מה הורג את הג'ירפות (ויתר חיות הבר) בקניה?
תמונת שש הג'ירפות המתות מקניה שודרה השבוע בכל כלי תקשורת בעולם, לעתים שוב ושוב. אבל רוב העיתונאים לא התעניינו בכך שהיעלמות הגי'רפות - ויתר חיות הבר בקניה - לא התחילה השנה, אלא היא מתרחשת בקצב מואץ כבר כמה עשורים. מתברר שיש מי שדוחקים בעקביות את חיות הבר של קניה מנגישות למשאבים הדרושים לקיומם כמו מים - מלבד בני אדם כמובן. מי אלה? מי היצורים שמחליפים בשיטתיות את הג'ירפות, האריות והטופי של קניה?
אנחנו חיים בתרבות ויזואלית. הקלישאה ש"תמונה אחת שווה אלף מילים" היא לפעמים לא הגזמה אלא אפילו לשון-המעטה: אנו רואים שוב ושוב את התופעה, שדעת הקהל מתקשה להתעורר לגבי נושאים רחוקים רבים - עד שהם מצליחים למצוא ביטוי ויזואלי מוחשי - אפילו אם נשפכים עליהם מפלים של מילים קודם לכן.
בשבוע האחרון פורסמה שוב ושוב בכל כלי התקשורת המרכזיים בעולם תמונה שכמה עיתונאים כבר מיהרו להכתיר בתור "התמונה שאולי תהפוך לסמל של משבר האקלים" - גרסה עדכנית של הדב המורעב על מדף הקרח הנמס, שהספיק כבר להתיישן מזמן, במונחים של עולם התקשורת.
בתמונה נראות שש ג'ירפות מתות לאחר שנתקעו בבוץ בניסיון נואש להרוות את צמאונן.
התמונה צולמה בקניה, מדינה שכמו יתר שכנותיה בקרן אפריקה (מזרח היבשת), סובלת מבצורת חמורה. רוב הכתבות התייחסו לבצורת ולהשפעתה הקשה על אזרחי קניה האנושיים, ברובם מעוטי אמצעים מכדי להתמודד עמה. חלק גדול מכלי התקשורת הזכירו גם את השפעת משבר האקלים, שמחריף את שכיחות הבצורות בעולם ותהליכים של הכחדת חיות הבר. אבל אף אחד מהם כמעט לא בדק את המחקר על השאלה ממתי התחילו ג'ירפות וחיות בר אחרות להיעלם מקניה, ומה הגורם לכך. אבל מחקר מקיף בדיוק על השאלה הזו פורסם רק לפני שנים ספורות.
המחקר "צמצום קיצוני בחיות הבר ועלייה במקביל במספר חיות המשק בקניה: מהן הסיבות?" שהתפרסם בספטמבר 2016, מראה כי ב-36 השנים שחלפו בין 1977 ל-2013, מספר הכבשים והעזים בקניה גדל ב-76%, בעוד אוכלוסיות חיות הבר בקניה צנחו ב-68% (!). המינים שמספרן צנח דרמטית כללו בין השאר אנטילופות, פילים, תאואים, זברות, יענים, טופי, קובוס מים וחזירי יבלות.
אז כבשים אלה הפולשים המסוכנים שמחסלים את חיות הבר של קניה?!
היצורים החביבים למראה והבלתי-מזיקים-לכאורה האלה?!
כן, כבשים. למה כבשים הן איום חמור כל כך על חיות הבר? כשכבשים "רועות" הן בעצם אוכלות ותולשות את העשבים נמוך מאוד, קרוב לשורשים הרבה יותר מרוב החיות, ובעדרים גדולים הן מחסלות שטחי עשב נרחבים בצורה שלוקח להם המון זמן להתאושש ולצמוח מחדש. זה קטסטרופלי במיוחד לחיות הבר של קניה בגלל שחיות בר כמו פילים, ג'ירפות, תאואים וזברות חייבים עשבים גבוהים כדי לאכול, ובשנים האחרונות הם פשוט גוועים ברעב. במיוחד כשהתחרות על כל פיסת עשב מתגברת בגלל שינוי האקלים, הבצורות והתרחבות המדבר.
אפילו בשמורת הטבע הלאומית מסאי מארה חיות הבר נדחקו במהלך הבצורת מאזורי ההאכלה שלהם על ידי כבשים ובקר, ואוכלוסיית התאואים למשל התרסקה בגלל זה ב-76% בשנה אחת. עם מיליוני כבשים בשטח, הם לא יתאוששו חזרה עוד.
ההחלפה הגדולה
לפני כ-40 שנה בלבד, 22% מהביומסה בקניה עוד היתה של חיות בר. ב-2013 היא צנחה בחצי לכ-11%. כיום אין כמעט ספק שהיא עומדת על נתון חד-ספרתי. לפני 4 עשורים היו פי 3.5 חיות משק בקניה מאשר חיות בר. עכשיו יש בה פי 8 חיות משק מאשר חיות בר.
מבחינה מסוימת, אין כאן כל הפתעה: קניה מהווה בסך הכל דוגמה קיצונית ומואצת להחלפה הגדולה המתרחשת בקצב הולך וגובר בעשרת אלפי השנים האחרונות בכל רחבי העולם כמעט: ההחלפה של חיות בר חופשיות בבני אדם ובעיקר ב"חיות המשק" שלהם.
הביקוש הגובר לבשר בעולם מאיים לחסל את שטחי המקלט האחרונים בכדור הארץ בהם עוד נשארו חיי בר בריאים במערכות אקולוגיות מתפקדות. קניה עדיין מפורסמת בכל העולם כמדינה ששווה לטוס אליה לטיול ספארי בגלל חיי הבר המרשימים שלה. אם יימשכו המגמות הנוכחיות, בקרוב עלולה להישאר מזה בעיקר התדמית.
דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי" מסביר שייצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ. הוא גם הגורם מרכזי בהשמדת יערות – 70% משטחי היער שנכרתו באמזונס הפכו לשטחי מרעה, וגידולי אוכל לבעלי החיים תופסים חלק ענק משאר השטחים.
ההתמכרות המטורפת שלנו לצריכת כמויות אדירות של בשר הורגת לא רק תרנגולות ופרות ודגים - אלא גם ג'ירפות וטופי (היצור המתוק, לא הממתק הנדבק). ובקרוב, אם יימשכו המגמות האלו כפי שהן - חיות הבר של קניה ייעלמו על מזבח תעשיית הבשר.
בשורה התחתונה
מה הורג את חיות הבר של קניה? בעיקר הגידול העצום במספר הכבשים במדינה, שמתחרים על אותם מים וצמחייה מתמעטים, ומחסלים את הצמחייה בצורה יסודית והרסנית במיוחד לחיות הבר.