איך ניצחנו את כלובי הסוללה?

לפני שבוע, ב-20.6.22, ביום שני אחר הצהריים, ממש רגעים ספורים לפני שראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הצהירו על פיזור הכנסת, הצלחנו לאשר בכנסת תקנות היסטוריות שאוסרות את כלובי הסוללה, לאחר מאבק אינטנסיבי שנמשך 15 שנים. המשמעות היא הפחתה עצומה בסבלן של מיליוני תרנגולות בתוך שנים ספורות. אבל מה ישתנה בפועל? כמה זמן ייקח עד שזה יקרה? איך הצלחנו להשיג את זה ולמה זה לקח לנו כ"כ הרבה זמן? ואיזה דברים נכשלנו להשיג (בינתיים)? התשובות לכל השאלות הללו (ועוד) בכתבה שלפניכם. 

1. מה יהיה השינוי בתנאי החיים של התרנגולות?

עד אישור התקנות, לא הייתה בישראל שום הגבלה חוקית קונקרטית לצפיפות שבה מותר לדחוס תרנגולות לכל חייהן בלולי הביצים בישראל (למשך כשנתיים, עד שקצב ההטלה שלהן פוחת והן מחושמלות למוות). התוצאה: לולנים בישראל נוהגים לדחוס תרנגולות לצפיפות המרבית שבה הן עדיין לא מתות וממשיכות להטיל. לכל תרנגולת מוקצה בממוצע כיום בלול שטח זעיר של 20 על 20 ס"מ, פחות מגודל דף A4 סטנדרטי. התרנגולות דחוסות בשורות על שורות של כלובי רשת צפופים שמכונים "כלובי סוללה", 3-8 תרנגולות בתא. הכליאה בכלובי סוללה נחשבת לאחת מצורות ההתעללות האכזריות ביותר, גם בגלל הגבלת התנועה הקיצונית, גם בגלל הכאב שגורמת העמידה על רשת מתכת אלכסונית, וגם כי הכלובים לא מאפשרים לבצע התנהגויות טבעיות שנובעות מדחפים עמוקים (לנקר ולחטט בקרקע, להתעופף, ועוד).

השבוע אישרה הכנסת את תקנות משרד החקלאות שאוסרות על כלובי הסוללה - ועל כל סוגי הכלובים! מדינת ישראל אישרה סוף סוף את מה שאמרנו מתחילת הדרך ולכל אורכה - שכל כליאה תמידית בכלוב של בעל חיים היא התעללות חריפה וחסרת הצדקה, שמנוגדת לחוק צער בעלי חיים. השבוע החליטו משרד החקלאות והכנסת סוף סוף שלולים שרק לולים ללא כלובים עומדים בדרישות חוק צער בעלי חיים. לא מדובר על "לולים של פעם", אלא על לולים מסחריים צפופים ומודרניים, עם חסרונות רבים של משקים תעשייתיים באשר-הם, אבל שלפחות מאפשרים לתרנגולות לממש חלק מהצרכים הכי בסיסיים שלהן: ללכת, להתעופף מעט, לנקר בקרקע, לבצע "אמבטיית חול" לסילוק טפילים, לנוח על מוט מוגבה ולהטיל במקום מוסתר (בתוך תאי הטלה ייעודיים שהן נכנסות אליהן בגלל הדחף הטבעי שלהן להטיל בקן חבוי). 

2. תוך כמה זמן יקרה השינוי?

למרבה הצער, זה החיסרון הכי כואב של ההחלטה - פרק הזמן הארוך שניתן לתעשיית הביצים "להסתגל" לתקנות החדשות - 15 שנים לכאורה. זה אמנם לא פרק זמן יוצא-דופן בשינויים מסוג זה, אבל הוא מצטרף לפרק הזמן הארוך שבו הצליחה תעשיית הביצים לעכב את התקנות הללו.

יחד עם זאת, פרק הזמן הארוך הרשמי עלול להטעות. בעוד 15 שנים יהיה אסור לחלוטין להחזיק תרנגולות בכלובים. אבל רוב הכלובים צפויים להיעלם הרבה קודם, כבר בשנים הקרובות. מדוע? משום שהאיסור על בניית כלובים חדשים תקף באופן מיידי, ורוב הלולים בישראל ייסגרו בקרוב כי הם לא עומדים בסטנדרטים תברואתיים בסיסיים. הלולים הישנים ייבנו מחדש כחלק מרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה יקצה משרד החקלאות מאות מיליוני ש"ח לבניית לולים חדשים - תקציב שהמשרד תכנן להקצות כבר ב-2009, והצלחנו לעצור את בזבוזו על כלובים אכזריים (ר' ס' 9).

3. האם זה באמת ייאכף??

לצערנו, בישראל התשובה לשאלה האם תקנה או חוק מסוים ייאכפו היא לא תמיד מובנת-מאליה. כך למשל, גם אחרי שהממשלה ובתי המשפט אסרו על פיטום אווזים ואפילו הוציאו צווי מניעה למפטמים עבריינים - נאלצנו להיאבק על-מנת שהאיסור ייאכף במלואו. אבל כמובן שהיינו מחויבים לממש את ההישג. אנחנו כמובן נמשיך לעשות זאת גם בנוגע לאיסור בניית כלובי תרנגולות חדשים - ובעתיד נגד כל שימוש בכלובים - בעזרת אלפי התומכים והמתנדבים המדהימים שלנו.

4. מה לגבי הרעבת התרנגולות?

התקנות קובעות כי תוך שנתיים - ביוני 2024 - תהפוך הרעבת התרנגולות הנהוגה בתעשיית הביצים למשך שבועיים (שם מכנים אותה "השרה כפויה") לבלתי-חוקית. גם כאן נעקוב מקרוב ונפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לוודא שהאיסור מיושם ונאכף, במיוחד על רקע הצלחתו של משרד החקלאות לעכב שוב ושוב את "יישום" החלטת הממשלה (מלפני כעשור!) לאסור על הרעבת התרנגולות. התקנות החדשות יתנו בידינו כלים משפטיים אפקטיביים יותר לעצור את ההרעבה מאשר החלטת הממשלה ההיא, שנותרה על הנייר בלבד.

5. יש לזה משמעות בריאותית?

מחקרים מעידים על סיכון מופחת לסלמונלה בלולים בלי כלובים, כנראה כי התרנגולות בריאות יותר והמערכת החיסונית שלהן חזקה יותר. ממצאים שאספה ד"ר ענת וייסמן, האפידמיולוגית של מערך בריאות העופות של מועצת הלול, מעלים כי שיעור הסלמונלה בלולי כלובים גבוה יותר מאשר בלולים ללא כלובים. נראה גם כי גודל הלול משפיע על שיעור הנגיעות בסלמונלה: בלולים הגדולים שבהם מעל 10,000 תרנגולות נמצא כי התחלואה רבה יותר, אף שמדובר בלולים חדשים יותר.

חוות דעת מדעית של הרשות האירופית לבטיחות מזון מ-2019 הסוקרת את ספרות המחקר בתחום מצאה כי ניתן להצביע על שכיחות נמוכה יותר של סלמונלה בלולים ללא כלובים, וכי צפיפות גבוהה, לולים גדולים ועקה (סטרס) גורמים לעלייה בתחלואה. 

ככלל, כל הלולים התעשייתיים חשופים לתחלואה, והטיפול במגיפות בהם דומה.

6. מה המצב והמגמות בשאר העולם?

כלובי הסוללה שקיימים בישראל נאסרו לשימוש ב-39 מדינות. מתוכן, 18 מדינות החליטו להפסיק את כליאת התרנגולות בכלובים: 10 מדינות בארה"ב (קליפורניה, מסצ'וסטס, וושינגטון, רוד-איילנד, אורגון, קולרדו, אריזונה, מישיגן, נוואדה, יוטה), שווייץ, אוסטריה, גרמניה, צ'כיה, לוקסמבורג, בהוטן, סלובקיה וולוניה. במסצ'וסטס, בקליפורניה, בוושינגטון, באורגון, בקולורדו, במישיגן, בנוואדה ובאריזונה התנאים יחולו על כל הביצים הנמכרות בהן, לרבות המיובאות. היישום התבצע (או מתבצע) בהדרגה. 

הסטנדרט הנמוך בעולם שמאפשר "כלובים מאובזרים" נקבע לפני 23 שנה (ב-1999) ונחשב כיום למיושן. 

ביוני 2021 נענתה הנציבות האירופית לקריאת הפרלמנט האירופי והתחייבה לקדם חקיקה לאיסור השימוש בכלובים בתעשיית הביצים ובתעשיות נוספות בכל מדינות האיחוד. החקיקה תוצג עד 2023. החלטת הפרלמנט התקבלה ברוב מוחץ (558 תומכים מול 37 מתנגדים ו-85 נמנעים), והוצע בה כי האיסור ייכנס לתוקף ב-2027 ויחול גם על יבוא מוצרים למדינות האיחוד. ברקע ההחלטה, יוזמה אזרחית עליה חתמו מעל 4 מיליון אזרחים.

7. אז איך ניצחנו את כלובי הסוללה?

אנימלס הסבירה ומחתה נגד ניצול בעלי חיים בתעשיית המזון מיום שהחלה לפעול (בשם "אנונימוס", ב-1994). לאורך השנים ערכנו לא מעט פעולות הסברה ומחאה נגד כלובי סוללה ושאר זוועות תעשיית הביצים. 

אבל את המאבק האינטנסיבי והבלתי פוסק לאיסור כלובי הסוללה בחוק התחלנו ב-2008, והאמת היא שמי שדחף אותנו אליו הוא... לא אחר ממשרד החקלאות עצמו! שר החקלאות שלום שמחון הודיע שהוא מתכוון לחלק מאות מיליוני ש"ח ללולנים במסגרת רפורמה שבמסגרתה ייבנו רוב הלולים בארץ מחדש. זה היה ניסיון להנציח, בכספי ציבור, אכזריות קיצונית בימים שבהם היא הלכה והוצאה אל מחוץ לחוקיהן של עוד ועוד מדינות בעולם. פנינו למשרד החקלאות בדרישה לקחת בחשבון את חוק צער בעלי חיים שנחקק 14 שנה קודם לכן - והתעלמו מאיתנו. עקב כך, פתחנו בפעולות מחאה שכוללו הפגנות, סרטונים, מכתבים, גיוס מובילי דעת קהל, הופעות בתקשורת ועוד (הנה למשל אתר ביצים - אתר ישן שלנו ששרד מאז - מוזמנים לעיין בכתבות ב"הקמפיין בתקשורת" כדי ללמוד עוד על המאבק). 

בעקבות הקמפיין, מינה משרד החקלאות צוות כסתו"ח פנימי… סליחה, צוות "לבחינת רווחת המטילות", שהמליץ להגדיל כביכול את השטח המוקצה לכל תרנגולת מ-400 סמ"ר ל-550 סמ"ר. מדובר על שינוי זניח, שממילא לא ניתן לאכיפה, ונועד רק ליצור מראית-עין של התחשבות בחוק צער בעלי חיים, עקב כוונתנו המוצהרת לעתור לבג"ץ בנושא. 

לבסוף זה בדיוק מה שעשינו - עתרנו לבג"ץ נגד הרפורמה. ב-29.11.2009 השגנו הישג-ביניים ראשון וחיוני במאבק: צו מניעה זמני הוצא לבקשתנו נגד ה"רפורמה". בג"ץ הורה להקפיא זמנית את ביצועה עד שיותקנו תקנות לרווחת התרנגולות. לצערנו, במשרד החקלאות המשיכו בנסיונות ההתחמקות מיישום חוק צער בעלי חיים. משרד החקלאות הכין טיוטה לתקנות, שממחזרת את הצעת הצוות הפנימי של המשרד שהוצג לבג"ץ, בשינויים זניחים. למזלנו (ובעיקר למזלן של התרנגולות) חקיקת תקנות דורשות את אישור הכנסת, ובמקרה הזה - ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, שהוסמכה בחוק צער בעלי חיים לאשר או לדחות תקנות שמציע משרד החקלאות ליישום החוק.

מכאן ואילך עברה זירת המאבק העיקרית לכנסת. פנינו לחברי ועדת החינוך, יידענו אותם במשמעות התקנות, ועזרנו להם להבין שהציבור בישראל נגד התעללות בבעלי חיים - גם אם יש להם כרבולת - בדרכים רבות. קשה להאמין, אבל בזכות המחאה הציבורית, חברי כנסת מרוב המפלגות הגיעו ליותר מ-10 דיונים וסיורים לאורך השנים, ופעם אחר פעם סירבו לאשר טיוטות תקנות שהציע משרד החקלאות שהתירו שימוש בכלובים; וחרף איומים שמשרד החקלאות לעולם לא יסכים לאסור על כלובי סוללה, ושחיוני שהרפורמה תצא לדרך בהקדם. במשך שנים היינו צריכים לדאוג שלא יהיה אפילו דיון אחד שבו שר החקלאות יצליח להעביר את מה שביקש - כמו שרוב שרי הממשלה עושים רוב הזמן - כי אז היינו מפסידים את הכל. אם לוותר על הצניעות לרגע, אז חשוב להגיד שזה אמנם דרש נחישות ומקצועיות ועוד המון דברים חשובים - אבל יותר מהכל זה דרש יכולת התמדה. אורך נשימה של 15 שנים.

בדיעבד אנחנו גאים ושמחים לספר שוועדת החינוך של הכנסת עשתה את תפקידה. היא עמדה על המשמר כל השנים הללו וסירבה שוב ושוב לאשר תקנות שלא אוסרות כלובי סוללה, ועם השנים (והתבהרות מגמת החקיקה בעולם) - כלובים בכלל. כאן אפשר לקרוא למשל סיכום של ששת הדיונים הראשונים שנערכו בוועדת החינוך בנושא. לחובבי הז'אנר.

ב-26.4.2011, כעבור שנתיים של התחמקויות, הוציא לבקשתנו בג"ץ צו על תנאי נוסף המורה למשרד החקלאות לנמק תוך 90 יום מדוע לא יתוקנו ללא דיחוי תקנות להחזקת "תרנגולות מטילות" כמתחייב מחוק צער בעלי-חיים (ספויילר: יידרשו למשרד החקלאות עוד 11 שנים - ושר חקלאות מקצועי אחד - כדי לעמוד במשימה). 

באוקטובר 2020 נערך סקר ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה עבור אנימלס, שמצא כי 95% מהישראלים תומכים בכך שבמסגרת הרפורמה המתוכננת לבנייה מחדש של לולים בתעשיית הביצים במימון ציבורי ייבנו לולים ללא כלובים; ו-89% מאמינים שישראל צריכה לאסור על לולי כלובים, כשרובם (79%) חושבים לא רק שצריך לאסור על לולי כלובים, אלא שישראל צריכה לאפשר רק לולים ללא כלובים עם יציאה לחצר! המדגם כלל 509 נשים וגברים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל. התוצאות ממחישות איזה מרחק כביר עברנו במודעות לנושא מאז הימים שבהם התחלנו את המאבק. 

ביוני 2021, עם מינוי הממשלה הנוכחית, פנינו לשר החקלאות עודד פורר, והצגנו ללשכתו מידע על הפגיעה בתרנגולות בכלובים וסקירה של ההיבטים המשפטיים והכלכליים. יצאנו לסיור בלולים עם השר, וכן לסיור עם ועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ שרן השכל, שיזמה מספר דיונים בנושא.

במרץ 2022 יצאנו בקמפיין פרסום חסר תקדים (עבורנו…) שכלל שלט חוצות מרכזי וענק בירושלים בכניסה לעיר, בו הוצגו תמונה של תרנגולות כלואות בכלוב (שצולמה בלול ענק בישראל על ידי תחקירני אנימלס): 

בנוסף לשלט החוצות, פרסומי הקמפיין התפרשו על גבי 350 שלטים עירוניים, תחנות אוטובוס ואוטובוסים בירושלים ובתל אביב, ולוו בתשדיר רדיו. 

לקראת הדיונים בכנסת, אלפי אזרחים נענו לקריאת אנימלס לחתום על העצומה ולשלוח מיילים לחברי הוועדה, המבקשים מהם לתמוך באיסור הכלובים.

השבוע, ביום שני, ה-20.6.2022, בתום יום דיונים מרתוני ורגע לפני ההודעה על פיזור הכנסת, הוועדה אישרה את התקנות שהגיש השר פורר, אשר מבשרות את סוף עידן הכלובים בישראל. ח"כ שרן השכל, יו"ר ועדת החינוך, קידמה בנחישות את התקנת התקנות, תוך עמידה על מספר שינויים חשובים בהן, כשלצדה ח"כ יסמין סאקס-פרידמן, יו"ר השדולה לזכויות ורווחת בעלי חיים, וח"כ אלון טל, שהציעו אף הם שיפורים במתווה. תודתנו גם לח"כים מוסי רז, אמילי מואטי, עפר כסיף ולימור מגן תלם שהשתתפו בדיונים האחרונים ועמדו לצד התרנגולות.

במהלך יום הדיונים המתיש הצלחנו - בניגוד לכל התחזיות וההערכות המוקדמות - גם לסלק מהתקנות את כל הבעיות המהותיות שחששנו שעלולות לסכל את מימושן בפועל - וגם לאשר אותן סופית.

זהו אחד ההישגים החשובים והמרגשים ביותר שהשגנו באנימלס אי-פעם, חשוב לא פחות מהאיסור על פיטום אווזים למשל, וכנראה ההישג שהושג לאחר המאמצים הממושכים והרבים ביותר. לא היינו יכולים לעשות שום דבר מזה בלי רבבות האנשים שעמדו מאחורינו ועזרו לנו להגשים את זה - בתרומה, בהסברה, בחתימה, בהנפת שלט, בהדבקת מדבקה ובאינספור דרכים נוספות. 

8. איזה דברים נכשלנו להשיג? (בינתיים)

• נכשלנו לקצר את תקופת המעבר עד שייכנסו התקנות לתוקף. 
• הצלחנו אמנם לאסור חיתוך מקורים בלולים עצמם - אבל נכשלנו לאסור על חיתוך המקור בכלל כפי שעשו מספר מדינות. חיתוך המקור יהיה חוקי רק לאפרוחות במדגרה החל מעוד חצי שנה.
• נכשלנו לאסור הארת תרנגולות בלילה במטרה לפגוע בשנתן ולהגביר את ההטלה. 

אבל הצלחנו במשימה העיקרית, שהיא הוצאת התרנגולות מהכלובים.

כמובן, בטווח הארוך אנחנו ממשיכים לפעול למען עתיד ללא ניצול וגרימת סבל לבעלי חיים בכלל. ללא לולים מכל סוג. לשם נוכל להגיע רק על ידי בחירה של עוד ועוד צרכנים להימנע מקניית תוצרים של פגיעה בבעלי חיים (מתכונים טבעוניים מישהו?). אבל עד שנגיע לשם, אנחנו נחושים לנסות לצמצם ככל הניתן את עינוי היצורים השקופים ביותר בעולם.