מהי "הצנעה", בשפת הרפתנים?

(ולמה, למרות שמה המתחסד והנקי, היא 💩 של תיאור ל💩 של תופעה)

Woman's body with flower in the bathroom

מה זו "הצנעה"? כולנו מכירים את המושג "צניעות" ואת השורש "צ.נ.ע" המשמשים לתיאור, חיובי לרוב, של העדר גאוותנות או נטייה להתרברב (במעלות גופניות/שכליות, בכסף/מעמד, וכו') וכן של הסתפקות במועט ("חי בצניעות", "תקופת הצנע"). למרות שהמילה "הצנעה" פירושה למעשה הסתרה - יש לה קונוטציות חיוביות ברורות כי הכוונה לרוב להסתרת דברים שיש הסכמה חברתית רחבה שכדאי וראוי להסתיר ולו באופן חלקי - מגופינו העירומים ועד יתרונותינו המובהקים על חברינו בתחומים שונים.

המשמעות של "הצנעה" בשפה החקלאית של הרפת היא שונה, ועם זאת קשורה לשורש המקורי בכמה רבדים ואפשר לומר שהביטוי אפילו מתאר את עצמו באופן רפלקסיבי. בסוף הטור נחזור לעניין הלשוני הזה, אבל קודם כל - בואו נבהיר מה "הצנעה" בכלל אומרת (לרפתנים).

הפירוש החקלאי

"הצנעה", בשפת הרפתנים, היא פיזור הביוב של הרפת - ההפרשות הרבות שמייצרות הפרות (כל פרה מפרישה בערך פי 40 צואה ושתן מבני אדם) - בשדות שמסביבה. הרפתנים "מצניעים" את ההפרשות של הפרות באדמה (ובאוויר ובמים, כפי שנראה מייד) לכאורה כמו שחתול, למשל, מצניע את צרכיו באדמה (ועל כך אמרו חז"ל, "אילמלא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול").

קקי מחייך

כך למשל מבטיחה פרסומות ל"ציוד הצנעה" - מיכליות שאיבה ופיזור של הביוב - בעיתוני רפתנים:

"[...] המיכליות מאפשרות שאיבה של פרש בקר ישירות ממאצרה או מבורות אחסון ופיזורו בשטח. ניתן להשתמש במיכלית לפיזור והצנעת פרש הבקר בשדה."

הרפתנים נוהגים לערבב בדרך כלל את הצואה עם מים כדי לדלל אותה לפני "הצנעתה" בשדות. לעתים ההצנעה נעשית ע"י השקיית השדות ב"ערפל צואה".

לכאורה, מה רע?! לוקחים זיהום, ולא רק מעלימים אותו - אלא אפילו משתמשים בו בתור דשן חקלאי על הדרך! יש רק שתי בעיות - איכות ה"דשן", והכמות שלו. מבחינת האיכות שלו - ה"דשן" הזה כולל את כל הטוב שאפשר למצוא בהפרשות של חיות במשקים תעשייתיים, וזה אומר, חוץ מקקי טבעי, גם בין היתר פתוגנים, שיירי תרופות ורעלנים מסרטנים. ומבחינת הכמות שלו? היא… כבר יצאה משליטה.

טובעים בח*א: משבר הקקי העולמי

האנושות מייצרת 5 מיליארד טון קקי בשנה. את רובו לא האנושות בעצמה עושה - אלא "חיות המשק" שהיא מרביעה, מפטמת ושוחטת. בניגוד לקקי שעושים בני אדם - לרוב הקקי שעושות חיות אין שום תשתית פינוי מסודרת כמו מערכת הביוב שיוצאת מהשירותים שלנו, מה שמוביל לאתגרים בריאותיים עצומים. ברמה המקומית ערימות הצואה מהוות מקור מוביל לזיהום אוויר ומים, כי יש הרבה יותר צואה משאפשר יהיה להשתמש בכולה כדשן, אפילו לאחר טיפול, שלא תמיד הוא פשוט, משתלם או אפילו אפשרי. מחקר מ-2019, למשל, מצא שהפרשות בעלי חיים מזהמות את המים, האוויר והאדמה ומביאים להחמצה של הקרקע.

לא רק ייצור הקקי הכולל שלנו עולה בקצב מדאיג (של 52 מיליארד ק"ג נוספים בכל שנה!) אלא גם היחס בין הפרשות של בעלי חיים לאדם. בעלי חיים חקלאיים מייצרים פי 5-20 צואה מבני אדם, ויותר מפי 130 מכמות הפסולת הכוללת (!) כשהרוב המכריע אינו מטופל לחלוטין ולא מפוקח. כדי להחמיר את המצב, פסולת בעלי חיים מרוכזת פי 100 בערך משפכים גולמיים של בני אדם ויותר מפי 500 משפכים אנושיים מטופלים. 2,500 פרות מייצרות אותה כמות ביוב כמו כל תושבי חדרה וסביבתה! לגבי תרנגולות, דו"ח של Food and Water Watch מצא שלול ביצים ממוצע בארה"ב מייצר זבל עופות בנפח של עשר בריכות שחייה אולימפיות בכל שנה! עוד מידע (ומקורות) על משבר החרא העולמי אפשר למצוא פה.

poop

"משבר החנקן" שהולנד מסובכת בו בשנים האחרונות הוא שם אחר (מעודן יותר) לאותו משבר בדיוק. הולנד היא יצואנית מוצרים מהחי מהגדולות בעולם למרות שטחה הקטן - מה שלא מאפשר להסתיר את הנזקים החמורים שנגרמים מייצור אינטנסיבי המוני של מוצרים מהחי ושימוש אינטנסיבי בהפרשות ממשקים כחומרי דישון.

כדי להפנים עד כמה מציפים עודפי הצואה את משקי החי וסביבותיהם, רצוי להיזכר שוב באחד הפתרונות הנפוצים ביותר הנהוגים גם בישראל - אך המודחקים ביותר מבחינה ציבורית ותקשורתית - להיפטרות מצואה (וחיסכון במזון לבעלי חיים, במכה אחת) - והוא: האבסה שיטתית של "חיות משק" (בעיקר עגלים לבשר) בצואה.

הנזקים

מה הנזקים שיוצרים 5 מיליארד טון קקי - רובו ממשקים תעשייתיים - שאנחנו מוסיפים לסביבה בכל שנה? גם אם נתעלם הפעם מהנזקים שנגרמים לחיות המשק עצמן מכל הקקי הזה (פגיעת האמוניה בעיניים ובמערכת הנשימה למשל) ונתרכז בנזקים שזה גורם לבני אדם בלבד - אפשר יהיה לחלק אותם לחמישה תחומים עיקריים - מהמקומי-הישיר ועד לגלובלי-ארוך-הטווח:

1. סיכונים לעובדי ושכני רפתות

בעלי רפתות ושכניהם סובלים לעתים מאי הנעימות שבסירחון (והזבובים) הנלווים לחיים ליד משקים שכולאים המוני חיות, ומייצרים גם באופן בלתי נמנע המון צואה. יש גם כאלה שהתרגלו ואפילו נהנים מהריח. אבל אף אחד לא נהנה כנראה מההשפעות הבריאותיות של הגזים המתלווים ל"ניחוח הרפת" האופייני הזה. שאיפה קבועה של הגזים הרעילים הנפלטים מצואת בעלי חיים עלולה להיות מסוכנת ואפילו קטלנית, ומחקרים הראו שוב ושוב שלאנשים שגרים ליד משקים תעשייתיים יש סיכון גדול בהרבה לפתח ולסבול מאסטמה כרונית, גירוי בדרכי הנשימה, דיכוי חיסוני, כאבי ראש ואפילו מהפרעות במצב הרוח (רשימה חלקית בלבד). עובדי רפתות שמתעסקים ישירות עם הפרשות, סובלים מסיכונים בריאותיים גבוהים אפילו יותר משכניהם לפתח את המחלות האלה (ואחרות) - והם גם רוב הנפגעים מתאונות שקשורות ישירות בשאיפת גזים רעילים שנפלטים ממצבורי צואת חיות משק (בעיקר מימן גופריתי) או אפילו מטביעה בבורות צואה.

טביעה בחרא של פרות2
הרעלה מצואת פרות

2. הפצת מחלות

אפילו כשהביוב נאגר באגן ניקוז או בור מסודר ומבוטן במשק - הוא עלול להפיץ מחלות. למשל כשעופות בר נמשכים ל"מים" ושותים מהם או טובלים בהם. וגם דליפות (למי תהום למשל) או הצפות (עם מי גשם למשל) הן עניין שגרתי שיכול להביא מחוללי מחלות מסוכנים מהמשקים אל הסביבה. אם שפכים מוזרמים לשדות או "מוצנעים" בהם מבלי שמעקרים אותם היטב קודם לכן - הם עלולים לזהם גידולי שדה (וצרכנים שלהם) בחיידקי צואה, סלמונלה, ומחוללי מחלות נוספים.

3. זיהום מים

משקי חי הם הגורם המוביל בעולם לזיהום מים. הזיהום יכול להיגרם ישירות, כשמשחטות, לולים, רפתות או בריכות דגים פשוט מזרימים את השפכים שלהם לנחלים ונהרות; או בצורה עקיפה יותר, כאשר חקלאים "מצניעים" למשל את ההפרשות בשדות - והזיהום מחלחל עם הזמן למי תהום. כשביוב ממשקים, אפילו מדולל, מוזרם לנחלים הוא גורם להרעלה של רוב חיות הבר, וגם לפריחה של אצות והתרבות של חיידקים שיחד חונקים את אפשרות התחדשות חיי הבר הטבעיים בגלל חסימת האור והחמצן במים.

זיהום מים

4. זיהום אוויר

באופן טבעי הפרשות משחררות גזים רעילים בזמן שהן מתפרקות, אבל כמות טבעית של צואה לא יכולה לגרום סכנה לאיש. מצבורי ענק של הפרשות מהסוג שנוצר במשקי חי הם כבר סיפור אחר, והם פולטים כמויות מסוכנות של גזים כמו אמוניה, מתאן ותחמוצות חנקן רעילות. מתברר שלא רק "שכנים של רפתות" ביישובים כפריים, אלא אפילו במרכזי ערים גדולות בארה"ב - תושבים רבים סובלים ממחלות נשימה (ואפילו סרטן ריאות) שנגרמו להם משאיפת אדי צואה ממשקים (לפעמים כזו ש"הוצנעה" בשדות שסביב העיר). מחקר שפורסם ב-PNAS לפני כשנתיים מצא ש-80% ממקרי המוות מזיהום אוויר שגורמת תעשיית המזון מקורם בתעשיות הבשר, הביצים והחלב! כ-13,000 בני אדם בארה"ב מתים בכל שנה רק כי הם נושמים גזים שהגיעו ממכלאות ענק של בעלי חיים.

גרף מקורות זיהום אוויר מחקלאות
גרף מקורות זיהום אוויר מחקלאות2
מספר מקרי מוות שגורמים סוגי דיאטה שונים

5. שיבוש אקלים

בנוסף, מתאן הוא גז חממה עוצמתי שנוצר בכמויות גדולות כשצואת חיות מתפרקת באוויר הפתוח. כשמתאן משתחרר הוא גרוע פי 80 מפחמן בלכידת חום, וזה נמשך 10-20 שנים עד שהוא מתחמצן ופוטנציאל ההתחממות שלו פוחת. 37% מכל המתאן ו-65% מכל החנקן הדו-חמצני שנפלטים ממקורות אנושיים נפלטים ממשקי חי ומהפרשות בעלי חיים ממשקים. מדובר בגזי חממה עוצמתיים פי 23 ופי 296 (!) מפחמן דו חמצני (בהתאמה).

ואפשר גם לבחור לא לאכול אף יצור שעושה 💩…

הצנעה קלה והצנעה כבדה מתוך בטאון הרפת והחלב

הערה לשונית

"הצנעה" היא ביטוי מיוחד, כי אפשר לטעון שהוא כולל גם התייחסות-עצמית. במישור הפשט הוא מתייחס לפעולה של הסתרת הצואה; אך במישור גבוה יותר ניתן לומר שהוא מתייחס גם לעצמו - כלומר להצנעה הלשונית שהוא עצמו מבצע לפעולה הפיזית של הסתרת הצואה, שבמסגרתה הוא מקווה "לחסוך" מהציבור הרחב והתמים את הבנת משמעותה המגעילה והמסוכנת (אם ייחשף במקרה לשיח רפתנים בנושא). כך מחביאים הרפתנים את הביוב באדמה (וגם באוויר ובמים שלנו) - וגם את ההחבאה עצמה מחביאים, בשפה - והכל במילה אחת.

השורה התחתונה

אז מה זאת "הצנעה"? זו פרקטיקה חקלאית מפוקפקת ומסוכנת שנהוגה ברפתות כדי להיפטר מכמויות החרא האדירות שהן מייצרות, באמצעות פיזורן בסביבה. הפרקטיקה עצמה מוצנעת מהציבור הרחב באמצעות ז'רגון פנימי מקצועי ומעודן לכאורה.