האם אפשר לקדם זכויות בעלי חיים ללא מילים?

זכויות בעלי חיים הן לכאורה נושא פילוסופי מופשט, שרחוק מרוב האנשים הרבה יותר מ"ענייני השעה" שעליהם תספיק קריקטורה בלי מילים כדי שכולם יבינו על מי ועל מה מדובר ומה רצה המאייר לומר. אבל למרות האתגר הטמון בניסיון לדבר על זכויות בעלי חיים ללא מילים, ישנם מספר מאיירים וציירים מוכשרים שמצליחים ליצור דימויים חזותיים מדהימים - מלאי דמיון ובהירים ונוקבים כאחד - שנראה שעומדים במשימה. הנה כמה מהם - כדאי להציץ ולהכיר - וגם לעקוב אחרי היוצרים!

1. עולם הפוך: להפוך את זה לאישי

אחד הז'אנרים הבולטים של יצירות ויזואליות שמעוררות מחשבה ושיח על זכויות בעלי חיים הוא ז'אנר שאפשר לכנות "עולם הפוך": מעין ניסוי מחשבה או פנטזיה על עולם שבו יחסי הכוחות הם שונים או "הפוכים" מאלה שאנחנו מכירים: המנוצלים הם אנחנו, בני אדם; ולרוב חיות ממינים אחרים יהיו בתפקיד המנצלים (אבל לא תמיד, כמו שנראה בהמשך). 

המאייר הנפלא סטיב קאטס יצר את אחד הסרטונים הקצרים המוצלחים ביותר בז'אנר (ואולי בכלל!):

יש גם המוני איורים וקריקטורות של "עולם הפוך": חיות עושות ניסויים על בני אדם, צדות אותם כדי לתלות את הראשים שלהם על קירות הבית שלהן או מפטמות אותם למאכל. הנה כמה דוגמאות שמספקות מבט חדש ("הזרה") גם על הגוף האנושי:

לעתים מוצג בתמונה (או בסרטון) סיפור שבו בעל חיים בודד יוזם סוג של תגמול מידה-כנגד-מידה לאדם שניצל אותו. כך למשל הסרטון על תרנגולת שכתחליף לביצה שהלולנית חטפה ממנה - חוטפת ממנה את התינוק שלה ודוגרת עליו

ויש מי שמצליחים לדחוס את כל הסיפור לתוך איור פשוט אחד:

לעתים העולם המיוצג ריאליסטי יותר - ובני אדם הם, כמו בעולמנו, המנצלים. אבל הם מנצלים לא (רק) בעלי חיים אלא (גם) בני אדם - ובדיוק כמו שחיות מנוצלות בעולם שלנו כיום:

ניסוי המחשבה הזה הוא הזמנה לבדוק את עצמנו. להבין אם מה שנראה לנו צודק וטבעי הוא לא מצב רע שנוח לנו, זכויות-יתר שמושגות בכוח על חשבון אחרים. והפואנטה המרכזית שלו ברורה כשמש: אנחנו עושים לחיות אחרות מה שלעולם לא היינו רוצים שיעשו לנו (ומכסים על זה לרוב עם הרבה הדחקה וצביעות).

2. תולדות האנושות בשתי דקות

בסרטון המופת "MAN" דוחס סטיב קאטס אלפי שנות היסטוריה (או יותר) לדקות ספורות, ואת האנושות כולה - לדמות אחת קטנה, חמודה-מחרידה ונטולת עכבות. האנושות המואנשת הזאת היא גם הצרכן האובססיבי וגם היצרן המזהם והמתעלל, היא גילום של כל מה שהאנושות עושה וגם של עיוורונה ושאננותה: 

קאטס יצר גם מספר איורים שכמו מסכמים את כל זה בדימוי עוצמתי אחד. למשל:

כדאי להתרשם מעבודות נוספות של סטיב קאטס (רובן נגד תרבות הצריכה) באתר הרשמי שלו או בערוץ היוטיוב שלו.

3. תיעוד אמפתי מהגיהנום

יש ציירים שבוחרים להקדיש הרבה מעבודתם לתיעוד המתרחש לרוב במתקנים רחוקים וסגורים. זוהי לכאורה בחירה משונה בעולם שבו קל כל כך פשוט לצלם. האם צילום הוא לא כלי אפקטיבי יותר לחשיפת אכזריות מוסתרת? ובכן, לא תמיד. לפעמים, צילום של רגע בודד פשוט לא יכול לספר מה עובר על בעלי החיים או אפילו מה עושים להם באמת כפי שציורים מסוימים מצליחים. 

עבודתה של הציירת סו קו, מפעל חיים מעורר השראה של תיעוד אמפתי מתוך הגיהנום, היא אולי אחד הביטויים הבולטים לכך:

גם המאייר והאמן הגרפי "צ'ויס ביזון" נוהג לייצר דימויים שמנגישים את המציאות החקלאית להבנה של הצרכן העירוני הממוצע, וגם הוא מסתפק בהרבה מעבודותיו בחשיפת העובדות, בקריעת מסך ההסתרה (ביטול המרחק בין הצריכה לייצור) ולעתים בהצבעה מפורשת על ההסתרה או על הסרתה יוצאת-הדופן, כמו במקרה הזה של ילד שמביט הישר ממסעדת המזון המהיר אל המשחטה שממנה הגיע הבשר למטבח המסעדה:

הציורים מציגים מציאות מפושטת שבה נחתך כל התיווך והצרכן מניף ישירות בעצמו את המזלג על הקרבן - אבל מתוך דגש דידקטי על ההרג-העצמי הכרוך בהרג הזולת ואכילתו:

בציורים אחרים הופך צ'ויס ביזון דימויים מקובלים על ראשם, תוך חשיפת הפער בין הדימוי הפופולארי ("חיות זה דבר מסוכן") לבין המציאות (בני אדם הם החיה הכי מסוכנת בעולם):

4. לצייר את הטוב

אחת החוזקות המפתיעות של איורי זכויות בעלי חיים מצויה במפתיע דווקא באיורים שאפשר לכנות "חיוביים": כאלה שמתארים את מציאות רצויה ולא את זו המצויה, או יחסים טובים וראויים בין המינים. אבל חשוב להבחין שלא מדובר על נסיון לתאר איזו מציאות אוטופית-עתידית-רצויה, אלא על ביטוי ויזואלי סמלי ליחס הנפשי הראוי כלפי בעלי החיים. זו משמעותו של "החיבוק" למשל באיורי המאייר הסוריאליסטי הנהדר רוג'ר אולמוס: 

ראוי לחדד ולהבהיר שבפועל רוב החיות לא מעוניינות שנחבק אותן, תודה, ושהדבר הכי טוב שבני אדם יכולים לעשות עבור רוב החיות הוא להתרחק מהן כמה שהם יכולים. במציאות, רצון "לחבק" או "ללטף" חיה לא מוכרת כרוך לא פעם בפגיעה קשה בהן (בפינות חי וגני חיות, פינות ליטוף, חנויות חיות, ועוד). אבל ציור מאפשר לתת "לכל החיות בעולם" חיבוק סמלי ענקי ונטול כל החסרונות שלעיל - שמבטא ומעודד יחס טוב ומודע יותר כלפיהן.