מה זה אומוולט?
האם ניסיתם לחשוב פעם איך נראה העולם לכלב, ציפור או דג? מתברר שלכל מין של בעלי חיים יש תפיסה שונה של העולם, שמבוססת בראש ובראשונה על הדרך הייחודית בה מערכת החושים והעצבים שלו מעוצבת לקלוט את המציאות סביבו. את הרעיון הזה בדיוק מגדיר מושג מדעי מרתק שנקרא "אומוולט". אבל למה זה חשוב? ומה הוא אומר לנו על חוויית החיים של בעלי החיים שסביבנו?
מהו אומוולט?
אומוולט (Umwelt) הוא מונח שמקורו בגרמנית, ומשמעותו המילולית היא פשוט "מה שמסביב". המדען יאקוב פון אקסקל (Jakob von Uexküll) הפך את המילה הקצרה הזאת למושג ביולוגי מורכב: מושג ה'אומוולט' בביולוגיה מתאר את הדרך שבה יצור חי תופס את העולם, בהתאם לחושיו ולמערכת העצבים שלו (ובראשה, לרוב, המוח/ות שלו). במילים אחרות, זהו ה"עולם האישי" של כל יצור חי, אשר מבוסס על היכולות החושיות והמגבלות התפיסתיות שלו.
פון אקסקל, שהגה את המושג בשנות ה-30 של המאה ה-20, רצה להדגיש שכל יצור רואה את העולם בצורה שונה. מה שנראה לנו כ"עולם אחד" שבו מתרוצצים יצורים שונים, הוא למעשה אוסף עצום של עולמות אישיים שונים שכל יצור חי את כל חייו בתוכם – צביר עולמות שבהם כל בעל חיים חי ותופס את המציאות בדרכו הייחודית.
מאז שפון אקסקל טבע את מושג ה"אומוולט", הספיק המושג להתבסס בעולם המחקר המדעי. ביולוגים, אתולוגים ונוירוביולוגים משתמשים בו כיום באופן תדיר.
ניתן להדגים הבדלים באומוולט בין שני מינים מוכרים לנו - בני אדם ומין אחר, למשל כלבים או כרישים - בהיבט של חוש ספציפי כמו חוש הריח. לכלבים למשל יש חוש ריח מפותח מאוד, שבעזרתו הם מזהים וחוקרים וחווים את סביבתם בצורה שונה לגמרי מאשר אנחנו חווים אותה - בעיקר בעזרת מערכת הראייה שלנו. 7% בערך ממוחם של חזירים מוקדש לעיבוד ריחות - לעומת רק 0.01% ממוחנו (פי 700 פחות!). מקובל להעריך שכרישים מריחים פי 10,000 (!!) טוב יותר מאיתנו. לציפורים ולדגים יש יכולת לראות צבעים שאנחנו אפילו לא מודעים לקיומם או מסוגלים להעלות בדמיוננו. לתמנונים יש שמונה מוחות עצמאיים חלקית - אחד בכל זרוע - בנוסף למוח מרכזי. לא קשה להבין שהעולם שחווה כל אחד מהיצורים האלה הוא מבחינות רבות עולם שונה.
בהקשר זה חשוב מאוד לזכור שיש בעולם החי הרבה יותר מ-5 חושים - גם לנו בני האדם - כמו למשל חוש הזמן או חוש הקצב או אפילו החוש המוסרי שלנו. יש כמובן גם חושים רבים שאין כלל לבני אדם, ולקח לנו המון זמן להבין שהם קיימים בכלל - ועד היום קשה לנו מאוד לדמיין איך הם מרגישים: חוש סונאר, חוש מגנטי, חוש חשמל…
וגם כשאנחנו מדברים לכאורה על "אותו חוש" לכאורה - חושים שאנחנו מתייחסים אליהם באותו מושג בדיוק כמו "חוש הראייה" או "חוש הזמן" למשל - יכולים להיות שונים מאוד (ובמדדים רבים) אצל בעלי חיים ממינים שונים.
לאחרונה מתחיל השימוש במושג ה"אומוולט" לחרוג מתחומי המדע, ולחדור גם לתרבות הפופולרית. המושג והתפיסה שעומדת מאחוריו מניעים קהלים רחבים יותר לחשוב על בעלי חיים כעל ישויות בעלות עולמות תחושתיים וחווייתיים יחודיים.
אומוולט וזכויות בעלי חיים
הבנת והפנמת המושג "אומוולט" יכולה לשנות את הדרך בה אנו מסתכלים על בעלי חיים. כשאנחנו חושבים על העולם מנקודת מבטו של בעל חיים - אנחנו כמעט בהגדרה מזדהים איתו - ומעניקים לו בכך אמפתיה וכבוד שכל כך חסרים ביחסנו הנפוץ לבעלי חיים. במקום לראות בהם רק כלים לשימושנו, רכוש, סחורות - מושג האומוולט מעודד אותנו לראות בבעלי החיים יצורים בעלי עולמות פנימיים, מורכבים ועשירים בדומה לזה שלנו, אבל שונים.
ההכרה הזו יכולה להשפיע על האופן בו אנחנו מתייחסים לבעלי החיים בחיי היום-יום שלנו, מהצורה שבה אנחנו מדברים עליהם ועד הבחירות היומיומיות שלנו אם לשלם לתעשיות שמתעלמות לחלוטין מהאומוולט של החיות שהן מנצלות, ולמעשה מעצם היותן בעלות-אומוולט.
הכרה רחבה יותר בתפיסת האומוולט יכולה לעזור לנו גם להימנע מפגיעות בלתי מכוונות בבעלי חיים בגלל הבדלים בתפיסות החושיות שלנו ושלהם. פגיעות שמזיקות לפעמים גם לנו - כמו למשל חלק גדול מהפגיעה הבלתי מכוונת בחולדות במעבדות - שהיא גם איומה ואכזרית בפני עצמה אבל גם הרסנית לניסויים עצמם.
אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על כלב שמרחרח פיסת עשב ולומד דברים מרתקים על כלבים שעברו שם קודם, או שומעים ציפור מצייצת - נסו לדמיין איך נראה ומרגיש העולם מתוך העור והחושים שלהם. איך זה מרגיש להיות חתול או יונה או עטלף. או חיות אחרות שאולי רחוקות מהעיניים שלנו אבל מושפעות מאוד מאיתנו ומבחירותינו - פרות, תרנגולים, דגים, תמנונים...
לעולם לא באמת נדע בדיוק איך זה מרגיש להיות חיה ממין אחר, אבל אנחנו בהחלט יכולים ללמוד ולהכיר יותר - אפילו רק מהתבוננות סבלנית ואמפטית, ובוודאי גם ממידע רב שהצטבר בנושא. מושג האומוולט מזכיר לנו שכל יצור חי ומרגיש - חי בעולם אישי משלו, ורואה את המציאות בצורה שונה לגמרי מאיתנו. זו הבנה מרתקת ופוקחת-עיניים בנוגע ליצורים שאיתם אנחנו חולקים את העולם.
והיות שלכל יצור מרגיש יש "עולם משלו" - ברור למה כל מי שמציל נפש אחת - מציל עולם מלא!
