האם אנחנו יכולים להבין רגשות של תרנגולים רק משמיעה?

האם תרנגולים מביעים את הרגשות שלהם באמצעות הקולות שהם משמיעים? והאם רובנו יכולים אפילו להבין אותם? זה בדיוק מה שמצא לכאורה מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-Royal Society Open Science תחת הכותרת "בני אדם יכולים לזהות סוגי קריאות תרנגולים שקשורות בתגמול".

a rooster with brown plumage is crowing against the background of nature outdoor. space for text. flare

בשביל חלקנו אולי זה יהיה בגדר הפתעה שלתרנגולים יש בכלל רגשות, בוודאי מגוון מהם, או שהם מביעים אותם בצורה ברורה באמצעות ה"קרקורים" שהם משמיעים. ההפתעה הזאת משקפת את הזלזול בתרנגולים - בעלי החיים שאנחנו מנצלים והורגים במספרים הגדולים ביותר - שאנחנו מחונכים אליו מילדות, מכל כיוון כמעט, עד שהכינוי "צ'יקן" מייצג לרוב עלבון אולטימטיבי:

למה תרנגול קורא?

האמת היא שחוקרים שונים זיהו עד היום כבר מעל 30 קריאות שונות ומובחנות שמשמשות תרנגולים לתקשורת בינם לבין עצמם. חלק מהקריאות האלו הם הצליחו אפילו לפענח ולהבין, למשל:

  • קריאה שמודיעה על מציאת מזון
  • קריאה שמזעיקה מפני סכנה - כולל קריאות אזהרה מיוחדות לעופות טורפים ולטורפי קרקע
  • קריאת הרגעה אחרי שהסכנה חלפה
  • קריאה שמכריזה בעלות על טריטוריה
  • קרקור שקט שמשמש להקת תרנגולים כדי לא לאבד זה את זה כשהם נעים יחד בתוך צמחייה גבוהה
  • קולות שמבטאים רגשות כמו דאגה, הנאה, תסכול ועוד
  • תרנגולות אמהות משתמשות בקולות מיוחדים כשהן מלמדות את האפרוחים שלהן מה כדאי לאכול ואיך; וכשהאפרוחים בוחרים במזון שלא נראה להן - הן משמיעות קול שנועד לשנות ו"לתקן" את התנהגותם.

כך שלפחות מי שמודע למחקרים בנושא - לא אמור להיות מופתע מכך שתרנגולים מבטאים רגשות בקולותיהם.

אבל מה שאולי כן מפתיע הוא שרבים מבין אלה ש"נדהמים" מיכולותיהם של התרנגולים להרגיש רגשות ולבטאם ב"קרקורים" שלהם - יכולים עם זאת להבין ללא קושי את הרגשות מאחורי ה"קרקורים" האלה. וזאת אפילו בלי שום היכרות, לימוד או אימון - פשוט באינטואיציה.

תרנגולת על הכתף

בין התרגשות לתסכול

במרכז המחקר החדש שנערך באוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה, עומד ניסוי שבמסגרתו הושמעו ל-200 מתנדבים הקלטות קול (אודיו) של תרנגולים בשני מצבים רגשיים שונים, וניתן לומר אף מנוגדים:

  1. "קרקור התרגשות" - הוקלט במצב של ציפייה נרגשת לקבלת אוכל אהוב
  2. "קרקור נאקה" - הוקלט במצב של תסכול (רעב) בלי ציפייה להקלה קרובה

המתנדבים התבקשו לזהות, או לשער, את המצב הרגשי בו היו נתונים התרנגולים שהוקלטו בכל אחד מקטעי הקול. האם תוכל/י את/ה לזהות איזה משני סוגי הקריאות לעיל מופיעות בשתי ההקלטות הבאות?

התברר שמעל שני שלישים מהמתנדבים - 69% - הצליחו להבחין נכונה בין קולות שהשמיעו תרנגולים מתוסכלים לבין קולות התרגשות שהשמיעו תרנגולים שציפו לפינוק!

זו נראית כמו הבנה אינטואיטיבית מרשימה מאוד של יצורים ממין אחר (ודי רחוק מאיתנו - של עופות) שרוב המתנדבים כנראה לא הכירו מקרוב מעולם. האם זה אומר שיש משהו בסיסי דומה בצלילים שמשמיעות חיות מתוסכלות (או לחלופין מתרגשות) גם ממינים שונים ורחוקים? שיש איזו יכולת הבעה - ולכן אפשרות תקשורת קולית - חייתית אוניברסלית? האם יש שפה רגשית משותפת לציוצים, קרקורים, געיות וחצרוצים?

שימושים לטובה?

בפרסומים הרבים בתקשורת על המחקר, מציגים המדענים תחזית ורודה לגבי השימוש בידע העולה מהמחקר. בין היתר, לטענתם, עולה ממנו שניתן לאמן בינה מלאכותית לזהות אוטומטית מצבים רגשיים מאחורי סוגי קרקורים - מה שיוכל לשמש לכאורה לשיפור רווחת בעלי חיים.

Toddler girl talking to chicken on her arms

ואמנם, בינה מלאכותית היא הכלי החם ביותר בכל הקשר, ומדענים כבר הספיקו להפעיל אותו על פענוח קולות תרנגולים. חוקרים מאוניברסיטת טוקיו דיווחו רק לפני מספר חודשים כי הצליחו לאמן בינה מלאכותית לזהות על בסיס הקלטות קוליות בלבד שישה מצבים רגשיים שונים של תרנגולים - רעב, פחד, כעס, סיפוק, התרגשות ומצוקה - ב-80% דיוק. החוקרים מתכוונים לנסות להגביר את הדיוק ולהרחיב את הפענוח למינים נוספים ולרגשות נוספים.

אז האם באמת רובוטים יתחילו להאזין לתרנגולות בלולים ולטפל בגורמי המצוקה שלהן? כנראה שלא.

יודעים ופוגעים

האמת העצובה היא שרוב הפגיעה בתרנגולים כיום - בלולי סוללה, במדגרות, בלולי תעשיית הבשר, במתקני הובלה, במשחטות, בלולי רבייה, ועוד - נערכת למרות שכבר ידוע היטב, לפעמים לפרטי-פרטים, עד כמה תרנגולים סובלים כתוצאה ממנה. הפגיעה הזו נמשכת רק בגלל שזה משתלם כלכלית ובגלל האדישות שאנחנו מחונכים לגלות כלפי סבל תרנגולים, חריף ככל שיהיה. הבעיה של תרנגולים היא שבני אדם בוחרים לפגוע בהם - ולא שבני אדם לא יודעים שהם נפגעים.

ובכל זאת, אולי היכולת הטכנית החדשה שמבטיחה טכנולוגיית הבינה המלאכותית, "להקשיב" להמוני תרנגולים ולרגשותיהם, ולהנגיש את הנתונים על מצוקותיהם - תאלץ איכשהו את תעשיות החי למתן את אכזריותה, למשל באמצעות חרמות צרכניים או חקיקה? זו בהחלט לא נראית כמו האפשרות הסבירה ביותר.

האם הטכנולוגיה החדשה תאפשר למנוע, לפחות פה-ושם, מצוקות חריגות שאינן משתלמות כלכלית למנצלים? אפשר לקוות, אך בכל מקרה מדובר על הפחתה (תיאורטית) זעירה מאוד בסבל שאנחנו גורמים למיליוני תרנגולים.

ההתפתחות הסבירה ביותר היא דווקא שימוש בטכנולוגיה החדשה כדי להגביר את השליטה הממוכנת של תעשיות החי בבבעלי החיים עם עוד פחות עובדים אנושיים, דבר שיאפשר להגביר את הבידוד שלהם מעולם החיצוני - ומהתודעה הציבורית.

אז אולי הגיע הזמן שפשוט נפסיק לשלם לתעשיות שעושות לבעלי החיים את המוות?