איך אפשר לתפוס מספרים כאלה?

אנלוגיות ואריזה מחדש בקופסאות גדולות

ניתן להמחיש גדלים עצומים בעזרת אנלוגיות לגדלים מוכרים, שהספקנו להכיר ולהפנים מזמן (לפחות יחסית לגדלים שאנחנו שומעים עליהם לראשונה) - כמו למשל מספר אזרחי המדינה. או אפילו משקלם הכולל. כך למשל אפשר לעזור לנו להבין כמה רשתות פלסטיק האנושות משליכה לים כל שנה כך:

• משקל רשתות הפלסטיק שמושארות בים כל שנה ("רשתות רפאים") שווה לזה של כל אזרחי ישראל (כ-640 אלף טון)

אבל אם משתמשים במספר אזרחי ישראל כקנה מידה - נראה רלוונטי במיוחד להשוות אליו את מספר הקרבנות החייתיים ש"מייצרים" כל הישראלים (כלומר, מספר הקורבנות שנדרשים כדי לספק את צריכת המוצרים מהחי במדינת ישראל). כך למשל ניתן לקבוע (או להמחיש ויזואלית) ש:

• על כל אזרח בישראל יש בערך תרנגולת אחת בתעשיית הביצים
• על כל אזרח בישראל מפוטמים ונשחטים בתעשיית בשר ה"עוף" בכל שנה כ-23 תרנגולים (ועוד כ-3 מתים בלול ובדרך למשחטה)

למעשה, יש כאן בסיס להצגת נתונים דומים מאוד, אבל שלא יהיו רק אנלוגיה אלא קשר ישיר בין דפוסי צריכה לבין דפוסי פגיעה בבעלי חיים (התעללות והרג). זאת, אם נדבר לא על אזרחים אלא על "צרכני בשר" - קבוצות כמעט חופפות ממילא. מכיוון שרוב הישראלים צורכים מוצרים מהחי (כ-92% מהישראלים צורכים בשר, כ-95% צורכים ביצים) אפשר לקבוע, שפחות או יותר: 

• עבור כל צרכן ביצים בישראל נכלאת בכל זמן נתון בערך תרנגולת אחת בתעשיית הביצים
• עבור כל צרכן בשר עוף מפוטמים ונשחטים בתעשיית בשר ה"עוף" בכל שנה כ-25 תרנגולים (ועוד כ-4 מתים בלול ובדרך למשחטה) 

ניתן גם "לארוז מחדש" גדלים בתוך גדלים מוכרים יותר. כך למשל ערכים (גדולים מאוד) בליטרים כדאי לתרגם למספר אמבטיות כמו באינפוגרפיקה שהוצגה לעיל, או אפילו למספר בריכות אולימפיות. במקום לציין מספר, חסר משמעות עבור רוב בני התמותה, של המטרים הרבועים או הדונמים של שטחי יער שנכרתים בכל דקה - אפשר לדבר במספר מגרשי כדורגל של יערות שנכרתים כל דקה - שזה כבר משהו שרובנו יכולים לנסות לדמיין לפחות.

אפשר לתרגם גדלים לזמנים או להפך - מקנה מידה אחד לקנה מידה מתחום שונה לחלוטין - כמו למשל לחשב למשל כמה זמן ייקח לנו למנות את כל הקורבנות, בהנחה של קצב מסוים. אם נרצה לספור כל דג שהאנושות הרגה השנה, ונקדיש שנייה אחת למניית מספרו הסידורי של כל אחד מהם (שהופך די מהר לארוך מאוד), זה ייקח לנו כ-31 אלף שנים לסיים את הספירה (לפחות לפי ההערכה המינימלית למספר הדגים שאנחנו הורגים בשנה - טריליון. יידרשו לנו כ-90 אלף שנים למנות את כל הדגים שהאנושות הרגה השנה, אם ההערכות הגבוהות - 2.8 טריליון - מדויקות יותר).

בדומה, אפשר להציע ניסוי מחשבה דמיוני מרחבי. למשל, אם נניח פיזית את כל התרנגולים שפוטמו ונשחטו השנה בישראל, כרבולת אל זנב בשרשרת, לאיזה אורך נגיע? ואם לעבד את ה"חידה" למושגים אינטואיטיביים יותר, אז: לאן נגיע עם שרשרת גוויות העופות הזו אם נתחיל בתל אביב? 

1. לאילת
2. ללונדון
3. לסינדי (אוסטרליה)
4. חזרה לתל אביב, אחרי שלוש הקפות מלאות של כדור הארץ

(הנכון הוא כמובן האחרון)

לדבר במונחי אדם יחיד

דרך הגיונית אחרת, ואולי החשובה ביותר, להפוך מספרים לסבירים יותר היא להתאים את המידע מקנה מידה פלנטרי, כאילו אנחנו האנושות כולה, לקנה מידה הגיוני יותר עבורנו - כזה של אדם יחיד. יש לכך גם יתרונות נוספים. לפי עיקרון זה, ננסה תמיד להימנע מלשאול 'כמה נפשות נפגעות' בישראל או בעולם - אלא בכמה בעלי חיים פוגע אדם (או ישראלי או צרכן בשר) ממוצע בחייו. 4,000 בעלי חיים הם אמנם עדיין מספר גדול מאוד, שאנחנו לא באמת יכולים לדמיין; אבל קנה המידה שלו כבר מתאים יותר ליכולת התפיסה שלנו, ובמיוחד אם מחלקים אותו לשנת חיים אחת (כ-50 בעלי חיים). זה לא רק המספר הקליט יותר אלא גם הרלוונטי יותר. שכן כל אחד מאיתנו שולט רק במה שהוא בוחר לאכול, ולכן מספר הקורבנות הכי רלוונטי עבור כל אחד מאיתנו (לקבלת ההחלטה אם לצרוך מוצרים מהחי) הוא מספר בעלי החיים שיושפעו מההחלטה האישית שלו.

וכשחושבים קולקטיבית - אפשר לעשות את זה גם מזווית חיובית יותר - למשל של בעלי החיים שניצלו (מגורל מר, לא על האש) בזכות החלטות של צרכנים בישראל; שהרי בזכות החלטות אישיות רבות של מאות אלפי צמחונים בישראל (כ-8% מהאוכלוסייה) - נחסכים מדי שנה חיי סבל (שבסופם הרג אכזרי) מעשרות מיליוני בעלי חיים בכל שנה. כדאי לזכור ולהזכיר גם את זה.