למה אסור להאכיל חיות בר חמודות ורעבות?

האם מישהו טורח לבדוק דברים כאלה לפני שהוא זורק מזון לבעל חיים? ספק רב, וממילא לרוב המינים שאינם כלבים או חתולים יהיה הרבה יותר קשה למצוא ולאמת את התוצאות. לרוב המינים כנראה שאין ברשות אף אדם בעולם ידע בנושא, כי רוב השילובים בין חיות ומאכלים מעולם לא נבדקו (וטוב שכך). ולבסוף, חלקנו בכלל לא יודעים איזה רכיבים יש במה שאנחנו אוכלים כשאנחנו מציעים טעימה לחיה ממין אחר.

יש שתוהים בפליאה: "מה, חיות בר לא יודעות אם משהו מזיק להן?" לא! בדיוק כמו הילדים בכיתה שיכולים לאכול בשמחה פרוסת עוגה, גם אם היא מכילה רכיבים שהם אלרגיים אליהם. חיה רעבה עלולה לאכול כל מיני דברים לא מוכרים, אם יגישו לה אותם. יש לה, בדיוק כמונו, חושים שיכולים להזהיר אותה ממזון מקולקל מאוד, למשל, או מר, אבל לא חושי-על שיכולים לנתח כל הרכב של פרוסת עוגה או פשטידה ולזהות בה רכיבים שעלולים לגרום לה אלרגיה או מחלה, למשל. ואפילו אם חיה היתה יודעת שמזון מסוים מזיק לה - מי אמר שהיתה מצליחה להתאפק מלאכול אותו?? הרי מדובר במשימה שגם בני אדם רבים נכשלים בה מדי יום… 

ואפילו אם אין באוכל שום רכיב מזיק - האוכל עלול להזיק אם הוא דל ברכיבים שהמזון הטבעי של חיית הבר עשיר בה, ונחוצים לקיומה. כך למשל ברווזים באגם ישמחו לאכול עוד ועוד פירורי לחם לבן - אבל ההאכלה הקבועה שלהם בלחם דל בערכים תזונתיים (מלבד קלוריות) פוגע לטווח הארוך בבריאותם.

המזון שאנחנו משאירים או זורקים לחיות בר עלול להכיל גם שאריות של עטיפות ואריזות, אפילו מפלסטיק, שהחיה עלולה לבלוע יחד עם האוכל. בליעה של שקית, למשל, עלולה להסתיים במוות מייסר. אם המזון מוגש לחיה בתוך מיכל או צנצנת - ראשה עלול להיתקע בתוכו. ככל שחיית בר תתרגל לאכול שאריות שבני אדם משאירים ומפחי אשפה פתוחים - יגבר הסיכון שתיפגע מגורמים כאלה.