מה זה תזונה בת קיימא?
אנחנו חיים בתקופה שמציעה לנו נגישות לשפע מדהים של מזונות ומאכלים. השפע הזה כל כך חסר תקדים בגיוון שלו, עד שרוב האנשים בהיסטוריה לא יכלו אפילו לחלום עליו. כולנו יכולים כיום לבחור מה לאכול - מחומרי גלם, צורות בישול ומאכלים שהגיעו במקור מכל קצות העולם - על בסיס טעם, מחיר, ערכים תזונתיים וקלוריים, כשרות והרבה שיקולים אפשריים נוספים. אבל בעוד שהמחיר, הכשרות והערכים התזונתיים מופיעים לרוב על גבי אריזת המוצר (ועל הטעם והריח אנחנו לא מתקשים לגבש דעה בעצמנו) - קשה הרבה יותר להבין מה היא ההשפעה הסביבתית של המוצר שאנחנו מחזיקים ביד. כאן נכנס לתמונה המושג תזונה בת-קיימא.
🍽️ מה זה בכלל "תזונה בת-קיימא"?
במילים פשוטות – תזונה בת-קיימא היא הרגלי אכילה שלא הורסים את הסביבה שבה אנחנו חיים, או את כדור הארץ בכלל. זה אומר, בגדול, לאכול מוצרים שהם:
- חסכוניים (או לפחות לא מאוד בזבזניים) במשאבים טבעיים מוגבלים, כמו
- קרקע
- מי שתייה
- אנרגיה - נפט, פחם, גז
- לא הרסניים למערכות טבעיות (שאנחנו תלויים בהם לקיומנו, בין היתר). כלומר שייצורם לא גורם ל
- זיהום אוויר/קרקע/מים
- פליטת גזי חממה
- כריתת/שריפת יערות
- ייצור והפצת מחלות ומגפות
- בריאים! כלומר, שהם מבטיחים בריאות טובה (מיטבית) לאדם.
או בקיצור: תזונה בת קיימא היא תזונה שבריאה לנו, וגם לכל השאר - בני אדם שחיים כיום, בני אדם שיחיו כאן בעתיד וטרם נולדו - וגם הסביבה שבה (ובזכותה) כולנו חיים.
התזונה המערבית הממוצעת כיום היא תזונה שאיננה בת-קיימא. כלומר, היא לא יכולה להתקיים לאורך זמן, ובוודאי לא באופן גלובלי. דרך אחת להמחיש זאת היא להראות שהיינו צריכים משאבים של כמה "כדורי ארץ" (שאין לנו, לצערנו, במחסן) כדי להאכיל בקביעות בתזונה כזו את כל בני האדם בעולם.
מזון מהצומח לעומת מזון מהחי
יש הבדל דרמטי בין ההשפעה הסביבתית השלילית של מוצרים מהצומח לבין זו של מוצרים מהחי. מזונות מהצומח:
- פולטים הרבה פחות גזי חממה – במיוחד ביחס לתעשיית הבשר, שפולטת אחוזים גבוהים של כמה מגזי החממה העוצמתיים ביותר. למעשה, יש אפילו מוצרים צמחיים שגידולם אולי מפחית גזי חממה…
- מבזבזים הרבה פחות מים מתוקים – כדי "לייצר" ק"ג אחד של בשר בקר דרושים 15 אלף ליטרים של מים. זוהי כמות גדולה פי כמה עשרות מכמות המים הדרושה לגידול ק"ג עדשים
- לא גוזלים שטחים מטורפים – חקלאות מהצומח דורשת שטחי אדמה קטנים בהרבה לגידול אותה כמות של קלוריות או חלבונים. חקלאות מהחי דורשת שטחים נרחבים לגידול בעלי החיים וגם לגידול המזון הרב המשמש להאבסתם. כמויות הבשר הנצרכות בעולם כיום אינן בנות-קיימא, גם משום שהן גורמות להשמדת יערות לטובת תעשיית הבשר בקצב שצפוי להביא לחיסול יערות הגשם עוד בימי חיינו.
- בריאים יותר ומסייעים במניעת מחלות - בשר מעובד מכל סוג הוכח בתור מסרטן ודאי (משרד הבריאות ממליץ לא להגיש לילדים יותר ממנה אחת בחודש של בשר מעובד לכל היותר!). תזונה מבוססת צמחים, לעומת זאת, יכולה להפחית באופן ניכר את הסיכון לפתח מחלות שהן גורמי התמותה בעיקריים כיום, ובכלל זה סרטן, מחלות לב, סכרת והשמנה.
האם תזונה בת קיימא היא בהכרח טבעונית?
תזונה בת קיימא בהכרח מבוססת ברובה על מזון מהצומח, אבל עקרונית יכולה לכלול גם כמויות קטנות של מוצרים מהחי.
אבל חשוב לזכור ש"קיימות" היא כמובן לא השיקול האתי היחיד שאפשר וכדאי לקחת בחשבון כשאוכלים או קונים אוכל. שיקול נפרד הוא סבל ומוות של יצורים מרגישים וחסרי אונים - שאנחנו יכולים למנוע בקלות יחסית. זוהי סיבה נפרדת נוספת, מספיקה בפני עצמה לדעתנו, לא לקנות מוצרים מהחי.
האם תזונה טבעונית היא בהכרח בת-קיימא?
ניתן עקרונית לתכנן תזונה טבעונית תיאורטית כך שתהיה לא בת-קיימא, באמצעות התבססות על מוצרים צמחיים נדירים בעלי טביעת רגל סביבתית חריגה. אבל נראה שבאופן מעשי, כמעט כל תזונה טבעונית מגוונת ובריאה, או בכלל ריאלית, היא בפועל גם תזונה בת-קיימא, במיוחד ביחס לתזונה המערבית הממוצעת.
🌍 בשורה התחתונה
תזונה בת-קיימא היא הדרך שלנו לאכול גם טעים, גם בריא וגם אכפתי. עם כל ביס שאנחנו בוחרים – יש לנו כוח. לבחור לאכול מהצומח במקום מהחי זה לא רק הדבר שראוי לעשות למען בעלי החיים בתעשיות המזון – זו הבחירה החכמה ביותר למען העתיד של כולנו.
מחויבות ל"תזונה בת קיימא" אולי לא אומרת בהכרח "טבעונות" (למרות שטבעונות תשפר דרמטית את הקיימות), אבל היא בהחלט מצריכה, בגדול:
- להכיר ולאכול יותר מזונות וארוחות מהצומח
- להפחית מאוד, לכל הפחות, את צריכת הבשר
- להתאמץ להימנע מבזבוז מזון
