מה זה ביות בעלי חיים?
מה ההבדל בין אילוף לביות? מתי ואיך בויתו חיות בר? והאם הריבוי העצום של חיות מבוייתות בכדור הארץ כיום קשור להכחדה ההמונית של חיות בר שאנחנו נמצאים בעיצומה?
ביות בעלי חיים הוא תהליך שבו הופכת אוכלוסייה של חיות בר לאוכלוסייה של חיות מבויתות (או "חיות בית"), כלומר חיות שכל חייהן מתקיימים לצד בני אדם, כפופים לניהול בני אדם, כשהן משמשות אותם למטרות שונות כמו עבודה, אכילה או רכיבה. תכונות ומאפיינים רבים של החיות המבויתות עברו שינויים תורשתיים מרחיקי לכת (מכוונים ובלתי מכוונים, פנימיים וחיצוניים) על ידי בני האדם שהרביעו אותן, שינויים שהפכו את הניצול שלהן לנוח ומועיל יותר לבני אדם.
חשוב להדגיש שאילוף של בעל חיים, ואפילו של המון בעלי חיים, הוא לא ביות. פילים, למשל, אולפו פעמים רבות מאוד (למלחמות, לעבודה, למופעי קרקס ועוד) אך לא בויתו אפילו פעם אחת. רק שליטה מוחלטת ברבייה של אוכלוסייה קבועה בשבי לאורך דורות רבים מאוד, בלי שום התרבות עם אוכלוסיית הבר המקורית, מאפשרת ביות, שאפשר לראות בו גם מעין "אילוף-מלידה".
איזה בעלי חיים בויתו ומתי?
יש אינפוגרפיקות שמסכמות בצורה ויזואלית ברורה את סדר הביות המשוער של בעלי החיים לפי תקופות שונות בתולדות האדם שאנחנו מכירים, למשל:
ניתן עדיין למצוא הבדלים רבים בין אינפוגרפיקות שונות, גם כי חלק מהממצאים ומכלי המחקר והניתוח התפתחו ויושמו רק לאחרונה, וישנן עדיין מחלוקות בין חוקרים על זמן ראשית הביות המדויק של כל מין כמעט. במידה רבה בלתי אפשרי לדייק את התאריך גם משום שתהליך הביות היה הדרגתי והתפתח גם במציאות עצמה לאורך דורות רבים, ובחלק מהמינים במספר מקומות וזמנים בנפרד.
עם זאת, אין כמעט מחלוקת בין החוקרים לגבי הסדר הכללי של הביות, ולמשל לגבי היותו של הזאב החיה הראשונה שבויתה, לפני (ואולי הרבה מאוד לפני) כל היתר.
בהרבה מקרים בני אדם הכחידו לחלוטין את המינים שמהם בויתו האוכלוסיות המבויתות. ככה למשל צדו בני אדם עד הכחדה לפני כ-400 שנים את שוורי הבר האחרונים בעולם, ולפני כ-200 שנים את סוסי הבר האחרונים מהמין שממנו משערים שבויתו הסוסים המבויתים.
איך יודעים מתי בויתו בעלי חיים?
יש קרקעות שבהן עצמות בעלי חיים משתמרות זמן רב, וניתן לערוך להן בדיקות שונות. ומתברר שאפשר לקבוע האם מדובר בעצמות של חיית בר או של חיית בית - מה שמאפשר להסיק (אחרי ניתוח של אינספור עצמות מחפירות שונות) שהביות החל בתקופה בה מופיעות לראשונה עצמות "מבוייתות" של מין מסוים. אבל איך שונה עצם של חיה מבוייתת מעצם של חיית בר?
למשל, בצפיפות שלה. מרגע שהתחילו לנצל כבשים, עזים ופרות לחלב - העצמות שלהן הפכו מדולדלות וחלשות יותר באופן ניכר, ויש בהן הרבה יותר סדקים ושברים. הסיבה היא שהן נאלצו להשקיע הרבה יותר סידן בייצור חלב - סידן שגופן נאלץ לפרק מהעצמות שלהן (כפי שקורה בצורה מוקצנת עוד יותר בתעשיית החלב כיום). הכמות היומית הממוצעת של חלב ששאבו ביממה מפרה אמנם לא גדלה באופן ניכר באלפי שנות הביות הראשונות ביחס לכמות שייצרה פרה בשיא תקופת היניקה של העגל שלה - אבל היא נחלבה (ונאלצה להמשיך לייצר חלב) הרבה יותר ימים בשנה, ובחייה בכלל.
באופן דומה, ארכיאולוגים לא מתקשים להבדיל בין עצמות של סוסי בר לעצמות של סוסים מבויתים, שהחלו להיות מנוצלים לרכיבה. סוסים מבוייתים סובלים משברים ופגמים בחוליות עמוד השדרה, בעיקר בגב התחתון, בגלל המשקל הרב שנאלצו להתחיל לסחוב פתאום על גבם (במשך כל חייהם). כמו כן, סוסים מבויתים סובלים מפתולוגיות אופייניות באף שקשורות בביצוע ממושך של עבודות פרך (ואולי גם במתקני ריסון מכאיבים במכוון שהוחדרו לנחיריהם) ושחיקה בשיניים הקדם-טוחנות מהרסן שנדחף לפיהם.
איך בויתו בעלי חיים?
נראה שלא כל בעלי החיים בויתו באופן דומה. כלבים וחתולים מבוייתים (בנפרד ובתקופות שונות) התפתחו בתהליכים יוצאי דופן יחסית, כאשר חלק מהיוזמה הייתה של החיות הלא אנושיות עצמן - הזאבים (שנמשכו לשאריות הציד של בני אדם) וחתולי הבר (שנמשכו, מאוחר הרבה יותר, למכרסמים הרבים שבעצמם נמשכו לאסמי התבואה של חקלאים). לעומת זאת, במינים שבני אדם נהגו לצוד ועם השנים גם יצרו מהם "חיות משק" (כמו שור הבר, חזיר הבר וכבש הבר) התהליך היה כנראה חד צדדי לגמרי: בני אדם כלאו "חיות ציד" בחיים במכלאות, כדי שיוכלו להרוג אותן ולאכול את בשרן בשעת רעב עתידית (הביות התרחש באזורים חמים שבהם בשר נרקב ומתקלקל במהירות). עם הזמן החלו בני האדם גם לסרס את רוב הזכרים ולשלוט בצורה קפדנית יותר ברביית בעלי החיים במכלאה (שלא פעם הייתה גם "בית המשפחה" של החקלאי). עצם הכליאה והרבייה של אוכלוסיית בעלי חיים בתנאים כאלה, אם היא נמשכת לאורך זמן, יוצרת ביות, כולל שינוי המון תכונות של בעלי החיים (למשל: הפחתה בחשש מבני אדם ובתוקפנות כלפיהם). וזאת - גם בלי שום ניסיון מודע, ובוודאי קפדני-מדעי, ל"טיפוח גנטי".
בעלי חיים, שעד אז תנאי הסביבה הטבעית עיצבו את תכונותיהם באמצעות ברירה טבעית, עברו לראשונה לסביבה מלאכותית, שנשלטת על ידי בני אדם. כתוצאה מכך, הם הפכו כפופים לברירה מלאכותית, שבה העדפות והחלטות (לעתים לא מודעות) של בני אדם מעצבות את תכונותיהם, גם אם בתחילה בעוצמה נמוכה ובאטיות רבה. האטיות היתה רבה כל כך בהתחלה עד שלקח לבני אדם המבייתים מאות שנים לפעמים רק כדי להבחין ולהבין שהם משנים את התכונות התורשתיות של בעלי החיים המורבעים.
מה זאת "התפראות"?
התפראות (או "ביור") היא פשוט ההפך מביות. התפראות היא בדיוק התהליך ההפוך לזה שתואר קודם - תהליך שבו אוכלוסייה של חיות מבוייתות הופכת חזרה לאוכלסייה של חיות בר. זה קורה כשאוכלוסיה כזאת מצליחה (עניין נדיר שבנדירים) להיפטר משליטה אנושית ולחזור לחיות בתנאים טבעיים (יחסית, לפחות; לעתים הם שונים מהתנאים הטבעיים בהם התפתחה אוכלוסיית חיות הבר במקור). אוכלוסיות של חיות מתפראות נפטרות בהדרגה מתכונות "מבוייתות" ומסגלות לעצמן מחדש תכונות של חיות בר. כל סוסי הבר ("מוסטנג") שחיים היום באמריקה הם סוסים שהתפראו לאחר שברחו משליטת האדם. גם כל כלבי הדינגו באוסטרליה. אבל יש אוכלוסיות קטנות של חיות מתפראות כמעט מכל מין מבוית, כולל תרנגולות ופרות - אפילו בישראל חי ברמת הגולן עדר פרות חופשי, ללא "בעלים" (שהיה כנראה סורי).
מה הקשר בין ביות לעיוות?
הביות התחיל בתהליך השינוי הגנטי האטי של התכונות התורשתיות של בעלי החיים במשך אלפי שנים. עם המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית במאתיים השנים האחרונות עבר גם הביות מהפכה: התהליך שעומד בבסיסו - ברירה מלאכותית - הפך למדויק, מהיר ועוצמתי יותר ויותר. אנשי התעשייה החלו לקרוא לתהליך הזה "טיפוח גנטי" או "השבחה גנטית", כשבסיוע התפתחות ההזרעה המלאכותית הצליחו להקצין עוד ועוד תכונות "מועילות" של בעלי החיים (לבני אדם כמובן) - תוך התעלמות מהתועלת והנזק שגרם התהליך לבעלי החיים עצמם, שנשאו את התכונות האלה. מפרספקטיבה מוטה פחות, ובוודאי מנקודת המבט של בעלי החיים, ראוי יותר לכנות את הברירה המלאכותית הקיצונית הזאת - למחלות ונכויות רווחיות - בשם "עיוות גנטי".
מה הקשר בין התפוצצות חיות הבית והכחדת חיות הבר?
האם יש קשר בין ההרבייה חסרת התקדים של החיות המבויתות על כדור הארץ, לבין ההכחדה המאסיבית של חיות הבר, ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות?
תעשיות החי הן הפרויקט הבזבזני ביותר בקרקע, יערות, מים, ושאר משאבים בסיסיים שעליהם נשענת כל הציוויליזציה האנושית - אבל גם כל אוכלוסייה של חיות בר. הגדילה העצומה באוכלוסייה האנושית לצד הגברה משמעותית של צריכת מוצרים מהחי מפעילה על הסביבה לחצים חסרי תקדים, שמחסלים את הכיסים האחרונים בהם הצליחו חיות בר לשרוד. שטחי היערות האחרונים שנותרו בלתי נגועים על כדור הארץ נמצאים כיום תחת איום חמור - בעיקר לצורך הפיכתם לשטחי מרעה או לשדות לגידול מספוא לפיטום חיות משק כלואות.
הנה כמה המחשות ויזואליות טובות של ההחלפה הגדולה בתולדות כדור הארץ - של חיות הבר (מרבבות מינים) בחיות מבוייתות (ממינים בודדים):
כיום האנושות חיסלה כבר 83% (או 85%) מהיונקים היבשתיים בעולם. כיום כבר מעל 95% מכלל המשקל של בעלי חיים יבשתיים הוא של בני אדם והחיות המבויתות שלהם (רובן המוחץ "חיות משק", כאחוז בלבד הן "חיות מחמד" כמו כלבים וחתולים). חיות הבר המעטות שנותרו מהוות כבר רק כ-4% או פחות מכלל החיות בעולם.
איך השפיע הביות על החברה האנושית?
הביות הגביר מאוד את כוחם של בני האדם כמין, אבל לאו דווקא שיפר את חייו של האדם הממוצע. הוא בוודאי יצר הרבה מצוקות, מחלות ונזקים שלא היו קיימים קודם.
הביות הפך את בעלי החיים מסובייקטים לרכוש, ויצר מודל וכלים חדשים לשליטה ושיעבוד אוכלוסיות אנושיות אחרות לפי הדגם של שיעבוד החיות המבויתות. היסטוריונים רבים משערים שכל צורות הניצול השליטה (כולל השליטה הגברית בנשים למשל) ואי השוויון שאנחנו מכירים מהחברה החקלאית שלנו ראשיתם בביות בעלי החיים, ולפני הביות חיו כל בני האדם בקבוצות קטנות ושוויוניות, ללא מעמדות ושליטים. בנוסף, משק החי מהווה אחד המקורות העיקריים למחלות ומגפות אנושיות - וכיום משק החי הוא גם אחד הגורמים העיקריים לשינוי האקלים.