כמה זמן פרה חיה?

כמה זמן פרה חיה? לשאלה על אורך תוחלת חייהן של פרות יכולות להיות כמה משמעויות - שלכל אחת מהן תשובה אחרת. לכן חשוב להבין מה אנחנו שואלים לפני שבודקים את התשובה. כפי שנראה יש הבדל גדול - עצום ממש - בין התשובה לשאלה כמה שנים חיה / יכולה לחיות פרה (כלומר מה תוחלת החיים הטבעית של פרות) לבין השאלה כמה שנים חיות פרות בפועל (כלומר באיזה גיל אנחנו הורגים פרות לרוב).

נתחיל בבסיס - פרות יכולות לחיות 20 שנים ויותר. 

הפרה שזכתה לאריכות החיים המתועדת הארוכה ביותר (עניין מאתגר במיוחד בשביל חיה שבני אדם כל כך אוהבים להרוג) נולדה באירלנד, זכתה (עם השנים, מן הסתם) לכינוי "ברטה הגדולה", וחייתה במשך 48 שנים ו-9 חודשים! כשהיא מתה היו כמה מצאצאיה החיים בני יותר מ-35! ברור שהיא היתה פרה "עם מזל גנטי" לא לסבול ממחלות - אבל ברור שיש כאן גם יותר מסתם מזל. רוב הפרות ("פרות" ככינוי מקוצר לכל "בני הבקר" - עגלים, עגלות, פרים ופרות) לא זוכות לחיות באקלים שמתאים להן, לאכול מזון שמתאים להן, ולקבל סיכוי כלשהו לאריכות ימים, אלא כפופות למשטר אכזרי וקמצני שמנהל את חייהן תוך כדי שהוא רואה בהן לא יותר מחתיכות בשר מהלכות.

חיי פרה

לרוב הפרות אנחנו לא מעניקים אפילו סיכוי כלשהו למצות אפילו חלק צנוע מתוחלת חייהן הטבעית. מי יודע עד מתי יכלו לחיות כל הפרות שאת חלקי גופן אנחנו פוגשים במקררי הסופרמרקטים? אנחנו לא רק מוציאים להורג את כל הפרות בעולם כמעט בלי יוצא מהכלל בגיל צעיר להחריד, אלא גם מתייחסים אליהן מלידתן כאל מי שאין שום צורך לדאוג לבריאותן בשל תוחלת חייהן הקצרה, ואי החשיבות הכללית של החיים, הרווחה או הסבל שלהן. כך למשל, אנחנו מפטמים אותן במעל קילו צואת תרנגולות ביום כדי לחסוך בעלויות תערובת המזון (אם יש משהו שהתיאבון הישראלי הבלתי נדלה לשניצלים שווארמה ושאר "מוצרי עוף" יודע לייצר הרבה, מלבד מגפות אולי - זה צואת תרנגולות). כך למשל, אנחנו הורסים את רגליהן ברצפות הבטון או הטפחות עליהן נוח לנו להעמיד אותן.

בתעשיית הבשר, בה מנוצלות ונשחטות רוב הפרות - אנחנו הורגים אותן לפני שהן זוכות לחגוג הקפה ראשונה סביב השמש, יומולדת ראשון. רובן נשלחות לשחיטה - בישראל לרוב באחת משתי המשחטות הגדולות, 'אדום אדום' או דבאח - בגיל 6-9 חודשים. הן נשחטות אחרי כמה חודשים (לפחות) של פיטום אינטנסיבי במפטמה, במזון מרוכז שלא מתאים לצורכיהן ופוגע בבריאותן - אך מאפשר לייצר יותר בשר בפחות זמן. במשך הזמן הזה - ולרוב כל חייהן - הן כלואות על בטון מכוסה שכבת הפרשות עבה שלרוב כמעט ואינה מנוקה.