מה זה "דילול"?

"דילול" אפרוחים בלול

מה הקשר בין הקטנת ריכוזים של תמיסות לבין הפקרה למוות של אלפי בעלי חיים? מה ההיגיון הכלכלי שגורם לתעשיות החי המודרניות להשמיד יותר ויותר בעלי חיים שלעולם לא יגיעו לצלחות הצרכנים? ואיך נראה הגורל של בעל חיים ש"מדולל" בתעשיית המזון כיום?

"דילול" הוא תהליך של הקטנת ריכוז. למשל, הוספת עוד מים למרק תדלל את המליחות שלו, ופתיחת חלונות צפויה לדלל את ריחות המרק בתוך הבית. המונח "דילול" משמש במשמעות מושאלת בחקלאות צמחית, לתיאור הפחתה מכוונת של מספר השתילים (או הענפים או הפירות וכדומה) כדי לאפשר ליתר השתילים (או הענפים או הפירות) להגיע לגודל רווחי יותר. 

המונח "דילול" משמש גם בחקלאות שמנצלת בעלי חיים - בתור לשון-נקייה לתיאור הרג המוני של בעלי חיים, בדרך כלל אפרוחים או דגים, במדגרות, בלולים, בבריכות דגים, ועוד. ההיגיון הכלכלי דומה לזה של ה"דילול" בחקלאות הצמחית - הפחתת מספר העופות ליחידת שטח בלול (או מספר הדגים ליחידת נפח בבריכה); אבל - גם בסיועו של המונח הנייטרלי - נהוג להתעלם מכך שבניגוד לחקלאות צמחית - כאן ה"דילול" כרוך בהרג של יצורים מרגישים, בעלי מערכת עצבים ומוח מפותח.

ההיגיון הכלכלי

בשנים האחרונות גברה המודעות הציבורית להשמדת האפרוחים הזכרים במדגרות תעשיית הביצים. אבל המודעות להשמדת מיליוני אפרוחים אחרים בכל המדגרות בישראל (גם אלה הרבות בהרבה של תעשיית בשר העופות) בלי כל קשר למינם - נותרה זרה לגמרי לתודעתו של קורא החדשות הממוצע. אבל כל סיור במדגרה יגלה שרבים מעובדיה (ובפועל: עובדותיה) ואולי אף רובם - עוסקים ב"דילול" אפרוחים. כלומר, בניסיונות בלתי פוסקים לאתר אפרוחים חלשים יחסית - הטכניקה הנפוצה היא לנסות להפיל אותם כשהם נדחפים על סרט נע ולבדוק מי מתקשה יותר לקום בחזרה על רגליו במהירות - ואז להוציא ולהשליך אותו לארגז ה"פגומים" (או "סוג ב'"). בארגזים ובשקיות האלה נערמים אפרוחים שרק בקעו ומחפשים נואשות את אמם, חלקם באמת פגועים או חולים או נכים, חלקם רק קטנים או חלשים ביחס לאחרים, אבל בוחנים בסקרנות את סביבתם. הם ימתינו שם, מפוחדים וצמאים ומנסים להבין את העולם המחריד שבקעו לתוכו, כשאפרוחים אחרים נזרקים ונערמים עליהם, עד שיושלכו (כשהארגז יתמלא) לשיני מתקן ההרג המכאני. או, במקרה הנפוץ במדגרות תעשיית הבשר - למכולת אשפה, לגסוס באיטיות.

לאסונם, האפרוחים (ה"עופות") הפכו בעשורים האחרונים לרכיב הכי זול בלול ובתעשייה שנקראת על שמם - בהשוואה למחירי הקרקע, החשמל, המזון, התרופות, העבודה, ועוד. "ייצור בשר" הוא עסק מסחרי, ששואף להפיק כמה שיותר רווחים משטח לול נתון בשנה. כלכלית, כדאי ללול לקנות הרבה יותר אפרוחים (זולים) מאשר מס' העופות שיוכלו לשהות בו כשיגדלו אפילו מעט (כשהם קטנים נכנסים הרבה יותר מהם בכל מ"ר) - גם אם זה אומר שתהיה יותר תמותה ושיהיה צריך להרוג כל יום אפרוחים ("לדלל") כדי למנוע צפיפות קטלנית. הסיבה היא שכך יכולים עובדי הלול יוכלו לעשות סלקציה בהתאם ל"ביצועי העופות" - ולהרוג את החלשים יותר.   

גם בבריכות דגים נפוץ "דילול" של הדגים, במיוחד כשהם מועברים מבריכה אחת לשנייה (קורה מספר פעמים במהלך גידול דג - מבריכת ה"אימון" לבריכת ה"פיטום" ולעתים גם ה"אחסון"). גם כאן, מחיר הדג ש"נזרק" זניח לעומת מחירי המזון או הקרקע ש"יושקעו" בו, ובעלי הבריכות מעדיפים להשקיע את העלויות בדגים שכבר הוכיחו את הגדילה המהירה ביותר עד כה - ולוותר על אלה שמכל סיבה גדלו לאט יותר עד כה.

איך הורגים כש"מדללים"

אותו היגיון פסיכולוגי שגורם ללולנים להעדיף את המונח דילול (על פני חיסול למשל) - גורם להם גם להעדיף את שיטת ההרג האכזרית ביותר - שמאפשרת גם את ההדחקה הנוחה ביותר: הפקרה לגסיסה אטית. בשיטת ההרג הזאת יכול עובד הלול לספר לעצמו שבכלל לא הרג את האפרוחים! הוא רק אסף אותם לדלי, או לשקית, או שפך אותם למכולה. מה צפוי לקרות להם שם? זו כבר לא האחריות שלו. 

דלי עם אפרוחים גוססים בלול בקיבוץ בצפון הארץ

אפרוחים כאלה מתים בקביעות בשולי הלולים המסחריים - בפחי אשפה, בבורות פסדים, בשקיות, בדליים. הם מתים לאט ממעיכה, מחנק, מצמא, מקור ומחום.

ככל שהעופות גדלים, ה"דילול" שלהם נעשה משתלם פחות, מכיוון שכבר הושקעו בהם יותר עלויות יקרות (חשמל, מזון, וכו') והם כבר הספיקו לצבור בשר. ולכן, בשבועות האחרונים לרוב "מדוללים" בעיקר עופות פגועים ופצועים, שהעובדים מעריכים כי ימותו לפני שיספיקו להימכר למשחטה. לרוב התרנגולים פשוט מושלכים על גבי מריצה או לתוך פח אשפה וזה על גבי זה. לעתים עובדי הלול מנסים "להעניק להם המתת חסד", אם לאמץ את הרטוריקה האוהדת ביותר עבורם; לרוב מדובר על תפיסת התרנגול הגוסס ברגליו והטחת ראשו ברצפה; לעתים הפעולה כנראה מביאה למוות או אובדן הכרה, אבל הצורה הרשלנית והאגבית בה היא מבוצעת לרוב - רק מוסיפה מכאובים, עושה רושם, למרבית התרנגולים האומללים.  

בבריכות דגים בישראל לא נתקלנו מעולם אפילו בניסיון לנקוט הרג אקטיבי כלשהו - והדרך המקובלת להיפטר מדגים שנגזר דינם למוות היא הפקרתם לגסיסה אטית מחנק, בשולי הבריכות או בבריכה שעוברת ייבוש.

אלפי דגי אמנון שהופקרו לגסיסה אטית בקיבוץ חפציבה

אלפי דגי אמנון שהופקרו לגסיסה אטית בקיבוץ חפציבה

בשורה התחתונה

מה זה "דילול" בלולים (או בבריכות דגים)? זו סלקציה של האפרוחים (או הדגים) והרג חלקם (לרוב באטיות אכזרית) במטרה למקסם רווחים מפיטום הנותרים בלול (או בבריכה).