האם יש בדגים יותר טפילים מפעם?

אלפי מחקרים בחנו את תפוצת התולעת הטפילית אניסאקיס. אבל מחקר אחד שילב את תוצאות כל המחקרים הללו באופן תקף מדעית וסטטיסטית כדי להבין איך התפוצה העולמית של הטפילים האלו השתנתה בין שנת 1978 לשנת 2015. הנתונים שעולים מהמטא-אנליזה שפורסמה במרץ 2020 בכתב העת Global Change Biology כנראה לא ישמחו את אוכלי הדגים. אבל הנתונים מייצגים סכנה שחורגת הרבה מעבר לאי הנוחות הזמנית שנגרמת לבני אדם מאכילת סושי נגוע.

המחקר גילה עלייה דרמטית (שלא לומר פסיכית לגמרי) של פי 283 בתפוצת האיניסאקיס! לגידול העצום בשכיחות התולעים הטפיליות בדגים מאז שנות ה-70 עלולות להיות השלכות על בריאותם של בני אדם אך בעיקר של יונקים ימיים. בני אדם יכולים להיזהר (ולהימנע) מהסכנה, ולטפל בה רפואית אם נדבקו - אבל הם בעיקר גם חסינים באופן טבעי מהשתקעות ארוכת טווח של הטפיל בגופם, שמורגל בהשתקעות (והתרבות) בגופם של דגים ושל יונקים ימיים כמו לווייתנים, דולפינים וכלבי ים.

כשאנשים אוכלים דג שמכיל תולעי אניסאקיס, הטפיל יכול לחדור לדופן המעי שלהם ולגרום לתסמינים דומים לאלה של הרעלת מזון, כמו בחילות, הקאות ושלשולים. אבל ברוב המקרים, התולעת מתה אחרי מספר ימים בגוף האדם, והתסמינים נעלמים. המחלה הזו, שקרויה על שם הטפיל 'אניסאקיאזיס', מאובחנת לעתים רחוקות, כי רוב האנשים מניחים שפשוט "חטפו קלקול קיבה קשה". הקפאה ובישול דגים מונעים לרוב את התופעות, אבל לעתים נגרמות התופעות גם מחומרים שהפרישו התולעים לבשר הדגים לפני שמתו.

"המחקר הזה רותם את הכוח של מחקרים רבים יחד כדי לשרטט תמונה גלובלית של שינוי לאורך תקופה של כמעט ארבעה עשורים", אמרה לתקשורת החוקרת צ'לסי ווד, מבית הספר למדעי הים והדיג של אוניברסיטת וושינגטון, ממחברי המחקר. "זה מעניין כי זה מראה איך הסיכונים לבני אדם וגם ליונקים ימיים משתנים עם הזמן. חשוב לדעת את זה מנקודת מבט של בריאות הציבור, ושל ההגנה על אוכלוסיות מידלדלות של יונקים ימיים".

נציין כי יש סוגים רבים של טפילים ימיים שתפוצתם לא נבדקה במחקר וסוג אחד שתפוצתו נבדקה במחקר אך נמצא שהיא לא גדלה עם השנים. יש גם טפילים מסוגים אחרים שמגיעים יותר ויותר לצרכנים, כמו כיני ים שמתרבות בכלובי הסלמון המלאכותיים.

מכשירים את השרץ

בתעשיית המזון למאכל אדם, משתדלים לסלק את התולעים הטפיליות מהנתחים שנמכרים לצרכנים. חלק גדול מהתולעים נשלפות מבשר הדגים על ידי גדודים של "מסלקי טפילים" שמועסקים במפעלי עיבוד ואריזה של דגים, ובעיקר ביצואנית הדגים הגדולה ביותר (לישראל ובכלל) - סין. תכנית התחקירים המיתולוגית "כלבוטק" חשפה לפני שנים, בתיעוד סמוי, איך נראה מפעל לאריזת דגים לייצוא בסין. עשרות עובדים שלבושים כמנתחים, שולפים בקצב מסחרר (של טפיל בכל שנייה בערך) עשרות תולעים מכל "חתיכת פילה" שמונחת על שולחנות אור, באמצעות פינצטות.

גם עובדי מטבחים וסושיות לוקחים חלק הולך וגובר במאמץ להרחקת הטפילים מבשר הדגים (ומעיני הצרכנים). לפי דיווחים ותיעודים שונים - חלקם מפתחים בכך מיומנות גבוהה ומרשימה. אבל כמובן שזה לא מונע עדיין מתולעים רבות להגיע למנות המוגשות לסועדים במסעדות, או נמכרות לצרכנים במרכולים.

בישראל מתריעים כמה רבנים וגופים האמונים על הכשרות מפני הנוכחות הגבוהה של תולעים בדגים, וממחישים את תפוצתם בסרטונים המדגימים שליפת טפילים מתוך נתחים של בשר דגים כשרים שנקנו בחנויות. 

מחברי המחקר לא יודעים להסביר מה גרם לזינוק העצום בתפוצת התולעים הטפיליות, אך הם משערים שזה קשור בהתחממות מי הים, בעליית הריכוז של דשנים חקלאיים (שנשטפים מהיבשה) בהם או בשינויים בתפוצת יונקים ימיים.

השורה התחתונה

האם יש בדגים היום יותר טפילים מפעם? כן. בענק. הים הוא לא אותו ים של לפני 40 שנים, וגם אוכלוסיית התולעים (למעשה, נמטודות) הטפיליות השתנתה. בין היתר, היא הכפילה את עצמה פי 283, על חשבון הדגים והיונקים הימיים, שנאכלים מבפנים יותר ויותר על-ידיה, לפי סיכום אלפי מחקרים. אניסאקיס עלול לגרום כאבים קשים גם לבני אדם, לעתים נדירות אפילו לאחר הקפאה ובישול, אבל הטפיל לא שורד זמן רב בגוף האדם, והתסמינים חולפים בתוך ימים. מי שסובלים ממנו לאורך זמן ומאוימים ממנו באמת - הם הדגים והיונקים הימיים.

 

מקורות עיקריים

• Evan A. Fiorenza,Catrin, It’s a wormy world: Meta-analysis reveals several decades of change in the global abundance of the parasitic nematodes Anisakis spp. and Pseudoterranova spp. in marine fishes and invertebrates, 19 March 2020
• Michelle Ma, "‘Sushi parasites’ have increased 283-fold in past 40 years", March 19, 2020