האם יש חוות גידול סלמון בישראל?

דג סלמון הפך בשנים האחרונות, שלא בטובתו, להיות אחד הדגים הנמכרים ביותר בישראל. אבל מאיפה הוא מגיע למקררי הסופרמרקטים שלנו? זה לא בדיוק דג שמסתובב בים התיכון. או בים סוף או בכנרת. ומסתבר גם שאין חוות לגידול סלמון בישראל - כלובים בים או בריכות ביבשה.

הסיבה? בישראל פשוט חם מדי לדגים חובבי האקלים הצפוני. לא מפתיע לכן שהחווה היחידה בישראל שמפטמת דגים שהם למעשה ממשפחת הסלמוניים פועלת בצפון הארץ בקיבוץ דן, תוך שימוש במים הקפואים של נחל דן (הפשרת שלגים, אתם יודעים). בחווה מפוטמים דגי טרוטה (או "פורל") הקרובים משפחתית לדגי הסלמון, אבל מדובר על כחצי אחוז בלבד מהדגים שמפוטמים בישראל (שברובם הם בכלל אמנונים).

מפת דגי סלמון בטבע ובתעשייה

מעל חמישית מהדגים שנצרכים בישראל הם דגי סלמון. מנתונים של משרד החקלאות (בסיכום מדצמבר 2020 בשם "ענף המדגה בישראל – תמורות על פני זמן וסיכום שנת 2019" מאת ד"ר זיו בר נחום מהחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד) עולה שצריכת דגי סלמון בישראל הולכת ומתגברת. בשנת 2019 צריכת סלמון כבר היוותה 38% מייבוא הדגים הקפואים השלמים, 27% מייבוא פילה הדגים הקפוא, 47% מייבוא הדגים הטריים השלמים, ולא פחות מאשר 93% מייבוא פילה הדגים הטרי. באותה שנה ישראל ייבאה, לפי אותם נתונים, רוב עצום - 89% - מהדגים שנמכרו בישראל.

אם לוקחים בחשבון את מחירו הגבוה יחסית של דג הסלמון ביחס לזה של דגי האמנון - מין הדגים היחיד ש(לצערו) עדיין מקדים את הסלמון ברשימת מיני הדגים הנמכרים בישראל - נראה שדג הסלמון הפך או הופך לדג הפופלארי ביותר בישראל. וזאת למרות שהוא לא מגודל בישראל אלא מיובא לכאן ממרחקים - ומתעשייה שנזקיה העצומים הולכים ונחשפים בשנים האחרונות יותר ויותר.

לאור הביקוש הרב בישראל לדגי סלמון, נערכים נסיונות לגדל גם בישראל דגי סלמון באופן מסחרי, למרות שהאקלים לא מתאים להם. אם לשפוט לפי איך שהחוות האלה משפיעות על הסביבה הימית שלהן במדינות אחרות - מוטב מאוד לישראל שהנסיונות האלה יישארו בגדר ניסיונות גם בעתיד. אפשר גם לקוות שמדינות רבות יותר יילכו בעקבות ארגנטינה, שלמרות האקלים המתאים שלה לגידול סלמון, והחוף הארוך שלה, לא התפתתה כמו שכנתה צ'ילה לרווחים אדירים בטווח הקצר, בתמורה להחרבת החיים בים לחופיה בטווח הבינוני והארוך - ואסרה על הקמת חוות סלמון במדינה.

השפעות סביבתיות של כלובי סלמון

כלובים לפיטום סלמון השקועים במי הים הופכים עם השנים למפיצים מובילים של טפילים, זיהומים ומחוללי מחלות לאוכלוסיות הבר שבים. כשהם נישאים על מיליוני דגים נמלטים, או סתם עם ענני ביצי כיני הים, חיידקים ונגיפים מהתעשייה עושים שמות באוכלוסיות ימיות עצומות שמעולם לא נחשפו אליהם, הרחק מעינינו. ולא דיברנו על ההכרח לפטם כל סלמון בכמה דגי בר, על דגי הנקאי האומללים שמתים בהמוניהם בניסיון לרסן את תחלואי התעשייה או את ההרג המכוון של יונקים ימיים שנמשכים אל כלובי הדגים. 

בישראל אמנם אין חוות סלמון, אבל קנייה של סלמון בישראל, כמו בכל מקום בעולם, עוזרת לממן את מלחמת-השמד שהאנושות מנהלת נגד החיים בים.

השורה התחתונה

האם יש בישראל חוות גידול סלמון? לא, למרות שדג סלמון הוא הדג השני הנצרך ביותר בישראל, אין בישראל גידול מקומי של דגי סלמון. דגי סלמון מגודלים בקווי רוחב צפוניים יותר משלנו (או דרומיים יותר בהמיספירה הדרומית) באקלים שבו הם חיים באופן טבעי. הקמת כלובי הסלמון על נתיבי הנדידה הטבעיים של דגי הסלמון, שנבעה מסיבות אקלימיות והיסטוריות, היא גם הסיבה שהם הפכו לאיום חמור כל כך על המשך קיום דגי הסלמון בטבע.