איך ניצחנו את כלובי הסוללה?

8 תשובות לשאלות נפוצות ששואלים אותנו עקב ההישג ההיסטורי 🐔

ב-20.6.22 עשינו היסטוריה! הצלחנו לאשר בכנסת תקנות שאוסרות על כליאת תרנגולות בכלובים, לאחר מאבק אינטנסיבי שנמשך 15 שנים. המשמעות היא הפחתה עצומה בסבלן של מיליוני תרנגולות בתוך שנים ספורות. מה ישתנה בפועל? כמה זמן ייקח עד שזה יקרה? איך הצלחנו להשיג את זה? ועל מה נמשיך להיאבק? התשובות לכל השאלות הללו (ועוד) בכתבה שלפניכם. 

1. מה יהיה השינוי בתנאי החיים של התרנגולות?

עד אישור התקנות, לא הייתה בישראל הגבלה של ממש על האופן שבו מותר להחזיק תרנגולות לכל חייהן בלולי תעשיית הביצים (למשך כשנתיים, עד שקצב ההטלה שלהן פוחת והן מחושמלות למוות). התוצאה: לולנים בישראל נוהגים לדחוס תרנגולות לצפיפות המרבית שבה הן עדיין לא מתות וממשיכות להטיל. כיום, כמעט כל התרנגולות בתעשייה מוחזקות בכלובים בהם לכל תרנגולת מוקצה בממוצע בלול שטח זעיר של 20 על 20 ס”מ, פחות מגודל דף A4 סטנדרטי. התרנגולות דחוסות בשורות על שורות של כלובי רשת צפופים שמכונים “כלובי סוללה“, 3-8 תרנגולות בתא. הכליאה בכלובי סוללה נחשבת לאחת מצורות ההתעללות האכזריות ביותר, גם בגלל הגבלת התנועה הקיצונית, גם בגלל הכאב שגורמת העמידה על רשת מתכת אלכסונית, וגם כי הכלובים לא מאפשרים לבצע התנהגויות טבעיות שחשובות לתרנגולות כמו לנקר ולחטט בקרקע, להתהלך, להתעופף ועוד.

רגע לפני ההכרזה על הפיזור הצפוי של הכנסת ה-24, אישרה הכנסת את תקנות משרד החקלאות שאוסרות על כלובי הסוללה – ועל כל סוגי הכלובים! מדינת ישראל אישרה סוף סוף את מה שאמרנו מתחילת הדרך ולכל אורכה – שכל כליאה תמידית של בעלי חיים בכלוב היא התעללות חריפה וחסרת הצדקה, שמנוגדת לחוק צער בעלי חיים. עם אישור התקנות, משרד החקלאות והכנסת החליטו שרק לולים ללא כלובים עומדים בדרישות חוק צער בעלי חיים. חשוב להבין, שמדובר בפשרה חקלאית – לא מדובר על “לולים של פעם” עם תרנגולות שמטילות כ-30 ביצים בשנה, אלא על לולים מסחריים צפופים, עם חסרונות רבים של משקים תעשייתיים באשר-הם, אבל שלפחות מאפשרים לתרנגולות לממש חלק מהצרכים הכי בסיסיים שלהן: ללכת, להתעופף מעט, לנקר בקרקע, לבצע “אמבטיית חול” לניקוי הנוצות ולסילוק טפילים, לנוח על מוט מוגבה ולהטיל במקום מוסתר (בתוך תאי הטלה ייעודיים שהן נכנסות אליהן בגלל הדחף הטבעי שלהן להטיל בקן חבוי). בקיצור – לולים ללא כלובים מאפשרים לתרנגולת להיות – תרנגולת. זה רחוק מלהיות מושלם, אבל בשביל התרנגולת – זה המון.

2. תוך כמה זמן יקרה השינוי?

למרבה הצער, לתעשיית הביצים ניתן פרק זמן ארוך “להסתגל” לתקנות החדשות, ומרגע אישורן יחלפו 15 שנים עד לאיסור המוחלט על החזקת תרנגולות בכלובים. זה אמנם לא פרק זמן יוצא-דופן בשינויים מסוג זה, אבל הוא מצטרף לפרק הזמן הארוך שבו הצליחה תעשיית הביצים לעכב את התקנות הללו.

יחד עם זאת, פרק הזמן הארוך הרשמי עלול להטעות. בעוד 15 שנים יהיה אסור לחלוטין להחזיק תרנגולות בכלובים. אבל רוב הכלובים צפויים להיעלם הרבה קודם, כבר בשנים הקרובות. מדוע? משום שהאיסור על בניית כלובים חדשים תקף באופן מיידי, ורוב הלולים בישראל ייסגרו בקרוב כי הם לא עומדים בסטנדרטים תברואתיים בסיסיים. הלולים הישנים ייבנו מחדש כחלק מרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה יקצה משרד החקלאות מאות מיליוני ש”ח לבניית לולים חדשים, כולם ללא כלובים. את התקציב הזה המשרד תכנן להקצות כבר ב-2009 לבניית לולים עם כלובים, והצלחנו לעצור את בזבוזו על כלובים אכזריים (ר’ ס’ 7).

3. האם זה באמת ייאכף?

כשניצחנו במאבק לאיסור פיטום האווזים, המשכנו לפעול, וגם אחרי שהממשלה ובתי המשפט אסרו על פיטום אווזים ואפילו הוציאו צווי מניעה למפטמים עבריינים – נאלצנו להיאבק על-מנת שהאיסור ייאכף במלואו. כמו שאז היינו מחויבים לממש את ההישג, עד שאף אווז לא יפוטם בישראל – כך גם עכשיו. אנחנו כמובן נפעל גם בנוגע לאיסור בניית לולי כלובי חדשים – ובעתיד נגד כל שימוש בכלובים – בעזרת אלפי התומכים והמתנדבים המדהימים שלנו, עד שאף תרנגולת לא תהיה כלואה בכלוב.

במקביל לעבודה במישורים המשפטיים והפוליטיים, אנימלס שותפה בקואליציה בינלאומית של ארגונים הפועלים במישור התאגידי, על מנת שתאגידים בתחום המזון יוציאו ביצים מכלובים משרשראות האספקה שלהם. תאגידים רבים הפועלים בישראל פרסמו התחייבויות בנושא, ביניהם יצרני מזון כגון נסטלה ויוניליוור, מסעדות, חברות קייטרינג, ויותר מ-20 בתי מלון. רשימת התאגידים צפויה להמשיך להתארך, ומגמה זו מסייעת בקידום הפסקת השימוש בכלובים בפועל – בארץ ובעולם כולו.

תרנגולים בחצר

4. מה לגבי הרעבת התרנגולות?

התקנות קובעות כי תוך שנתיים – ביוני 2024 – תהפוך הרעבת התרנגולות הנהוגה בתעשיית הביצים למשך שבועיים (שם מכנים אותה “השרה כפויה“) לבלתי-חוקית. גם כאן נעקוב מקרוב ונפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לוודא שהאיסור מיושם ונאכף, במיוחד על רקע העיכוב החוזר של יישום החלטת הממשלה (מלפני כעשור!) לאסור על הרעבת התרנגולות. התקנות החדשות יתנו בידינו כלים משפטיים אפקטיביים יותר לעצור את ההרעבה מאשר החלטת הממשלה ההיא, שנותרה על הנייר בלבד.

מפגינים מול הכנסת נגד כלובי סוללה

5. יש לזה משמעות בריאותית?

מחקרים מעידים על סיכון מופחת לסלמונלה בלולים בלי כלובים, כנראה כי התרנגולות בריאות יותר והמערכת החיסונית שלהן חזקה יותר. ממצאים שאספה ד”ר ענת וייסמן, האפידמיולוגית של מערך בריאות העופות של מועצת הלול, מעלים כי שיעור הסלמונלה בלולי כלובים גבוה יותר מאשר בלולים ללא כלובים. נראה גם כי גודל הלול משפיע על שיעור הנגיעות בסלמונלה: בלולים הגדולים שבהם מעל 10,000 תרנגולות נמצא כי התחלואה רבה יותר, אף שמדובר בלולים חדשים יותר.

חוות דעת מדעית של הרשות האירופית לבטיחות מזון מ-2019 הסוקרת את ספרות המחקר בתחום מצאה כי ניתן להצביע על שכיחות נמוכה יותר של סלמונלה בלולים ללא כלובים, וכי צפיפות גבוהה, לולים גדולים ועקה (סטרס) גורמים לעלייה בתחלואה. 

ככלל, כל הלולים התעשייתיים חשופים לתחלואה, והטיפול במגיפות בהם דומה.

תרנגולת מותחת כנפיים

6. מה המצב והמגמות בשאר העולם?

כלובי הסוללה שקיימים בישראל נאסרו לשימוש ב-39 מדינות. מתוכן, 18 מדינות החליטו להפסיק את כליאת התרנגולות בכלובים: 10 מדינות בארה”ב (קליפורניה, מסצ’וסטס, וושינגטון, רוד-איילנד, אורגון, קולרדו, אריזונה, מישיגן, נוואדה, יוטה), שווייץ, אוסטריה, גרמניה, צ’כיה, לוקסמבורג, בהוטן, סלובקיה וולוניה. במסצ’וסטס, בקליפורניה, בוושינגטון, באורגון, בקולורדו, במישיגן, בנוואדה ובאריזונה התנאים יחולו על כל הביצים הנמכרות בהן, לרבות המיובאות. היישום התבצע (או מתבצע) בהדרגה. 

הסטנדרט הנמוך בעולם שמאפשר “כלובים מאובזרים” נקבע לפני 23 שנה (ב-1999) ונחשב כיום למיושן. 

ביוני 2021 נענתה הנציבות האירופית לקריאת הפרלמנט האירופי והתחייבה לקדם חקיקה לאיסור השימוש בכלובים בתעשיית הביצים ובתעשיות נוספות בכל מדינות האיחוד. החקיקה תוצג עד 2023. החלטת הפרלמנט התקבלה ברוב מוחץ (558 תומכים מול 37 מתנגדים ו-85 נמנעים), והוצע בה כי האיסור ייכנס לתוקף ב-2027 ויחול גם על יבוא מוצרים למדינות האיחוד. ברקע ההחלטה, יוזמה אזרחית עליה חתמו מעל 1.4 מיליון אזרחים.

7. אז איך ניצחנו את כלובי הסוללה?

אנימלס הסבירה ומחתה נגד ניצול בעלי חיים בתעשיית המזון מיום שהחלה לפעול (בשם “אנונימוס”, ב-1994). לאורך השנים ערכנו לא מעט פעולות הסברה ומחאה נגד כלובי סוללה ושאר זוועות תעשיית הביצים. 

את המאבק האינטנסיבי והבלתי פוסק לאיסור כלובי הסוללה בחוק התחלנו ב-2007, והאמת היא שמי שדחף אותנו אליו הוא… לא אחר ממשרד החקלאות עצמו! שר החקלאות דאז שלום שמחון הודיע שהוא מתכוון לחלק מאות מיליוני ש”ח ללולנים במסגרת רפורמה שבמסגרתה רוב הלולים בארץ יוחלפו בלולי כלובים חדשים. זה היה ניסיון להנציח, בכספי ציבור, אכזריות קיצונית. פנינו למשרד החקלאות בדרישה לקחת בחשבון את חוק צער בעלי חיים שנחקק 14 שנה קודם לכן – והתעלמו מאיתנו. עקב כך, פתחנו בפעולות מחאה שכוללו הפגנות, סרטונים, מכתבים, גיוס מובילי דעת קהל, הופעות בתקשורת ועוד (הנה למשל אתר ביצים – אתר ישן שלנו ששרד מאז – מוזמנים לעיין בכתבות ב”הקמפיין בתקשורת” כדי ללמוד עוד על המאבק). 

בעקבות הקמפיין, מינה משרד החקלאות צוות כסתו”ח פנימי… סליחה, צוות “לבחינת רווחת המטילות”, שהמליץ להגדיל כביכול את השטח המוקצה לכל תרנגולת מ-400 סמ”ר ל-550 סמ”ר. מדובר על שינוי זניח, שממילא לא ניתן לאכיפה, ונועד רק ליצור מראית-עין של התחשבות בחוק צער בעלי חיים, עקב כוונתנו המוצהרת לעתור לבג”ץ בנושא. 

לבסוף זה בדיוק מה שעשינו – עתרנו לבג”ץ נגד הרפורמה. ב-29.11.2009 השגנו הישג-ביניים ראשון וחיוני במאבק: צו מניעה זמני הוצא לבקשתנו נגד הרפורמה. בג”ץ הורה להקפיא את ביצועה עד שיותקנו תקנות לרווחת התרנגולות. לצערנו, במשרד החקלאות המשיכו בנסיונות ההתחמקות מיישום חוק צער בעלי חיים: משרד החקלאות הכין טיוטה לתקנות, שממחזרת את הצעת הצוות הפנימי של המשרד שהוצג לבג”ץ, בשינויים זניחים. למזלנו (ובעיקר למזלן של התרנגולות) חקיקת תקנות דורשות את אישור הכנסת, ובמקרה הזה – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שהוסמכה בחוק צער בעלי חיים לאשר או לדחות תקנות שמציע משרד החקלאות ליישום החוק.

מכאן ואילך עברה זירת המאבק העיקרית לכנסת. פנינו לחברי ועדת החינוך, יידענו אותם במשמעות התקנות, ועזרנו להם להבין שהציבור בישראל נגד התעללות בבעלי חיים – גם אם יש להם כרבולת – בדרכים רבות. בזכות המחאה הציבורית, חברי כנסת מרוב המפלגות הגיעו ליותר מ-10 דיונים וסיורים לאורך השנים, ופעם אחר פעם סירבו לאשר טיוטות תקנות שהציע משרד החקלאות שהתירו שימוש בכלובים, חרף איומים שמשרד החקלאות לעולם לא יסכים לאסור על כלובי סוללה, ושחיוני שהרפורמה תצא לדרך בהקדם. במשך שנים היינו שם, לוודא שלא יאושרו תקנות שמאפשרות כליאת תרנגולות בכלובים. אם לוותר על הצניעות לרגע, חשוב להגיד שזה אמנם דרש נחישות ומקצועיות ועוד המון דברים חשובים – ויותר מהכל זה דרש יכולת התמדה. אורך נשימה של 15 שנים.

הפגנה נגד כלובי סוללה

היום אנחנו גאים ושמחים לספר שוועדת החינוך של הכנסת עשתה את תפקידה. היא עמדה על המשמר כל השנים הללו וסירבה שוב ושוב לאשר תקנות שלא אוסרות כלובי סוללה, ועם השנים, והתבהרות מגמות החקיקה בעולם – כלובים בכלל. כאן אפשר לקרוא למשל סיכום של ששת הדיונים הראשונים שנערכו בוועדת החינוך בנושא. לחובבי הז’אנר.

ב-26.4.2011, כעבור שנתיים של התחמקויות, הוציא לבקשתנו בג”ץ צו על תנאי נוסף המורה למשרד החקלאות לנמק תוך 90 יום מדוע לא יתוקנו ללא דיחוי תקנות להחזקת “תרנגולות מטילות” כמתחייב מחוק צער בעלי-חיים (ספויילר: יידרשו למשרד החקלאות עוד 11 שנים – ושר חקלאות מקצועי אחד – כדי לעמוד במשימה). 

לצד הפעילות בכנסת במסגרת דיוני התקנות, פעלנו מול משרדי הממשלה האחרים. המשרד להגנת הסביבה התנגד לטיוטות התקנות שביקשו לאשר כלובי-סוללה, והמחלוקת בין המשרדים התגלגלה גם לקבינט הכלכלי, שהוציא שתי החלטות ממשלה שקבעו לוח זמנים לקידום התקנות, ולא יושמו. משרד החקלאות המשיך לנסות לקדם את בניית הכלובים, והמחאה שלנו רק התחזקה  – כך למשל, ב-2018, בלמנו ניסיון לכלול את הרפורמה בחוק ההסדרים, וב-2020 עצרנו ניסיון נוסף להעברת תקציבים לכלובים.

שר החקלאות עודד פורר

באוקטובר 2020 נערך סקר ע”י מכון גיאוקרטוגרפיה עבור אנימלס, שמצא כי 95% מהישראלים תומכים בכך שבמסגרת הרפורמה המתוכננת לבנייה מחדש של לולים בתעשיית הביצים במימון ציבורי ייבנו לולים ללא כלובים ו-89% מאמינים שישראל צריכה לאסור על לולי כלובים. התוצאות ממחישות איזה מרחק כביר עברנו במודעות לנושא מאז הימים שבהם התחלנו את המאבק. 

ביוני 2021, עם מינוי הממשלה הנוכחית, פנינו לשר החקלאות עודד פורר, והצגנו ללשכתו מידע על הפגיעה בתרנגולות בכלובים וסקירה של ההיבטים המשפטיים והכלכליים. יצאנו לסיור בלולים עם השר, וכן לסיור עם ועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח”כ שרן השכל, שיזמה מספר דיונים בנושא.

במרץ 2022 יצאנו בקמפיין פרסום חסר תקדים (עבורנו…) שכלל שלט חוצות מרכזי וענק בירושלים בכניסה לעיר, בו הוצגו תמונה של תרנגולות כלואות בכלוב (שצולמה בלול ענק בישראל על ידי תחקירני אנימלס): 

השלט הענק בכניסה לירושלים

בנוסף לשלט החוצות, פרסומי הקמפיין התפרשו על גבי 350 שלטים עירוניים, תחנות אוטובוס ואוטובוסים בירושלים ובתל אביב, ולוו בתשדיר רדיו. 

שלט על אוטובוס
שלט בתחנת אוטובוס

לקראת הדיונים בכנסת, אלפי אזרחים נענו לקריאת אנימלס לחתום על העצומה ולשלוח מיילים לחברי הוועדה, המבקשים מהם לתמוך באיסור הכלובים.

ביום שני, ה-20.6.2022, בתום יום דיונים מרתוני ורגע לפני ההודעה על פיזור הכנסת, הוועדה אישרה את התקנות שהגיש השר פורר, אשר מבשרות את סוף עידן הכלובים בישראל. ח”כ שרן השכל, יו”ר ועדת החינוך, קידמה בנחישות את התקנת התקנות, תוך עמידה על מספר שינויים חשובים בהן, כשלצדה ח”כ יסמין סאקס-פרידמן, יו”ר השדולה לזכויות ורווחת בעלי חיים, וח”כ אלון טל, שהציעו אף הם שיפורים במתווה. תודתנו גם לח”כים מוסי רז, אמילי מואטי, עפר כסיף ולימור מגן תלם שהשתתפו בדיונים האחרונים ועמדו לצד התרנגולות.

במהלך יום הדיונים המתיש הצלחנו – בניגוד לכל התחזיות וההערכות המוקדמות – גם לסלק מהתקנות את כל הבעיות המהותיות שחששנו שעלולות לסכל את מימושן בפועל – וגם לאשר אותן סופית.

זהו אחד ההישגים החשובים והמרגשים ביותר שהשגנו באנימלס אי-פעם, ואחד המשמעותיים בתנועה למען בעלי החיים בישראל, חשוב לא פחות מהאיסור על פיטום אווזים למשל, וכנראה ההישג שהושג לאחר המאמצים הממושכים והרבים ביותר. לא היינו יכולים לעשות שום דבר מזה בלי רבבות האנשים שנאבקו איתנו ועזרו לנו להגשים את זה – בתרומה, בהסברה, בחתימה על עצומה, בהנפת שלט, בהדבקת מדבקה ובאינספור דרכים נוספות. 

8. מה עוד אפשר להשיג?

  • נפעל כדי שהמעבר של התעשייה ללולים ללא כלובים יהיה כמה שיותר מהיר, אפילו שנקבעה תקופת מעבר ארוכה, ושהתקן יחול על כל הביצים שנמכרות בישראל – גם אם מקורן ביבוא. 
  • חיתוך המקור נאסר בלולים עצמם, אבל הוא עדיין מותר במדגריות. במספר מדינות מתחילים לאסור על על חיתוך המקור, ואנחנו מקווים שגם בישראל נוכל להגיע לאיסור מוחלט.
  • התקנות מבקשות להסדיר את מחזור התאורה בלולים שיהיה דומה למחזור טבעי, עם שעות חושך רציפות בלילה – אבל מאפשרות להעיר אותן למשך שעה בשביל להאכיל אותן… באיחוד האירופי זה אסור, ואנחנו נפעל כדי לאסור הארת תרנגולות בלילה גם כאן. 

והכי חשוב לזכור, שאפילו שהתקנות לא מושלמות – הצלחנו במשימה העיקרית, שהיא הוצאת התרנגולות מהכלובים.

כמובן, בטווח הארוך אנחנו ממשיכים לפעול למען עתיד ללא ניצול וגרימת סבל לבעלי חיים בכלל. ללא לולים מכל סוג. לשם נוכל להגיע רק על ידי בחירה של עוד ועוד צרכנים להימנע מקניית תוצרים של פגיעה בבעלי חיים (מתכונים טבעוניים מישהו?). עד שנגיע לשם, אנחנו נחושים להפחית ככל הניתן את עינוי בעלי החיים.