כמה אנטיביוטיקה מקבל עוף בישראל?

תרנגולת עם בועת מחשבה: 'למה אני צריכה כל כך הרבה אנטיביוטיקה?'

כמה אנטיביוטיקה נותנים בישראל ל"חיות משק" כמו תרנגולים, עגלים, כבשים וחזירים? האם זה מפוקח כמו באירופה? ולמה בכלל לולנים רוצים להאביס את העופות שלהם בכל כך הרבה תרופות, שבטח לא מגיעות בחינם, ושצרכנים מודאגים בצדק לגבי השימוש בהן?

מסמך שפרסם לאחרונה משרד החקלאות ("סיכום סקר שנתי 'שימוש בתכשירים אנטימיקרוביאליים בבעלי חיים בישראל' 2019–2014", 29.9.21) עוזר לענות לראשונה על חלק מהשאלות האלה בצורה מדויקת - אבל התשובות לא קלות לעיכול.

ישראל אלופת אירופה

בואו ניגש ישר לנתון המטריד ביותר, אולי, שנחשף ב"סיכום הסקר" של משרד החקלאות, בעמ' 9 (גרף 7). בעמוד מוצג "גרף עמודות המשווה את יחס השימוש (ייצור ויבוא) בתכשירים אנטיביוטיים ליחידת משקל בעל חיים (מתוקנן) במדינות שונות, 2018". כלומר, גרף שמשווה בין מדינות שונות לפי כמות האנטיביוטיקה שבה משתמשים בהן (לייצור אותה כמות של מוצרים מהחי). והנה הגרף לפניכם:

גרף עמודות המשווה את יחס השימוש בתכשירים אנטיביוטיים ליחידת משקל בעל חיים במדינות שונות 2018

קשה לפספס שישראל (במרכז, באדום) זוכה בקלות בגביע אליפות אירופה לשימוש מופרז (שלא לומר מופרע) באנטיביוטיקה במשקי חי. אבל כדאי להתעכב רגע כדי להפנים עד כמה. 

  • בישראל משתמשים בכמות כפולה של אנטיביוטיקה מאשר באיטליה, ובפי 3 אנטיביוטיקה מאשר בספרד. 
  • בלולים וברפתות בישראל נותנים לבעלי החיים פי 6 יותר אנטיביוטיקה מאשר בבלגיה, מדינה ממוצעת מבחינה זו באירופה (שגם בה נותנים ל"חיות משק" הרבה יותר אנטיביוטיקה מהנחוץ, כמו שמדגימות יפה מדינות אחרות).
  • "חיות משק" בישראל זוכות לקבל פי 100 ויותר אנטיביוטיקה מאשר בנורבגיה!

נתונים אלה מעידים יותר מכל על היעדר הפיקוח על תעשיות החי בישראל, לא רק מבחינת מניעת התעללות אלא גם מבחינת שמירה על בריאות הציבור. לפי מסמך משרד החקלאות, ישנן 3 סיבות עיקריות לכך שישראל היא 'אלופת האנטיביוטיקה' של אירופה (עמ' 10):

  1. "ממשק אינטנסיבי"
  2. "חוסר מדיניות סדורה" של רשויות האכיפה בנושא
  3. "מחסור במידע" של הרשויות על הנעשה בשטח

המילה "הפקרות" יכולה לסכם את העניין יפה.

גרף אחר במסמך של משרד החקלאות חושף אילו בעלי חיים מולעטים ברוב המכריע של האנטיביוטיקה בישראל:

תכשירים אנטיביוטיים בישראל לפי ענפי חי, 2018

כן, כארבע חמישיות - 79%! - מכל האנטיביוטיקה (המופרזת להדהים בכמותה) שניתנת ל"חיות משק" בישראל - מגיעה לעופות, כלומר בעיקר לתרנגולים לבשר.

השניצל הזול וה'עוף בשקל' מגיעים עם תג מחיר נסתר (נוסף).

פרה בריאה עם קרניים במרעה אירופי
פרות בנורבגיה. נאלצות להסתדר בלי אנטיביוטיקה

למה אנטיביוטיקה?

תרופות עולות הרבה כסף, והצרכנים לא בדיוק משתגעים לשמוע על השימוש הרב בהן - אז למה בכלל לולנים מנהלים בית מרקחת לתרנגולים? הם דואגים להם כמו אחות רחמנייה?

לא ממש. כצפוי, הסיבות לשימוש באנטיביוטיקה בלולים (ובמשקי חי אחרים) הן כלכליות לחלוטין. ואלה שתי העיקריות שבהן:

  1. כדי לאפשר לולים תעשייתיים - כשכולאים עשרות אלפי בעלי חיים בצפיפות במבנים סגורים, מתבוססים בהפרשות שלהם, מחלות מתפשטות מהר. כמויות גדולות של אנטיביוטיקה במזון מאפשרות ללונים להחזיק את העופות בתנאי התעללות מחרידים, מעל 20 תרנגולים למטר רבוע בלול שלא מנוקה אפילו פעם אחת בחייהם - בלי שזיהומי חיידקים צואתיים ושאר מחלות יהרגו את כל הלול.
  2. כדי לזרז את הגדילה שלהם כבר באמצע המאה ה-20 גילו לולנים שאנטיביוטיקה יכולה לשמש כזרז גדילה יעיל לעופות, ותוך זמן קצר הפכה תעשיית העופות ללקוחה הגדולה ביותר של חברות התרופות. אירופה אסרה על שימוש באנטיביוטיקה לזירוז גדילה בשנת 2006 (אבל כשלעצמו זה לא עזר הרבה, כי לולנים יכלו להצהיר שהאנטיביוטיקה שעד היום הם השתמשו בה לזירוז גדילה - נועדה כעת "לטיפול במחלות").

באופן פרדוקסלי ואירוני, בלולים האנטיביוטיקה - שמקלה סבל ופותרת חוליים לבני אדם - משמשת להחרפת העיוותים הגופניים המייסרים מהם סובלים מרבית התרנגולים כיום. גופם של תרנגולים כיום מעוות גנטית לגדילה מהירה שפוגעת קשות בשלד, במערכת הנשימה שלהם ובמערכות נוספות בגופם שאינן מותאמות לכך. ההפגזה האנטיביוטית מאפשרת להאיץ עוד יותר את הגדילה שגם כך גורמת נכויות קשות וסבל רב לתרנגולים בתעשיית הבשר.

תרנגולים בלול צפוף

מה הבעיה עם אנטיביוטיקה?

לפני שנתמקד בבעיה המרכזית עם אנטיביוטיקה, בואו נתייחס רגע לבעיה הקטנה עם אנטיביוטיקה. והבעיה הקטנה היא בעיית השאריות בבשר. רוב הצרכנים, שאינם רגישים לאנטיביוטיקה, לא יסבלו כנראה שום פגיעה מאכילת קצת שאריות אנטיביוטיקה יחד עם מנת העוף או הבשר שלהם, גם אם יגיעו אליהם. למרות זאת, הבעיה הקטנה עם האנטיביוטיקה ל"חיות משק" זוכה כמעט לכל תשומת הלב של הצרכנים ואפילו חלק מכלי התקשורת, במקרים הנדירים שבהם סוגיית האנטיביוטיקה בכלל עולה על דעתם וסדר יומם.

הבעיה המרכזית עם השימוש רחב ההיקף באנטיביוטיקה במשקי חי היא שהוא גורם להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. הסיבה היא שהאנטיביוטיקה מחסלת את החיידקים שרגישים אליה ומאפשרת רק לחיידקים הנדירים שחסינים אליה לשגשג ולהתרבות. כך טיפחנו בעשורים האחרונים עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים צואתיים ואחרים בקנה מידה גדול. תחזיות גופי הבריאות העולמיים קובעות כי ב-2050 חיידקים עמידים צפויים להרוג הרבה יותר בני אדם מאשר כל סוגי הסרטן.

לולים תעשייתיים הפכו כיום למעבדות-ענק לפיתוח חיידקים עמידים-לאנטיביוטיקה שיהרגו המוני בני אדם עוד בימי חיינו. מחקרים מהשנים האחרונות גילו שחיידקים עמידים אלה מופצים בין היתר דרך מוצרים מהחי ודרך עובדי תעשיית הבשר - והורגים יותר ויותר בני אדם. משקי החי התעשייתיים מנצלים תרופות מצילות חיים למטרות מסחריות, למרות שהדבר שוחק בהתמדה את יעילותן.

כך למשל, מחקר שנעשה עבור היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות בחן את שכיחות החיידקים העמידים בבשר עוף (סוג הבשר העיקרי שנצרך בישראל), וגילה ש:

100% מהחיידקים שנדגמו מהעופות נמצאו עמידים לאנטיביוטיקה מסוג ציפרופלוקסצין;

81% מהחיידקים שנדגמו מהעופות נמצאו עמידים לאנטיביוטיקה מסוג ESBL, שכוללת טווח רחב של תכשירים, כגון פניצילין, ציקלוספורין ומונובקטם.

כבר היום כמתים מדי שנה אלפי בני אדם בישראל מזיהומים שמקורם בחיידקים עמידים.

אישה חולה נוטלת אנטיביוטיקה

כמה אנטיביוטיקה?

כל זה מוביל לשאלה חשובה וגדולה יותר מזו שבכותרת - כמה מכל האנטיביוטיקה בעולם משמשת למטרות מסחריות במקום לריפוי? כמה מכל האנטיביוטיקה בעולם משמשת לקיום המשקים התעשייתיים - ולא לטיפול בבני אדם?

התשובה המדהימה והמעציבה היא - 73%.

73 אחוזים מכל האנטיביוטיקה בעולם משמשת למטרות מסחריות במקום לריפוי. כשלושה רבעים מהשימוש בתרופת הפלא הזו, שנשחקת עם השימוש הגובר בה, מוקרבים כדי לאפשר את קיומן של מכלאות התעללות המוניות לבעלי חיים, המשמשות כר פורה לפיתוח חיידקים עמידים ולמגפות כדוגמת שפעת העופות.

משקיף ציני אולי היה חושד שחברות התרופות מרוויחות כאן בכוונה פעמיים: בפעם הראשונה ממכירת תרופות בהיקפים עצומים לתעשיות ההתעללות וההרג של בעלי החיים; ובפעם השנייה - ממכירת תרופות לבני האדם שמתמכרים לצריכת מוצרי ההתעללות וההרג האלה, שנוטים לסתום את העורקים הרבה יותר ממזון מהצומח, שגם לא מסכן אותנו במגפות (לא במקרה לא שמענו על 'שפעת התפוזים' או 'החסה המשוגעת').

בכל מקרה, כולנו יכולים לבחור אחרת, החל מהיום. הנה כמה מתכונים טבעוניים שיכולים לעזור בזה.

טבעוני vegan ירקות וזרעים חומרי גלם צמחיים

מקורות

סיכום סקר שנתי "שימוש בתכשירים אנטימיקרוביאליים בבעלי חיים בישראל בשנים 2019–2014", משרד החקלאות, 29.9.21

נטע נסים, "לא להקדים את התרופה", זווית סוכנות ידיעות למדע וסביבה, 14.3.21

טלי ברמן, "קידום שימוש מושכל באנטיביוטיקה בחיות משק: חיזוק הרגולציה על תכשירים וטרינריים", הוגש לידי אגף הרוקחות והמערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, ספטמבר 2020

נטע אחיטוב, "עידן האנטיביוטיקה יגיע בקרוב לסופו. הקורונה תיראה אז כמו משחק ילדים", הארץ, 1.4.2021

כרם אביטל, "דו"ח: חיות בישראל מקבלות כמות אנטיביוטיקה חריגה, ומסכנות את הצרכן", הארץ, 10.5.2015