"איך אפשר לשפר חיים של דגים בשבי?"
דגשים והפניות לטיפול ראוי בדגים באקווריום הביתי
דגים, לפעמים נראה שלא מיותר לציין, הם בעלי חיים מורכבים. מחקרים מדעיים מהשנים האחרונות הפריכו מיתוסים נפוצים רבים אודותיהם, והראו למשל שלדגים יש זיכרון מצוין ושהם יכולים להרגיש כאב ואפילו דיכאון בדיוק כמו חיות יבשה. דגים יודעים ללמוד מטעויות, לזהות פרצופים, לפתור חידות, לתקשר ביניהם ולשתף פעולה עם בעלי חיים אחרים, והם יכולים לחוות מגוון רחב של תחושות ורגשות - פחד, רוגע, התרגשות, ועוד.
בדומה לבעלי חיים רבים אחרים הנסחרים ומנוצלים על ידי האדם, גם דגים חווים סבל ופגיעה קשה כתוצאה מתעשיית הסחר בהם, בין אם על ידי דיג אלים ובין אם על ידי התנאים הקשים וההזנחה שהם חווים במתקני הריבוי, בחנויות, בהובלה ובסופו של דבר בכלא הזכוכית הביתי אליו הם מגיעים. מבחינתנו המסקנה הברורה היא לא לתמוך בשום צורה בתעשייה הזאת ולתת לדגים, כמו לכל בעל חיים, לחיות את חייהם ללא שבי ופגיעה, בסביבה החופשית שהם מותאמים לה.
אבל מה עושים עם דגים שכבר נמצאים אצלנו, מכל מיני סיבות - למשל מהסיבה (הנפוצה) שבעבר לא חשבנו מספיק על העניינים האלה, למשל כי היינו ילדים? יהיו אשר יהיו הסיבות שהביאו אותנו לטפל בדגים - חשוב כמובן לתת להם את הטיפול והתנאים הטובים ביותר שנוכל, כדי לצמצם מצוקות וסיכונים נפוצים - ואפילו לתת להם אפשרות לחוות הנאה וסיפוק.
אז מה הדברים שהכי חשוב לשים לב אליהם כשמטפלים בדגים?
1. איכות המים
קשה להפריז בחשיבות איכות המים לחייהם, בריאותם ורווחתם של דגים. למים יש השפעה ישירה על גופם, שלרוב קטן בהרבה משלנו, ולכן כל חומר שנמצא במים גם בריכוז נמוך עלול להשפיע על בריאות הדג ומצבו. חשוב להיות כמה שיותר מודעים ולשים לב לחומרים שנמצאים או שעלולים להגיע למי האקווריום: מהפרשות הדגים, דרך חומרים שמופרשים מאבנים או אביזרים באקווריום - ועד לשאריות חומרי ניקוי ודבקים שבאים במגע עם המים.
- כל חומר מלאכותי (כגון חומרי ניקוי, סבונים, דבקים, צבעים) יכול לפגוע קשות בדגים ואף להרוג אותם. גם שאריות בכמויות שנראות לנו זניחות (כדוגמת אקווריום שנשטף בסבון ואחרי השטיפה נותרו שאריות מיקרוסקופיות של סבון במיכל) עלולים לגרום לפגיעה חמורה בדגים, ולכן חשוב לחשוב ולהיזהר עם כל דבר שבא במגע (או עלול לבוא במגע) עם מי האקווריום. חשוב לזכור שגם חומרים שלכאורה לא נוגעים ישירות במים עדיין עלולים להוות סכנה, כמו שימוש במטהר אוויר ליד האקווריום (שגורם לטיפות קטנטנות של חומר להכנס למים) או דבק יבש שנמצא על מכסה האקווריום (וכאשר מים מתאדים ומטפטפים חזרה פנימה הם מעבירים איתם רעלים ממנו).
- דגים מפרישים בקביעות צואה למים. יש שני תהליכים עיקריים לניקוי חומרי הפסולת מצואת הדגים ולשמירה על איכות מים טובה:
- הראשון הוא מערכת ביולוגית של חיידקים שנמצאים במים ומפרקים את ההפרשות. הבקטריות זקוקות למים מחומצנים ורגישות מאוד לכלור וזאת אחת הסיבות שחשוב להשתמש באנטי כלור למי ברז (המכילים מעט כלור). על מנת לשמור על אוכלוסיית בקטריות בריאה באקווריום חשוב לייצר להם סביבה ידידותית באמצעות תנועת מים מחומצנים ומצע לגדילה. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי פילטר, משאבה השואבת ומחזירה מים לאקווריום ללא הפסקה ומעבירה אותם דרך ספוג האוסף פסולת מאקרוסקופית ודרך חתיכות מחוספסות עשויות לרוב מקרמיקה שהן מצע אידיאלי לבקטריות וכך בעצם מעביר את המים סינון כימי. בסוף התהליך אנו נשארים עם חומר הנקרא ניטראט שהוא תוצר פירוק של האמוניה, והוא הרבה פחות רעיל ממנה אם כי הוא עדיין רעיל. בטבע הניטראט לרוב מפורק על ידי צמחים ויצורים מיקרוסקופיים ומאוזן בתוך מערכות אקולוגיות גדולות. באקווריום הדבר לא קורה בצורה מלאה (אם כי ניתן לגדל צמחים שיאטו את קצב ההצטברות) וזה מביא אותנו ל…
- הדבר השני שנעשה על מנת לשמור על איכות המים הוא החלפות מים. כדי להוציא את הניטראט וחומרים נוספים המצטברים באקווריום יש לעשות החלפות מים תדירות בהתאם לכמות המים ולכמות וסוג הדגים באקווריום. לרוב החלפות מים של כ-30% מנפח האקווריום אחת לשבוע יספיקו, אך חשוב לוודא ולשים לב שהשגרה אכן מתאימה לאקווריום.
- יש חומרים שמפרישים מינרלים למים ויכולים להשפיע על ההרכב הכימי שלהם. אבנים מסוימות יכולות להפריש מינרלים שיהפכו את המים ליותר "קשים", ואילו גזעי סחף לדוגמה יכולים לגרום למים להיות "רכים" יותר על ידי ספיחה של מינרלים מהמים. חשוב להתאים את ההרכב הכימי של המים לאוכלוסייה שחיה בה ולצרכיה. דגים מסוימים - כדוגמת דגים המגיעים מאגם מלאווי באפריקה - הם דגים המתאימים לחיים במים "קשים", ולכן יהיה כדאי לצייד את האקווריום באבנים מפרישות-מינרלים רבות. לעומתם דגים המגיעים מנהרות בדרום אמריקה זקוקים למים "רכים" ולכן יהיה כדאי להוסיף עבורם לאקווריום דווקא גזעי סחף.
2. תזונה
"דגים" זה כינוי כולל לעל-מחלקה המכילה בתוכה המוני משפחות ומינים של בעלי חיים. לכל מין יש תכונות וצרכים שונים ולכן גם התזונה שלהם שונה זה מזה בדיוק כפי שתזונתם של "יבשתנים" שונים - שונה זו מזו. התאמת התזונה למין הדגים חשובה מאוד תמיד, כאשר החלוקה הבסיסית והחשובה ביותר היא בין מזון בשרי לצמחוני. חשוב להקפיד על תזונה מתאימה ועשירה כדי לספק תנאים טובים ובריאים ולהפחית את הסיכוי למחלות. ברוב המקרים הדגים יאכלו (בדיוק כמו בני אדם…) כל אוכל שיוגש להם, בלי קשר לשאלה אם הוא בריא או מותאם להם ואפילו לשאלה אם כבר אכלו יותר מידי. האכלת יתר עלולה לגרום נזקים כמו האכלת חסר או האכלה במזון לא מתאים.
חשוב להתאים את כמות המזון המוגשת לכל דג לכזו שהוא יוכל לאכול בכמה עשרות שניות. האכלת יתר עלולה לגרום לבעיות מורכבות כמו מחלות מעיים וכן ליצירת ריקבון באקווריום (שעלול בעצמו להוביל למחלות ולמוות). חשוב מאוד לא להאכיל יתר על המידה מצד אחד, אך גם לשים לב שכמות האוכל מספיקה, לוודא שכל הדגים מצליחים להגיע לאוכל ולאכול, ושהם גדלים או לפחות לא מרזים. איך תזהו הרזיה? אם קווי הבטן של הדג נראים ישרים ולא קמורים - או אם ניתן להבחין בקלות בצורת הגולגולת בראש.
באופן כללי מומלץ להאכיל בכמות מספיקה אך יחסית קטנה מספר רב של פעמים ביום.
3. חמצן
דגים זקוקים בדיוק כמונו לחמצן על מנת לנשום. בניגוד אלינו, הם נושמים חמצן מהמים ולא מהאוויר. מים בלי מספיק חמצן עלולים לגרום לדגים מצוקת נשימה קשה ואפילו מוות, ולכן חשוב שתמיד שתמיד יהיה באקווריום משהו שיחמצן את המים על ידי הרעדת פני המים. אפשר לעשות את זה על ידי משאבת בועות או זרמי מים שצריכים לפעול באופן תמידי.
4. טמפרטורה
דגים הם בעלי "דם קר" - כלומר בעלי חום גוף משתנה, בניגוד אלינו - דבר שמגביר מאוד את חשיבות התאמת הטמפרטורה למין הדגים שבאקווריום. מינים מסוימים כמו דגי זהב מעדיפים מים קרים יותר ומינים טרופיים כמו גופים לרוב מעדיפים מים חמימים יותר. בנוסף להתאמת הטמפרטורה למין, יש חשיבות גדולה גם ליציבות. שינוי מהיר בטמפרטורת המים עלול לגרום לדגים ל'שוק' ואף למוות, ולכן כל שינוי כדי לעשות מאוד לאט ובהדרגתיות. באופן כללי דגים מאוד רגישים לשינויים ולכן כל שינוי שעושים - אפילו למען שיפור חיי הדגים - מומלץ לעשות לאט ובהדרגה.
5. שותפים
כמו שציינו קודם, יש המון מיני דגים, ולכל מין תכונות ומאפיינים שונים. לצד החשיבות בהתאמת סביבת המחייה למין מסוים, יש חשיבות גם בהתאמת המינים השותפים באקווריום זה לזה. הדבר הראשון לקחת בחשבון הוא המזג (אופי, טמפרמנט) השונה בין דג לדג. יש דגים יותר אלימים ותוקפניים ויש כאלו יותר עדינים ושלווים. דגים עלולים לפגוע מאוד זה בזה אם משכנים אותם יחד במרחב צר. לכן כדאי לא לשכן יחד לרוב דגים שונים מאוד זה מזה בגודלם; למשל, לא נשים יחד דג עם דג אחר שקטן מספיק כדי להיכנס לתוך פיו…).
חשוב מאוד לשים לב לאינטראקציה ביניהם וחשוב לזכור שההתנהגות יכולה להשתנות - לכאן או לכאן - וגם אחרי תקופה שדגים חיים ביחד. לפעמים שינויים מסוימים באקווריום (כמו שינוי בציוד או התבגרות הדג) יכולים לעורר פרץ תוקפנות, ולפעמים פרצים כאלו יכולים לקרות גם באופן ספונטני. לכן חשובה התבוננות ותשומת לב לא פחות מאשר תכנון והתאמת מינים "על פי הספר". התנהגויות שכדאי שידליקו לנו "נורה אדומה" יהיו תקיפות ורדיפות חוזרות, במיוחד כאשר דג אחד הוא תמיד הנרדף; סימני פציעה בגוף וקריעה בסנפירים; התנהגות מפוחדת של אחד הדגים כמו הסתתרות ממושכת; איבוד צבע; חוסר תיאבון; שחייה מהירה והתנגשות בחפצים; אפטיות (התנהגות אדישה לסביבה הנובעת לרוב מחולשה קיצונית).
חשוב לא פחות לזכור ששותפים הם לא רק איום פוטנציאלי, אלא גם מקור לביטחון ורווחה. מינים רבים של דגים זקוקים ל"חיי חברה" - לחיות כחלק מלהקה של בני מינם.
6. מחלות
מחלות ובעיות בריאות של דגים הן עניינים מורכבים, שלעתים קרובות אין לנו כלים מספיקים לטפל בהן. ולכן הדבר החשוב ביותר הוא למנוע את היווצרותן מלכתחילה. בהרבה מהמקרים כשדג אחד או יותר מפתח סימני מחלה זה מעיד שיש משהו לא תקין באקווריום או בטיפול - וחשוב להבין מהו ולתקן אותו.
סיכויי הטיפול במחלות דגים עולים ככל שמקדימים לטפל במחלה. כמו בעלי חיים רבים דגים נוטים להסוות סימני מחלה עד שהמחלה מחמירה, מה שמדגיש שוב את חשיבות ההתבוננות הסבלנית בדגים ובהתנהגותם, תוך ניסיון לאתר כל שינוי שחל בהם. אלה למשל כמה סימנים שיכולים להצביע על מחלה: איבוד צבע, הופעת כתמים, בטן שקועה ורזון, בטן נפוחה, הזדקרות הקשקשים (בדומה לאיצטרובל), צואה לבנה או ארוכה ודקה, קריעה והתפוררות של הסנפירים, נקודות לבנות, טפילים, חוסר תיאבון, התבודדות/הסתתרות, כתמים על הפה, עננה בעיניים, התנפחות העיניים, אפטיות, ציפה או שקיעה שנראים לא רצוניים, שחייה לא רגילה.
במקרים של טיפול תרופתי, חשוב להתאים את הטיפול למחלה למין ולגודל הדג, ולהקפיד שלא תסכן את יתר שוכני האקווריום. בהרבה מהמקרים ההליך המומלץ יכלול בידוד זמני של הדג במיכל נפרד למשך הטיפול ("בית חולים") כדי למנוע הדבקה של דגים אחרים במחלה, כמו גם הצקות לדג החלש, וכדי לאפשר טיפול תרופתי אישי ומדייק ומעקב יעיל אחר מצב החולה.
טיפול שוטף
כדאי להפוך את הטיפול בדגים לשגרה, בטווחי זמן שונים. בהתחלה כדאי לשים תזכורות ולרשום ביומן, עד שלא נצטרך:
- פעם ביום: מסתכלים על הדגים בתשומת לב למשך כמה דקות, מוודאים שהם אוכלים, שוחים, ומתנהגים כרגיל, ושאין סימנים מדאיגים אחרים. בנוסף בודקים את טמפ' המים ושכל הציוד עובד (פילטר, משאבת אוויר, וכו').
- פעם בשבוע: מחליפים מים ושואבים רפש מהקרקעית (בהתאם לכמות וסוג הדגים ומצב האקווריום)
- פעם בשבוע: מתבוננים קצת יותר לעומק בדגים, עוקבים בסבלנות אחרי דפוסי התנהגות ואינטראקציות בין הדגים על מנת לזהות מראש בעיות שרק מתחילות להיווצר. מסתכלים טוב על הגוף במטרה לוודא שהכל בסדר והדג בריא, ורואים שהוא עושה קקי) מאוד חשוב פעם בשבוע לפחות לראות איך הצואה נראית כדי לתפוס בעיות בזמן.
- פעם בשבועיים עד חודש: בודקים את המים כדי לראות מה מצב תרכובות החנקן, החומציות והקשיות.
- פעם בחודש: עושים ניקיון יותר יסודי באקווריום - מזיזים ציוד ודקורציות כדי לנקות מתחתיהן, אולי מחליפים יותר מכמות המים הרגילה - בהתאם למצב האקווריום.
- פעם בחודש עד שלושה: עושים ניקיון לפילטר (בהתאם למצבו), שוטפים את הספוגים ומוודאים שכל הציוד תקין.
הפניות למידע אמין על דגים ועל הטיפול המומלץ בהם:
אינדקס מינים המכיל מידע בסיסי על כל מין וצרכיו המינימליים בשבי:
https://seriouslyfish.com/species
מידע הכרחי על אחזקה וטיפול באקווריום ודגים מחולק לנושאים:
https://www.americanaquariumproducts.com/information.html
נכתב על ידי דור שובל
סרטון מומלץ
הסרטון באנגלית, אך ניתן להפעיל כתוביות עם תרגום אוטומטי לעברית. בנוסף, חשוב להבין שהסרטון מציג רק ראשי פרקים - וחשוב להיכנס לקרוא מידע מפורט יותר באתרים המתמחים (שלעיל) על המינים שיש אצלכם באקווריום ועל הצרכים שלהם.
10 דברים שכדאי לדעת על תחזוקת אקווריום