור יש פרופיל תודעה, עם ממדים יותר מפותחים ופחות מפותחים".
