יש מזון שייצורו *מפחית* 👇 גזי חממה?? איזה?
כולנו שמענו על האתגר שניצב כיום בפני האנושות - שינוי האקלים, שאולי נכון יותר לקרוא לו "שיבוש אקלים". אנחנו מבינים שמדובר באתגר גדול (חסר תקדים, למעשה) כי כל פעילות אנושית כמעט פולטת גזי חממה - בוודאי פעילות של ייצור תעשייתי המוני. לכן חשוב להעדיף ולתעדף מוצרים שייצורם כרוך בכמה שפחות פליטות של פחמן דו חמצני וגזי חממה נוספים. וביניהם גם מוצרי מזון - הייצור הנרחב ביותר על פני כדור הארץ.
יש לא מעט טבלאות וגרפים שמציגים נתונים מפורטים על כמות גזי החממה שפולט ייצור של כל מוצר מזון (כולל בשלבים השונים של ייצורו ושיווקו, ראו גרף ומקרא) כאשר כבר במבט ראשון קל להבחין שיש הבדלים דרמטיים בין מוצרי מזון שונים.
במבט קצת יותר מעמיק אפשר לזהות גם הבדל עקבי בין שתי קבוצות של מוצרי מזון: מזון מהחי ומזון מהצומח, כאשר ייצור מזון מהצומח (כמעט תמיד) פולט הרבה פחות גזי חממה מאשר מזון מהחי - בממוצע פי 10 עד 50 פחות! תזונה טבעונית היא כמעט בהכרח תזונה דלת פחמן.
במאמר מוסגר נציין שרוב החישובים עדיין לא כוללים הרבה מגזי החממה שמייצרים מוצרים מהחי. למשל לגבי דגים מדיג - החישוב של הפליטות משלב ה"משק" כוללות לרוב רק את הדלק שמשמש ספינות דיג. טביעת הרגל הפחמנית של דגים מתעלמת מ-640 אלף טונות של רשתות רפאים מפלסטיק שמושלכות כל שנה לאוקיינוסים וגם מהרחפת פחמן ששקע בקרקעית הים במשך מיליארדי שנים ע"י ספינות דיג מכמורת - שלפי מחקר חדש פולט גזי חממה כמו כל הטיסות בעולם ביחד בשנה! דגים מדיג לא נצרכים רק ישירות על ידי בני אדם, אלא גם באופן בזבזני על ידי פיטום חיות משק, וביניהם דגים בכלובים - בקמח ושמן מדגי בר.
אבל בגרף אפשר גם לראות בבירור שיש סוג מיוחד ומאוד יוצא דופן של מזונות, שטביעת הרגל שלהם לא קטנה - אלא - לפחות כשהם מגיעים ממדינות מסוימות - שלילית! (עד כדי כך שהיא מכסה את השם של סוג המזון ומקשה על הקריאה…) אבל מה זה אומר בכלל "טביעת רגל פחמנית שלילית"? ואיך זה אפשרי?
מאכלים בעלי טביעת רגל פחמנית שלילית הם מאכלים שייצורם לא פולט, אלא סופח גזי חממה. כלומר, טביעה פחמנית שלילית היא דווקא טביעה בעלת השפעה חיובית על הסביבה ויציבות האקלים. המאכלים האלה הם לא רבים אמנם, אבל הם קיימים. והם טעימים. אנחנו קוראים להם "אגוזים" (למרות שבוטאנית חלקם לא באמת אגוזים).
זה אמנם תלוי בשיטות הגידול, אבל אגוזים הם כנראה מוצרי המזון היחידים שעשויים תיאורטית להיות בעלי טביעת רגל פחמנית שלילית שאנחנו יכולים לקנות בסופרמרקט. אגוזים שגדלים על עצי אגוז כמו שקדים, אגוזי מלך, אגוזי לוז, אגוזי פקאן, פיסטוקים וצנוברים - גדלים על עצים גדולים ומאריכי חיים ולכן עוזרים לאגור פחמן דו חמצני ולייצר חמצן.
אגוזי ברזיל למשל, נקטפים לרוב מעצים שגדלים באופן טבעי ביערות הגשם של דרום אמריקה (בעיקר בוליביה דווקא, למרות שמם). הם מהעצים הגדולים ביער האמזונס, והם יכולים לחיות ולהניב פירות כ-500 שנים ויותר. 25 שנים דרושות לעץ עד שהוא מתחיל להניב אגוזים. מחזור הרבייה של עצי אגוז הברזיל תלויים ישירות בשלושה מינים נוספים בסביבתו הטבעית - סחלבים, דבורי סחלבים ואגוטי. האגוטי, מכרסמים שדומים קצת לקפיברות או שרקנים (ראו תמונה) מצליחים לפצח את הקליפה הקשה, אוכלים חלק מהזרעים וקוברים את חלקם האחר לשימוש עתידי. חלק מהזרעים הקבורים יהפכו לשתילים ולעצי אגוז. מכאן ברור ההבדל הגדול שבין רוב סוגי ייצור המזון, שבאים לרוב לכל הפחות על חשבון שטחי בר, וכמובן לא מהווים חלק טבעי מיער הגשם החשוב בעולם.
עם זאת, בפועל כנראה שהסבירות שהאגוזים שאנחנו קונים הם בעלי טביעת רגל פחמנית שלילית - כולל כל שלבי הייצור והמכירה שלהם - היא כנראה נמוכה. בכל מקרה הם עדיין טובים יותר מהבחינה הזאת על פני כמעט כל יתר המזונות! ומכל הבחינות כדאי לא להגזים גם עם אגוזים.
אפילו מבחינה סביבתית יש מחלוקות על כמות הפליטות המדויקת של אגוזים רבים ויש כמובן גם הרבה השפעות נוספות על הסביבה מלבד פליטות גזי חממה - בזבוז מים למשל. מצד שני - מי כבר אוכל אגוזים לבד? לרוב אנחנו משתמשים בהם כמעט בתור "תיבול". זה כמובן גם בריא וטעים יותר לאכול אגוזים יחד עם דברים אחרים - פירות למשל (סתם אגוז מלך בתמר, תפוחים אפויים ממולאים, סלט פירות עם כמה אגוזים…) או כחלק קטן (אך חשוב) מסלט או תבשיל או עוגה.
ובכלל - מומלץ לגוון וליהנות מכל השפע המסחרר של ירקות, פירות, דגנים, קטניות, אגוזים, זרעים, אצות ופטריות שזמינים לנו כיום - שרובם הגדול בעלי טביעת רגל פחמנית נמוכה מאוד, גם אם לא שלילית. בתיאבון!
