למה בונים בונים סכרים?

ואיזה שתי משמעויות שונות יש לשאלות מהסוג של 'למה חיות עושות משהו'?

בונה במים

למה בונים בונים? מה גורם למכרסמים החמודים האלה להשקיע כל כך הרבה מרץ ומאמצים בכריתת עצים וענפים ובבניית מבנים מורכבים שמהנדסים מחדש את כל סביבת המחיה שלהם?

למרות פשטותה לכאורה, לשאלה "למה בונים בונים" יש למעשה שתי משמעויות שונות:

  1. איזו תועלת צומחת לבונים מבניית סכרים?
  2. איזה גירויים מעודדים בבונים את הדחף לבנות?

וזה כמובן נכון באופן כללי לגבי כל שאלה מסוג "למה חיות כלשהן עושות דברים (שהן נוהגות לעשות)". אפשר לפרש כל שאלה כזו בשתי דרכים שונות, שלרוב לא מבחינים ביניהן בבהירות, ולכן עונים לעתים קרובות רק לאחת מהן (הראשונה בדרך-כלל):

  1. איך ההתנהגות עוזרת לחיה ולמין לשרוד? מה ההיגיון בהפיכת ההתנהגות הזו לצורך טבעי חזק? ובמילים אחרות: מה הסיבה האבולוציונית להתפתחות ההתנהגות (לאורך מיליוני שנים ויותר לעתים)?
  2. מה גורם לחיה מסוימת כלשהי להתחיל בהתנהגות הזו בזמן ובמקום מסוימים? מה התהליכים הביולוגיים והפסיכולוגיים שמעורבים בהתנהגות הזו?
בונה אוכל

המישור האבולוציוני

לרוב, במיוחד כשעוסקים בחיות בר, התשובה לשאלה "למה חיה מתנהגת ככה" נוטה להתמקד בעיקר (או אך ורק) בפירוש הראשון של השאלה - כלומר, בהצגת התועלת של ההתנהגות לשרידת המין.

ככה למשל עונה סרטון חביב של הרצאת טד מאוירת קצרצרה על השאלה "למה בונים בונים סכרים":

הסרטון מסביר שסכרים מאטים את זרימת המים, מעלים את גובה מפלס המים, יוצרים בריכות מוגנות ומאפשרים לבונים סביבת מגורים אידיאלית עבורם - בעיקר בכך שהיא מוגנת מטורפים יבשתיים, ומאפשרת לבונים מגורים ואחסון מזון במחבוא על פני המים - שהגישה אליו עוברת מתחת למים!

איור סכר בונים

המישור הפסיכולוגי

אבל מה לגבי הסעיף השני? איזה גירויים גורמים לבונים, אם בכלל, להתחיל לעסוק בבנייה?

מסתבר שהדחף לבנות לא פשוט קיים תמיד בכל הבונים ובכל התנאים באותה עוצמה. אלא, ממש כמו דחפים אחרים, גם הוא מושפע ומשתנה גם מתנאי הסביבה. בונים אירופיים, מסתבר, כמעט ולא עוסקים בבניית סכרים, בניגוד לבונים הקנדיים שמשקיעים בכך מאמצים שיכולים להיראות לנו אובססיביים. אבל אפילו אם בוחנים רק את הבונים הקנדיים - מה גורם לכל אחד מהם להתחיל לעסוק במלאכה פתאום? והאם, למשל, בונה צריך לבנות סכר רק כדי שיהיה לו אחד, ואם במקרה כבר יש לו אחד (קיבל בירושה למשל) אז הוא ישמח לנוח, ודחף הבנייה שלו ישכך (או אפילו ייעלם)? או שעבודות הבנייה הן צורך טבעי שגרתי שעומד בפני עצמו בלי קשר לתנאי הסביבה? האם הוא יתקיים אפילו אם בונה ימצא את עצמו (לצערו) בסביבה בלי מים?

אלה שאלות שלרוב זוכות לתשומת לב מועטה (אם בכלל) גם כשעונים לשאלה "למה בונים בונים". אחת הדרכים לקבל לפחות רמז לתשובות הוא מצפייה ישירה בהתנהגות של בונים בסביבה שאינה הסביבה הטבעית שלהם. איפה אפשר לעשות את זה? למשל ביוטיוב. ומה יותר כיף מלעשות את זה תוך כדי התמוגגות מחמידותם של גורי בונה שזכו להזדמנות נוספת בחיים אחרי פתיחה גרועה?

גורי הבונים האלה הוצלו במדינת מיסיסיפי שבארה"ב בחג המולד האחרון, כשנמצאו משוטטים על כביש לאחר שהוריהם כנראה נהרגו - ובגלל החג נאלצו לשהות זמנית בבית פרטי לפני שהועברו למקלט הצלה מסודר. לא צריך להיות מומחה להתנהגות בעלי חיים - רק בעל עיניים - כדי להבין מצפייה בסרטונים שהצורך של בונים לבנות סכרים בהחלט לא מוגבל לזמנים ומקומות שבהם הבונים נזקקים לו לצורך מעשי. למעשה, הוא מתקיים גם כשהתנאים לא מצריכים זאת, ואפילו - היינו חושבים - אפילו לא מאפשרים זאת. הבונים עצמם חשבו כנראה אחרת… והשתמשו ב"בולי העץ" הכי טובים שהצליחו למצוא.

בדיווח אחר מ-CNN על שתי נקבות בונה שהוצלו והובאו למקלט מסודר יותר במסצ'וסטס שבארה"ב - אבל לא ממש חיבבו האחת את השנייה, מוצגת בניית ה"סכר" מצעצועים בפתח הדלת כמכוונת נגד חזרה אפשרית של "האויבת" שהוצאה מן החדר - אבל ספק אם זו באמת המוטיבציה שמאחורי הפעולה הכל כך אופיינית הזו:

כמובן, נעשו גם ניסויים ומחקרים מדעיים בנושא. בשנות ה-1960' ערך ביולוג שוודי בשם לארס וילסון סדרת ניסויים מפורסמת בניסיון להבין "למה בונים בונים" במישור הפסיכולוגי:

הניסויים שערך וילסון גילו שהחוש העיקרי שמעודד את דחף הבנייה של בונים הוא חוש השמיעה: צליל זרימה חזק של מים גורם לבונים לבנות סכר - אפילו על רמקול שמשמיע אותו! אולי לא במקרה בנו גורי הבונים את סכר הצעצועים על דלת השירותים…

חשיבות ההבחנה בין המישורים

אבל למה בעצם חשוב להבחין בין שני המישורים השונים - האבולוציוני והפסיכולוגי? כדי להבין את זה, כדאי לחשוב על שאלות נוספות מאותה תבנית ("למה חיות עושות משהו") למשל:

  1. למה פילים נוהגים להפיל (לפעמים) עצים? חוקרים מציעים הסברים שונים לתופעה הנצפית שפילים אוהבים להפיל עצים לפעמים. אבל מתברר שהיתרונות של הפלת עצים עליהם חשבו החוקרים - לא באמת מצליחים להסביר את רוב המקרים של הפלת עצים בפועל על ידי פילים.
  2. למה תרנגולות מנקרות (לפעמים) זו את זו בלולים? חוקרים עושים מאמצים רבים להבין מה עומד מאחורי תופעת הניקור בלולים אינטנסיביים. ברור שהיא קשורה בשלילת האפשרות לנקר בקרקע ובקבוצה הגדולה באופן לא טבעי, אבל מה גורם לתרנגולות מסוימות לנקר את חברותיהן למוות - ולרוב האחרות לא?
  3. למה הרבה דגים קופצים (לפעמים) מחוץ למים? מדענים מצאו לפחות 7 הסברים לעניין, אבל דגים רבים מתעקשים לקפוץ גם כאשר כל הסיבות הנכונות לא רלוונטיות בכלל… אז מה הוא קופץ?!

אלה אמנם (לפחות) שלוש שאלות שונות על פעילויות שונות מאוד בחשיבותן, באופיין ובתדירותן שמבצעים מינים מסוימים (או אוסף ענק של מינים בשאלה 3); אבל כולן דוגמאות לשאלות לגבי הסיבה או הסיבות להתנהגות עקבית כלשהי של (המוני) בעלי חיים. בתשובות לשלושתן אנו מגלים את הפער שקיים בין התיאוריות הרבות שצמחו עם השנים כדי להסביר את קיומן (כלומר, את היווצרותן) של ההתנהגויות - לבין הקושי לזהות מה גורם לחיה מסוימת לנקוט בהתנהגות מסוימת בפועל ברגע מסוים. נראה שאין מנוס מההכרה שמדובר על שתי שאלות שונות, ושגם תשובה מושלמת על הסיבות להיווצרות דחף מסוים לא תכלול בהכרח תשובות לשאלות בדבר התפקוד של הדחף בחיי הנפש והמעשה של חיה כלשהי בנסיבות שונות.

איור בונה חמוד

כשחושבים רק על בעלי חיים בתנאים טבעיים אידיאליים - קל במיוחד להתעלם מהפער בין שתי משמעויות השאלה בדבר ה"סיבה" להתנהגות - כי לרוב המישור האבולוציוני והפסיכולוגי מתלכדים יחד בצורה הרמונית יותר. אבל ככל שאנחנו מנסים להבין התנהגויות של חיות גם בתנאי שבי, או לפחות בצל איומים והפרעות אנושיים - זה נעשה קשה ובעייתי עוד יותר. ובכדור הארץ בינתיים "המצב הטבעי" הולך ונעלם במהירות, והמצב הנפוץ ביותר הופך להיות מצב השבי (או לכל הפחות, מצב החיכוך המאיים עם האדם). כליאה במתקני התעללות תעשייתיים הפכה כבר למצב השכיח ביותר של יונקים ושל עופות שחיים על פני כדור הארץ.