למה הולנד מנסה להקטין בחצי את מספר הפרות בה?

הממשלה רוצה להקטין דרמטית את ענף "ייצור" הבשר והגבינות המסורתי והרווחי, ולחתוך בחצי את מספר הפרות שהפכו לאחד מ"סמלי" המדינה; חוואים זועמים חוסמים כבישים ומרוקנים צואת פרות על שוטרים; ועיר גדולה מחליטה לאסור פרסום בשר. מה קורה בהולנד?? והאם זה צפוי להגיע אלינו?

הפגנת חוואים בהולנד "איך אתם מעזים לגעת בתעשיית החלב?"

הולנד, למרות שטחה הזעיר (יחסית) היא יצואנית הבשר הגדולה ביותר באירופה (!) ויצואנית מוצרי החקלאות בכלל השנייה בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב)! יש בה, כפי שאפשר להבין, את צפיפות "חיות המשק" (מס' 'ראשים' לשטח) הגדולה ביותר באירופה, ואולי בעולם. חקלאות חי אינטנסיבית מבוססת על פיטום בעלי החיים במזון מרוכז תזונתית (מהצומח) שההולנדים מגדלים בשטחם ביעילות שיא - בעזרת שפע דשנים עתירי חנקן. בדיוק כמו ההפרשות של אותם המוני בעלי חיים (פרה מייצרת פי 40 הפרשות מבן אדם). אלה כמו אלה הוכרו לאחרונה על ידי ממשלת הולנד כבעלי השלכות שליליות קשות על הבריאות והסביבה - ולכן הוחלט להפחית את השימוש בדשנים מבוססי חנקן תוך עשר שנים בכ-75% ולצמצם את מספר "חיות המשק" במדינה בשליש עד חצי! 

הולנד מייצגת בבירור את מלוא קשת המתחים והניגודים המתקיימת בחברה התעשייתית בת ימינו, גם ביחס לבעלי חיים ולהגנת הסביבה: 

  • היא אחת המדינות שמייצרות וצורכות הכי הרבה בשר ומוצרים מהחי (כלומר בעלי חיים, סבל והרג) - אבל היא גם אחת המדינות המתקדמות בעולם מבחינת חקיקה להגנת בעלי חיים; 
  • היא יצואנית בשר ענקית - אבל גם המדינה הראשונה שמפלגה לזכויות בעלי חיים הצליחה להיכנס לפרלמנט הלאומי שלה (ושעיר גדולה בה אסרה על פרסום בשר); 
  • היא מדינה אולטרה-ליברלית-פרוגרסיבית - אבל גם מונרכיה (יש להם מלך!) ומגזר חקלאי-כפרי-שמרני מבוסס ומשפיע; 
  • היא אחת המדינות שתרמו הכי הרבה למשבר האקלים - אבל גם אחת המדינות הרציניות ביותר במאבקן במשבר הזה בשנים האחרונות 

אלה כמה מהסיבות שהופכות את ההתמודדות רבת המתחים של הולנד עם המשבר הסביבתי ועם נזקי תעשיות החי - למעניינת במיוחד. נראה שההתמודדות ההולנדית מבשרת, גם בתחום הזה כמו ברבים אחרים בעבר, מאבקים ושינויים שצפויים להתרחש בעתיד הלא-רחוק במדינות רבות נוספות.

בשנת 2018, תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) קראה לצמצם את ייצור ואת צריכת הבשר ב-50% כדי להוביל "לחיים בריאים יותר ולכוכב לכת בריא יותר": 

באותה שנה קראה הקרן העולמית להגנת חיות בר (WWF) ספציפית לממשלת הולנד לצמצם את מספר הפרות במדינה ב-40%:

הולנד הייתה אחת המדינות הראשונות להיענות לקריאת האו"ם (והקרן העולמית להגנת חיות הבר) לצמצם את משק החי ואת צריכת הבשר במחצית - אך יש לקוות שרבות יילכו בעקבותיה בעתיד הקרוב.

מה החליטה ממשלת הולנד?

ב-2019 הודיעה ממשלת הולנד על תוכנית לצמצום דרסטי של פליטת תחמוצות חנקן ושל אמוניה, כחלק מ"חוק האקלים" שנועד להוריד את פליטת גזי החממה של המדינה במחצית (49% ליתר דיוק) עד 2030. החוק נועד גם להקטין זיהום אוויר, מים וקרקע ברמה המקומית והארצית, לשקם שטחים טבעיים, למנוע גשם חומצי ועוד. 

"בוא בני, אנחנו כבר לא רצויים במדינה הזאת". החוואים ההולנדים משתמשים רבות בציטוט הפאסיבי-אגרסיבי הזה, שנאמר כביכול מטעם פרה לעגל שלה, כביכול מבשרת לו שהם נאלצים להגר ממולדתם האהובה, שלפתע מתנכרת להם. זהו מופת של שימוש ציני סמלי בפרות על ידי התעשייה שמפרידה אותן מ"בנן" מייד עם ההמלטה כדי לפטם ולשחוט אותו... אך נראה שאין סכנה שמודעות עצמית תחדור את שריון התמימות הקדושה של החוואים.

התוכנית כללה, כצפוי, הגבלות מחמירות על המגזר החקלאי בהולנד, ובמיוחד על תעשיית בעלי החיים העצומה במדינה. בשנת 2019 ייצאה הולנד מוצרים חקלאיים ב-94.5 מיליארד יורו. זהו ענף ייצוא משמעותי לכלכלה ההולנדית. אבל הוא גם תורם מרכזי לזיהום הסביבה ולהחרפת משבר האקלים. חקלאות בעלי חיים אחראית לעד 87 אחוז מכל פליטת גזי החממה. זה הופך את הפחתת מספרי בעלי החיים הכרחית, במיוחד עבור מדינות הנשענות על חקלאות כמו הולנד.

שלט מחאה בשדה חקלאי בהולנד למען עסקי ניצול והרג הפרות - שמוחה כביכול על ה"פגיעה" בפרות עצמן (משמאל בתרגום אוטומטי לאנגלית)

יעדי ההפחתה החדשים הם שאפתניים. חוות רבות יצטרכו לייצר עד 70 אחוז פחות פליטותהדרכים העיקריות שבהן צפויים החוואים להפחית את פליטות החנקן והאמוניה שלהם הן: להשתמש בפחות דשן, להפחית את מספר בעלי החיים ולעבור לגידולים מזהמים פחות (כלומר - מהצומח בעיקר). לממשלות המחוז יש רק עוד שנה אחת לסיים את התוכניות לעמידה ביעדי ההפחתה המקומיים שלהן.

הממשלה הקצתה לחוואים סכום עתק של 24.3 מיליארדי יורו כמענקי סיוע שיאפשרו להם להסתגל ולעמוד ביעדי הפליטות החדשים. 

על מה מוחים החוואים ההולנדים?

חקלאים ניסו בעבר להפחית את פליטותיהם מבלי לצמצם את מספר בעלי החיים, אך ללא הצלחה רבה. התאחדות החקלאות והגננות של הולנד (LTO) כינתה את היעדים הממשלתיים החדשים "לא מציאותיים".  

מחאת החקלאים ההולנדית אופיינה מתחילתה ב-2019 בשימוש בטרקטורים ובכלים חקלאיים ענקיים כדי לחסום כבישים וגישה למקומות ציבוריים. החקלאים מחו כמובן על ההכבדה הרגולטורית ועל הכוונה לצמצם את משק החי במדינה בחצי - אבל גם לטענתם על "חוסר הכבוד" שמפגינים הממשלה והתקשורת כלפיהם - טיעון שזכה לאוזן קשבת ואהדה בציבור הרחב, לפחות בהתחלה. 

"כמובן, יש לזה השלכות עצומות. אני מבין את זה, וזה פשוט נורא", התבטא באמפתיה ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, "במיוחד אם מדובר בעסקים משפחתיים ותיקים וגאים שרוצים להמשיך בעיסוקם". אבל למרות האהדה הרבה שהורעפה עליהם מצד פוליטיקאים בכירים - המדיניות לא שונתה. הממשלה סירבה ועדיין מסרבת בעקביות להפחית את יעדי קיצוץ הפליטות.

החוואים מציגים את מאבקם כמאבק לא רק על פרנסתם (או על יוקר המחיה) - אלא גם על ערכים שנתפסים כנעלים יותר - המסורת ההולנדית, המורשת המשפחתית, ואפילו הזהות האישית. הם מאשימים את הממשלה שהיא חומדת את השטחים החקלאיים (54% מהמדינה) לצורך הסבתם למגרשי מגורים למען הקלת משבר הדיור. האגף הקונספירטיבי יותר בקרב החוואים מציג את התוכנית הממשלתית כ"כניעה ללובי של האליטה העולמית" (או לפחות של "האיחוד האירופי"/"הבירוקרטים מבריסל") שזוממים כמובן למחוק את הזהות ההולנדית. כשהם נסחפים על גלי ההתלהבות מהמחאה שיזמו, ארגוני חוואים דורשים כעת גם ביטול של חקיקות קודמות להגנת הסביבה ובעלי חיים; יותר "זמן אוויר" בתקשורת לייצוג "רגשות פרו-חקלאיים"; או אפילו הענקת 'חסינות לחוואים' והטלת עונשים דרקוניים על פעילים להגנת הסביבה או בעלי חיים שמוחים נגד חוות או מתעדים את המתרחש בהן.

המאבק הקצין לפני מספר חודשים, ביוני 2022, כשהממשלה החלה לאכוף צעדים ראשונים בתוכנית לעשור הקרוב. בתגובה חזרו החוואים לחסום כבישים בטרקטורים, למנוע אספקת תוצרת לסופרמרקטים (תחת הכותרת "אין חוואים - אין אוכל") ואפילו השליכו טונות של צואת פרות ליד בנייני ממשלה ועל שוטרים מנומסים. לא כל השוטרים היו מעודנים כל כך, וחלק מההפגנות הידרדר לאלימות ומעצרים.

מסקרים רבים שנערכו בהולנד במשך כשנתיים, מראשית המחאות ועד היום - נראה שבתחילה עוררו המחאות הזדהות נרחבת יחסית בציבור ההולנדי, אך דווקא עם הימשכותן והקצנתן - נחלשה התמיכה בחקלאים והציבור הפך חצוי יותר ביחס למאבקם, וברובו מתנגד למעשה לדרישותיהם המעשיות. לאכזבת המוחים, התמיכה בהם דווקא פחתה ככל שנמשכו המחאות ושיבושי התנועה, ובמיוחד לאחר שחלק מהפעולות וההצהרות הקצינו ואף גלשו לאלימות. החוואים גם נכשלו (לפחות עד כה) לגרום לממשלה לשנות את תוכניותיה.

פרסום למוצרי חלב ויוגורט מן הצומח על סניפי אלברט-היין, רשת הסופרמרקטים המובילה בהולנד. למרות עליות המחירים לאחרונה, עדיין מדובר במבצע שנראה דמיוני בהקשר ישראלי: חלב סויה (ליטר) ויוגורט פירות (חצי ליטר) ב-2.19 יורו (כשבעה וחצי ש"ח)

השורה התחתונה

למה הולנד רוצה לצמצם את מספר "חיות המשק" שלה בחצי (למרות שהיא עושה מהן המון כסף)? כי הן (וההפרשות שלהן) פולטות גזי חממה רבים וכי הן הגורם העיקרי לזיהום אוויר מים וקרקע במדינה, לגשם חומצי ולמפגעים סביבתיים ובריאותיים נוספים.