מה כוללת החובה החדשה ל"סימון התעללות" בשוויץ?

נוף שווייצרי שליו וקסום

מה כולל החוק החדש?

חקיקה חדשה שנכנסה לתוקף בתחילת החודש (יולי 2025) בשווייץ מחייבת, כנראה לראשונה בעולם, "גילוי נאות" ברור על חזית מוצרים מהחי אם במהלך ייצורם נעשה שימוש באחת מ-5 פרקטיקות חקלאיות אכזריות שנאסרו במדינה. הפרקטיקות האכזריות שמחייבות סימון כוללות: 

  1. פיטום בכפייה של עופות מים

לצד ארבעה סוגי השחתות גוף נפוצות בתעשיות המזון מהחי - במידה שהן נעשות שלא במסגרת הסטנדרטים שמחייב החוק בשווייץ, ובראשם החיוב להשתמש לצורך הפעולה בחומרי הרדמה/אלחוש/הימום: 

  1. ניסור קרני פרות
  2. קיצוץ זנבות ושיני חזירים
  3. "קיטום" מקורי תרנגולים
  4. חיתוך רגלי צפרדעים

החובה חלה לא רק על אריזות מוצרים אלא למעשה בכל נקודת מכירה - סופרמרקט, אטליז, מסעדה, דוכן בשוק או חנות מקוונת. בתקופת המעבר של השנתיים הקרובות אכיפת החובה החדשה אמורה להיות מקלה, ופקחים צפויים להסתפק לרוב במתן "אזהרות" לעסקים. החל מיולי 2027 - קנסות אמורים להחליף את האזהרות - ואפילו החרמת סחורות שאינן מסומנות כנדרש.

פרות שוייצריות רועות בשלווה באחו ירוק בין ההרים

התיקון החדש לחוק הוטמע בשתי תקנות-על של החוק השווייצרי:

  • תקנות המזון והחפצים (LGV) שבהן נוסף נספח עם רשימת השיטות החקלאיות האסורות.
  • תקנות המידע על מזון (LIV) שבהן נוסף הטקסט שצריך להופיע על האריזה/תפריט/מדף. 

אם מוצר-מן-החי לא יסומן - על משווקיו תוטל חובת ההוכחה שהוא הגיע ממשק/חברה/מדינה שעומדים בדרישות החוק השווייצרי להשחתות גוף של "חיות משק" (או לאיסור פיטום בכפייה).

החוק חל על כל המוצרים, לכאורה ללא קשר לארץ ייצורם, אבל מכיוון שהשיטות המחייבות סימון אסורות בשווייץ - בפועל הוא צפוי להופיע רק על מוצרים מיובאים. רבים מהיבואנים הביעו חשש שכל (או כמעט כל) המוצרים מהחי המיובאים יזכו ל"סימון הקלון", מכיוון שיש מעט מאוד מדינות בעולם בעלות חוקי הגנת בעלי חיים כמו שווייץ, וכמעט שאין יצרנים שמתחייבים להגביל את עצמם וולנטרית, בהעדר רגולציה המחייבת גם את כל מתחריהם. מהסיבה הזאת יבואנים שניסו למנוע את קבלת החוק הזהירו שהוא ייצור "סטיגמה לייבוא". 

בעלי חיים בשווייץ

שווייץ היא לא רק סמל למדינה שלווה וחסרת דאגות אלא גם חלוצה עולמית בתחום הגנת ורווחת בעלי חיים. שווייץ היתה המדינה הראשונה לאסור על כלובי הסוללה והראשונה להיפטר מהם בתהליך שהקדים בכשני עשורים את האיחוד האירופי בנושא. האם בימים אלה ממש היא "עושה את זה שוב" עם חקיקה מהפכנית חלוצית למען הקורבנות השקופים של תעשיות המזון?

תרנגולות עם מקור קטום בלולים בישראל. השלוש משמאל סובלות מקיטום גרוע במיוחד שמקשה עליהן לאכול ולנקות את הנוצות ומכאיב להן כל חייהן כנראה.
תרנגולות עם מקור קטום בלולים בישראל. השלוש משמאל סובלות מקיטום גרוע במיוחד שמקשה עליהן לאכול ולנקות את הנוצות ומכאיב להן כל חייהן כנראה.

אפשר לקוות. לחקיקה יש מגבלות ברורות כמו למשל: 

  1. אין חובה כללית להצהיר על כל התעללות שעברו בעלי החיים כדי להפיק את המוצר, ואפילו לא על כל התעללות שאסורה בשווייץ, אלא רק על 5 פרקטיקות ספציפיות (שנאסרו בשווייץ). עם זאת, בהחלט סביר ששווייצרים רבים יניחו שמוצר בלי אזהרות אכזריות הוא "מוצר ללא אכזריות".
  2. מסיבות של קשיים טכניים-בירוקרטיים-משפטיים סימוני האזהרה עלולים להפוך לכסת"ח מתחייב בכל מוצר מיובא ולהיתפס על ידי צרכנים עם הזמן באמת כמין "סימון למוצר מיובא", ולא לאכזריות. 
  3. עלה תאנה? מעט קונים צפויים לשים לב לעוד שורת מלל על אריזה עמוסה במידע מסוגים אחרים. בעולם טוב יותר, שווייץ לא היתה מאפשרת כלל סחר בתוצרי התעללות שנאסרה במדינה, ולא מסתפקת ב"עלה התאנה" של כמה מילות הבהרה על אריזות מוצרי ההתעללות (וראו להלן את ההצעה המקורית שהיבואנים הצליחו למנוע, שלעומתה התקנות שעברו באמת נראות קלות-ערך).

לצד המגבלות, ניתן לראות בתקנות החדשות גם יתרונות חשובים וסיבות לתקווה עבור בעלי החיים, הצרכנים ואפילו החקלאים:

  1. הנכחת בעלי החיים. התקנות החדשות מאפשרות לצרכנים חרך הצצה אל מעבר לחומת ההרחקה וההסתרה שהיצרנים והמפרסמים עמלים להגביה בינם לבין בעלי החיים בתעשיית המזון. יש שיאמרו שהחומה הזאת היא מה שבכלל מאפשר את קיומם של משקים תעשייתיים. ככל שיהיו לצרכנים יותר כלים לדעת ולראות מאיפה הגיע המזון שהם קונים, ומה עשו לבעלי החיים כדי להפיק אותו - סביר שמצבם של בעלי החיים (שהלך והורע ככל שהם נעלמו מעיני הציבור) ישתפר. אפשר אפילו לקוות שעצם התזכורת למחיר ששילמו בעלי חיים, תנכיח אותם יותר בתודעת הצרכנים - ואולי תסייע למתן את הצריכה של מוצרים מהחי (ש"שוברת" שוב ושוב כל שיא היסטורי, במחיר בריאותי וסביבתי).
  2. הגברת שקיפות צרכנית. גם אם נתעלם מנקודת מבטם של בעלי החיים, התקנות החדשות מרחיבות את יכולתם של צרכנים לבחור מוצרים בהתאם להעדפותיהם והשקפותיהם על ידי גילוי מידע רב יותר על המוצרים. זוהי העצמה, והרחבה למישור האתי, של יכולת הבחירה הצרכנית. 
  3. יצירת תחרות הוגנת יותר. החקלאים "יצרני" המזון מן החי בשווייץ נדרשים מזה שנים לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר של טיפול בבעלי חיים מאשר מתחריהם בחו"ל, שרובם פועלים במדינות שאין בהם כל הגבלה לדברים שמותר לעולל לבעלי חיים בשם הרווחים. יחד עם זאת, עד היום נמכרו התוצרים של מי שעמדו בסטנדרטים השווייצריים המחמירים אלה בדיוק באותה צורה כמו יצרנים מחו"ל, שהיו פטורים מהם. חובת הסימון הנוכחית לא כוללת אמנם כל מה שאסור לעשות לחיות בשווייץ (למשל לגדל חיות בצפיפות שמוגדרת כהתעללות בשווייץ, וכסטנדרט או המלצה לחקלאים במדינות אחרות) אבל היא מתחילה לראשונה לנסות לאזן את המגרש.
ציור אילוסטרציה סמלי של הצצה צרכנית לעולם הייצור של מוצרים מהחי

איך הושגו התקנות החדשות?

התקנות הן בעצם תוצר של פשרה. המהלך המקורי מ-2015 שהוליד אותן ביקש לאסור ייבוא של תוצרי התעללות אסורה בשווייץ. אבל הפרלמנט החליט "לבחון" חלופה פחות מחמירה של "חובת גילוי" על גבי המוצרים, וכעבור שנתיים גיבשה ועדה של הסנאט הצעה בהתאם. ב-2020 הממשלה אימצה את ההצעה, וב-2021 היא אושרה בפרלמנט. התקנות הנוכחיות פורסמו להערות הציבור ב-2024, ועוררו ביקורת והתנגדות מצד יבואנים והלובי החקלאי שהזהירו מ"רגולציית יתר". חקלאים שווייצריים דווקא תמכו ברובם בחוק ואף דרשו להרחיבו לפרקטיקות נוספות, כי כאמור הוא משפר את מיצוב תוצרתם (או פשוט משקף את יתרונותיה) לעומת כזו שמיובאת ממדינות עם סטנדרטים נחותים יותר (או ללא סטנדרטים בתחום הרווחה). חרף ההתנגדויות, ב-28.5.2025 אושרו סופית התקנות במועצה הפדרלית השווייצרית, וב-1.7.25 הן נכנסו לתוקף (עם אכיפה מקלה בשנתיים הראשונות)  

ב-2022 נערך בשווייץ משאל עם בשאלה "האם לאסור משקי-חי תעשייתיים?". ההצעה אמנם לא התקבלה, כצפוי, אבל מיעוט מרשים של 37% מהמצביעים תמך בהצעה הרדיקלית. די מדהים לחשוב על זה שמיליוני אנשים שמשלמים כנראה מדי יום למשקים תעשייתיים כדי לקנות את תוצרתם - תומכים למרות זאת בסגירתם. תוצאות משאל העם ממחישות מצד אחד את חוזק ההתנגדות בשווייץ לאכזריות המשקים התעשייתיים; ומצד שני את ההעדפה של רוב הציבור (בינתיים, לפחות) לאכיפת תקנות מתקדמות לרווחת בעלי חיים + שקיפות צרכנית - על פני איסור תיעוש גורף. 

גדיעת קרן פרה ללא הרדמה

ומה המצב בארץ בהשוואה?

לפני שנדון במישור הסימון, באופן מפתיע במישור הגבלות השחתות הגוף, החוק בישראל כולל כיום כמה איסורים דומים לאלה הנהוגים בשווייץ, אבל  לא את כולם:

פיטום ברווז בכפייה בצורה שנאסרה בשווייץ ובישראל

בישראל אין תעשיית צפרדעים (ככל שידוע לנו) כך שיש למעשה רק שיטה אחת שאסורה ודורשת סימון בשווייץ אך מותרת ונהוגה בישראל (אם נתעלם לרגע מפערי אכיפת החוק המשמעותיים בין המדינות): חיתוך מקורי תרנגולים. בישראל נוהגים לחתוך (בלי שום שיכוך כאבים, הגבלות או הכשרה) את רקמת המקור של כל התרנגולים (זכרים ונקבות) בתעשיית בשר תרנגולי ההודו ושל כל התרנגולות בתעשיית הביצים. בשווייץ חיתוך המקור לא נאסר לחלוטין אבל צומצם והוגבל מאוד בחוק מ-2008 (למשל: מותר לחתוך רק מעט מקצה המקור העליון, ולא שליש מהעליון והתחתון כאחד, באופן שמקשה על סגירת המקור לכל החיים כמקובל בישראל). בפועל, כנראה מיעוט קטן מהתרנגולים בשווייץ עוברים אפילו את חיתוך המקור המוגבל המותר - כי רוב הלולנים למדו למנוע את התוקפנות והקניבליזם שהחיתוך נועד רק להפחית את נזקיהם.

חיתוך המקור הוא פרקטיקה אכזרית במיוחד כי היא לא רק גורמת כאבים (ודימומים והקאות) בטווח הקצר, אלא מוסיפה ממד קבוע של סבל לכל חיי התרנגולות, שעה שעה עד מותן. המקור הוא איבר הפעולה החשוב ביותר של התרנגולת - מקביל לשתי הידיים והפה שלנו - ביחד עם כמה מכשירים שאנחנו מחזיקים לפעמים ביד (כמו מסרק). תרנגולות עם מקור חתוך מתקשות לנקות ולתחזק את נוצותיהן ואפילו לאכול ולשתות (בין היתר, כי המקור לא נסגר באמת).

Happy traveler with cow in mountain
פרה ברפת ישראלית שצרבו מספר על פרצופה
בשווייץ מסמנים מוצרים, בישראל מסמנים פרות - בכוויית קור או חום קיצוניים שיוצרים צלקת שלא תחלים לעולם. אפילו בפנים

קשה להאמין שאיסור על חיתוך מקור דומה לזה שעבר בשווייץ ב-2008 יונהג בארץ בקרוב, כאשר אפילו התאריך בו ייאסר סופית להחזיק תרנגולות בכלובי סוללה נדחה שוב ושוב בחסות מצבי החירום הבלתי פוסקים, וצפוי להיכנס לתוקף בעוד יותר מעשור. וקשה גם לדמיין את המערכת הפוליטית בישראל אוזרת מספיק אומץ כדי לחייב יצרנים ויבואנים להבהיר על גבי האריזות אפילו מספר מצומצם של שיטות אכזריות שהם נוקטים בהן. אבל בעבר גם המאבקים נגד קרקסי חיות או להפסקת פיטום האווזים בישראל, למשל, נראו חסרי סיכוי - והצליחו למרות זאת, בזכות פעילות מסורה נחושה ועקבית של המוני ישראלים אכפתיים. האנשים הטובים האלה לא נעלמו, אבל אולי עוברת עליהם לאחרונה תקופה מאתגרת בהרבה חזיתות אחרות. אפשר בהחלט לקוות שישראל תחזור להתבלט כמדינה מתקדמת ואפילו מובילה בתחום הגנת בעלי החיים. ואפשר גם לעזור לזה לקרות...

הדמייה של אריזת ביצים עם גילוי נאות בנושא חיתוך מקור

לפחות בכך נוכל להתחיל להגשים את תקוותו של חוזה המדינה שמדינת ישראל תהפוך להיות "שווייץ של המזרח התיכון" 😉

איור קומי של הרצל חוזה המדינה מביט שישראל שעברה שווייצריזציה קלה