לאיזו חיה יש חוש ריח הכי מפותח?

דב מרחרח

איזו חיה מצוידת באף המשוכלל והרגיש ביותר בעולם החי? מי היצור שמסוגל להריח דברים בדיוק הרב ביותר מהמרחק הגדול ביותר? לכאורה השאלה ברורה, אבל למעשה חוש ריח יכול להיות מפותח או מדויק או עשיר בצורות שונות. אפשר להשוות את מספר קולטני הריח באף, אפשר להשוות את גודל או אחוז האזור במוח שמוקדש לעיבוד ריחות, את מספר הגנים שאחראים לחוש הריח, את המרחק שממנו ניתן לזהות ריחות, את הריכוז המינימלי של ריח שמאפשר זיהוי, ועוד. 

לכן, כדאי לקחת בעירבון מוגבל קביעות גורפות על היותו של בעל חיים מסוים בעל חוש ריח (או למעשה חוש כלשהו) "הטוב ביותר בעולם החי". כלומר, כדאי תמיד לשאול (או לתהות) בתגובה: "מאיזו בחינה הכי טוב?"

לכן כדאי גם לא להתפלא על הבדלים עצומים ב"נתונים" כביכול שמפורסמים ומועתקים שוב ושוב בהמוני כתבות פופולאריות על כך שחוש הריח של כלבים טוב משלנו "פי מאה אלף", אבל גם "פי מאה מיליון" לפעמים, ולפעמים סתם פי מאה או פי 44. כשלא מציינים בדיוק מאיזו בחינה משווים בין חוש הריח של שני מינים (או יותר) - יש סיבה לחשוד גם באמינות הנתון.

כלב מריח בשדה פרחים צהובים

כי מסתבר, בנוסף לכל, שבעלי חיים גם רגישים באופן שונה לריחות מסוגים שונים. פילים למשל רגישים מאוד לריח של מים, אבל לריחות אחרים - הרבה פחות. כך שיוצא שבמקום מנצח ברור אחד, יש מספר רב של מנצחים, כל אחד בעל התמחות שונה במקצת באמנות הרחרוח, למשל:

  • דובים הם בעלי אונת הריח הגדולה ביותר מקרב בעלי חיים יבשתיים
  • עמלץ לבן הוא בעל אונת הריח הגדולה ביותר מבין הדגים
  • צלופח מצויד במספר קולטני הריחות הגדול ביותר - כמיליארד!
  • פילים יכולים להריח מים ממרחק של 10 קילומטרים
  • כלבים יכולים להריח "בסטריאו" - עם כל נחיר בנפרד, במקביל
עכבר מרחרח

פילים אפריקאים גם נמצאו במחקר חדש כבעלי חוש הריח המפותח ביותר מבין 13 מיני יונקים (שידועים בחוש הריח המפותח שלהם ונבחנו במחקר) בהסתמך על מספר הגנים המוקדשים לחוש הריח. לפילים אפריקאים יש כאלפיים גנים פעילים שאחראים לחוש הריח - לעומת רק כ-800 לכלבים, שמפורסמים בחוש הריח החזק שלהם, אך הגיעו במחקר רק למקום ה-4. ומי נמצאים במקומות השני והשלישי? חולדות ופרות. לפרות מסתבר יש כ-1,200 גנים שאחראים להרחה. מי היה מאמין. כדאי להרהר קצת בנתון הזה בפעם הבאה שחולפים על פני רפת מצחינה ומניחים שלהן בטח לא מפריע שנותנים להן להתבוסס בהפרשות, כי הן מין יצור קהה-חושים כזה. 

להרבה יונקים יש גם איבר הרחה מיוחד, איבר יעקובסון, שמיועד רק לריחות של בני המין שלהם, ריחות שנקראים פרומונים. לבני אדם יש רק שריד מנוון של האבר הזה באף. אבל כל מי שהוציא פעם כלב לטיול יודע שכלבים למשל (אבל גם עכברים או סוסים) משתמשים בו אינספור פעמים ביום, במטרה לדעת המון דברים על בעלי חיים מהמין שלהם שעברו שם לאחרונה, כמו הגיל והמין שלהם אבל אפילו המעמד החברתי או מצב הרוח שלהם. 

גם לחזירים יש חוש ריח מפותח במיוחד, כמו שאפשר אולי לנחש מהאף המרשים והפעלתני שלהם. היום יודעים שלא פחות משבעה אחוזים מהמוח של חזירים מוקדש לעיבוד וניתוח ריחות - לעומת רק 0.01% מהמוח שלנו! זו הסיבה שבני אדם ניצלו אותם במשך מאות שנים כדי למצוא פטריות כמהין, שצומחות בתוך האדמה אבל נחשבות למעדן יוקרתי. הקושי המרכזי עם החזירים היה… למנוע מהם לחסל את הפטריה ברגע שמצאו אותה. אחד הפתרונות היה מתקן מתכת שמנע מהחזיר לאכול בזמן החיפוש. כיום מחפשי הכמהין נוטים להחליף את החזירים בבעל חיים עם חוש ריח קצת פחות רגיש אולי - אבל כזה שהפכנו להיות הרבה יותר כנוע לפקודות של בני אדם - כלבים, כמובן.

פרה מריחה יד

גם כרישים ידועים בחוש הריח המפותח שלהם, ומקובל לציין כי הם מריחים "פי 10,000" טוב יותר מאיתנו (ר' לעיל חשדנות בריאה כלפי מספרים מסוג זה). אבל אם לתת דוגמה אינטואיטיבית יותר, אז נקבת כריש, למשל, יודעת להבחין, רק מרחרוח מהיר, אפילו בחושך מוחלט, אם היצור ששוחה לעברה הוא בן מינה, ואפילו אם הוא זכר או נקבה. ולא רק זאת, אלא אפילו אם הוא שבע או רעב.

גם לעכברים וחולדות יש חוש ריח מפותח באופן יוצא דופן. זה מאפשר למשל לחולדות להבחין בריח שמפיקות חולדות אחרות שנמצאות במצוקה בסביבתן. בטבע זה סימן חשוב שיכול להציל את חייהן, אבל הוא הופך לעינוי חסר תכלית כשהן כלואות במעבדת ניסויים, ונאלצות להריח שוב ושוב את ריחות המצוקה של כל חולדה שעוברת פרוצדורה מפחידה או כואבת. הריח הזה גורם להן לקפוא, להשתין ולהפגין עוד סימני חרדה. כשמכניסים חולדה למתקן שבו חולדה קודמת סבלה - והפרישה ריחות מצוקה - גורמים לה מיידית לתחושת פחד ומצוקה.

דב קוטב מריח

השורה התחתונה

איזו חיה מריחה הכי טוב? תלוי מאיזו בחינה - מגוון, מרחק, דיוק, ועוד. פילים, פרות, כרישים, דובים, צלופחים, כלבים, חולדות (ועוד) - הם כולם יכולים להיחשב בתור רחרחנים מצטיינים של עולם החי, כל אחד בתחומו.