למה לא לזרוק לחם לברווזים (או ליונים)?
המצב הוא כזה: נשאר לכם קצת לחם מלפני שבוע שחבל לכם לזרוק, ואתם ממילא עוברים דרך הפארק או הכיכר - האם זה לא אידיאלי להאכיל בלחם היבש את היונים או הברווזים, שתמיד נראים מאוד שמחים על המחווה? לא. לא באמת. למרות שזה נובע לרוב מכוונות טובות ותמימות, ולמרות שבעלי החיים נראים נלהבים, כמו שראינו עם הבעיות בהאכלת חיות בר - גם האכלה של בעלי חיים מבויתים (או מבויתים-למחצה) כמו ברווזים (ואווזים וברכיות…) ויונים בלחם עלולה להזיק להם, וגם ליצורים נוספים, וכדאי לרוב להימנע ממנה, או לפחות להיות זהירים לגביה. בואו נראה למה.
לחם מזיק לבריאות הברווזים
האכלת ברווזים או אווזים בלחם עלולה לגרום להם חסרים תזונתיים. הסיבה היא שלחם, ובמיוחד לחם לבן, כמעט לא מכיל ויטמינים, מינרלים ואבות מזון נוספים שנחוצים לעופות מים (ולעתים עלול להכיל גם תוספים מזיקים ממש). כשברווזים שבעים מלחם הם אוכלים פחות מזון טבעי להם (כמו עשבים, חרקים וזרעים) מה שמוביל לתת־תזונה ולפגיעה בבריאות שלהם.
במיוחד פגיעים לכך האפרוחים הקטנים של הברווזים והאווזים בפארק. אחת התופעות השכיחות בקרב אפרוחי ברווזים שגדלים על תזונה עשירה בפחמימות ודלה בחלבון ומינרלים, מכונה "כנפי מלאך". הכינוי נובע מכך שנוצות הכנף של האפרוחים גדלות בצורה מעוותת שמונעת מהם להשתמש בה ולעוף. הם כמעט תמיד מתים בגיל צעיר עקב מצבם. התופעה הזו ידועה כאופיינית במיוחד לפארקים עירוניים, שם מבקרים רבים נוהגים להאכיל את הברווזים ואפרוחיהם בלחם.
פגיעות האפרוחים מעלה עוד היבט חשוב שקשור ביצורים קטנים ומתפתחים: למידה. אפרוחי ברווזים צריכים ללמוד מאמם איך למצוא אוכל בסביבה: באיזה מקומות, באיזה שיטות, איזה מינים אכילים ואיזה רעילים… כשאנחנו זורקים לחם לברווזים, אנחנו לא רק נותנים להם אוכל לא מתאים, אנחנו גם פוגעים בתהליך הלמידה הטבעי של האפרוחים. במקום ללמוד מהאמא איך לחפש זרעים, אצות וחרקים - האפרוחים לומדים לקבץ נדבות מאנשים - דבר שעלול להפוך אותם לכל חייהם לתלויים בחסדי בני-אדם, נזקקים תמידית, ופגיעים.
האכלה במזון מרוכז כמו לחם עלולה לשנות באופנים נוספים את ההתנהגות של הברווזים, ולעודד למשל יותר הצטופפות והתנהגות תוקפנית ביניהם.
לחם מזיק ליצורים נוספים באגם
לחם מזיק למי שאנחנו מכוונים אליהם לרוב את כוונותינו הטובות (המוטעות) - אבל גם ליצורים שאנחנו לרוב לא חושבים עליהם כלל. כמו למשל הדגים שחיים במי האגם בו שוחים הברווזים.
שאריות של לחם במים נוטות לגרום התפתחות של עובשים, חיידקים ואצות, במיוחד בגופי מים עומדים קטנים. עובש מסוכן לעופות, ועלול לדרדר את איכות המים ואף לייצר ריחות רעים שגם בני אדם יסבלו מהם, אבל מי שייפגעו כנראה ראשונים הם הדגים שיסבלו מירידת אחוז החמצן המומס במים, שעלול להגיע עד כדי חנק ומוות.
ומה עם יונים?
לחם פוגע גם בבריאות של יונים. גם כאשר יונים, כמו ברווזים, מתמלאות בקביעות מלחם (במיוחד אם זה, כמו כמעט תמיד, לחם מקמח לבן) במקום ממזון טבעי שהן מלקטות, זה מוביל לחסרים תזונתיים, וליותר חולשה גופנית והידבקות במחלות.
בנוסף, האכלה קבועה של יונים עלולה לגרום להגדלת אוכלוסיית היונים, במקביל לדרדור מצבה הבריאותי וביסוס התלות שלה בבני אדם. כבר הגדלת אוכלוסיית היונים כשלעצמה עלולה להוביל ליותר קונפליקטים בין בני אדם ליונים, עקב לכלוך וחשש ממחלות. אנשים נוקטים שיטות מאוד שונות להרחקת יונים גם מבחינת האפקטיביות שלהן, וגם מבחינת הפגיעה (הנוספת) שהן גורמות ליונים - אך חלק מהיונים שיתווספו וודאי עלולות לסבול מאמצעי הרחקה ואף "הדברה" אכזריים שונים.
"אבל הם שמחים לאכול לחם!"
גם ילדים ישמחו לאכול כל היום ממתקים, ולמעשה רובנו נשמח לאכול דברים שלא בריאים לנו. גם בעלי חיים עלולים, בדיוק כמונו, לאכול מזון מסוג או בכמות שלא טובים להם, בעיקר כשהוא מאוד שונה מכל מזון אמיתי שהם מכירים מהסביבה הטבעית שלהם. בואו נחסוך את זה מהם.
מה כן אפשר?
מי שבכל זאת מתעקשים להאכיל ברווזים במשהו, רצוי כזה שאפשר למצוא במטבח - האפשרות העדיפה היא כנראה חופן שיבולת שועל (לא קלויה, בלי תוספות סוכר ומלח וכו'). שיבולת שועל (קוואקר) לא מזיקה ואפילו מזינה עבור עופות מים, בכמות קטנה. זכרו שבפארק מבקרים אנשים רבים שאולי גם הם מביאים "רק מנה קטנה" (במקרה הטוב) לברווזים.
