למה הרגו את כל הדרורים בסין? ומה זה גרם?

תעמולה סינית למען הרג דרורים

מאו צה טונג, הדיקטטור המופרע של סין הקומוניסטית, נחשב לאחד הרוצחים ההמוניים בהיסטוריה, ולפי רבים - לאדם שהביא למותם של הכי הרבה אנשים (רובם המכריע בני עמו). אבל מאו לא הסתפק רק ברצח המוני של בני אדם. למעשה, מסע ההרג המוני ביותר שהוא הוביל - היה דווקא של ציפורים קטנות - דרורים. 

התירוץ של מאו צה טונג לגיוס האוכלוסיה לטבח הדרורים (וציפורים נוספות) היה הנזק שהם גורמים לכאורה לגידולים החקלאיים. מאו הסביר שכל דרור אוכל 4.5 ק"ג גרעינים בשנה - ושאם הם רק ייפטרו אחת-ולתמיד מאוכלי-החינם האלה - יישארו להם בשדות יבולים רבים הרבה יותר, ואף סיני לא יסבול יותר מרעב.

ציפור דרור נחה

ב-1957 החלה התעמולה להפגיז את האוכלוסייה הסינית (דרך כלי התקשורת ובתי הספר ומקומות העבודה) במסרים שבהם הוצגו הדרורים בתור אויבים, או כ"סוכנים של הקפיטליזם", ואפילו כ"מחריבי עמלו של האדם העובד"! בעידודו של מאו, גם הדיקטטור השכן, מצפון קוריאה, קים איל סונג (סבא של הדיקטטור הנוכחי, קים ג'ונג און), יצא במסע מקביל לחיסול הדרורים בצפון חצי האי הקוריאני תחת השם ”התוכנית התלת-שנתית להענשת הדרורים“. לא פחות.

תעמולה סינית למען חיסול ציפורים

בסרטונים ותמונות מסין באותה שנה נראים המוני סינים יוצאים לשדות חמושים מכל הבא ליד בנשק מאולתר נגד ציפורים: רוגטקות, מקלות ארוכים, רובים, סירים, מחבתות, מטאטאים… מה לא. הפקודה שנתנו להם שדרני הרדיו והמורים ומנהלי העבודה הייתה ברורה: להרוג כמה שיותר ציפורים - ולא לתת לאף ציפור אפשרות לנחות על הקרקע ולנוח מעט. האוכלוסייה צוותה להפחיד את הציפורים בלי הרף עד שייפלו, מותשות מרוב תעופה בלתי פוסקת, אז יהיה אפשר להרוג אותן בקלות על הקרקע. 

בכל רחבי סין הענקית מילאו אנשים סלים ושקים בציפורים מתות, והביאו אותם לתחנות ביקורת, שבהן זכו לשבחים או נענשו - בהתאם לכמות ההרג שגרמו. הציבור גויס גם להרוס קני ציפורים, לשבור ביצים ולהרוג גוזלים. מעריכים שבמסגרת מסע ההרג, שנמשך עוד חודשים רבים באזורים הכפריים, נטבחו מאות מיליוני דרורים, לצד אינספור ציפורים אחרות.

מכירים את הביטוי "הניתוח הצליח אבל החולה מת"? אז המבצע הצליח. הציפורים הקטנות נעלמו מהשדות של סין.

אבל התוצאה הייתה אסון מחריד גם לבני אדם. הוא נקרא "הרעב הגדול".

אף אחד לא תיאר לעצמו שהדרורים, שהוכרזו כ"מזיקים" עושים עוד משהו חוץ מלהזיק… 

למשל, לאכול חרקים, ובהם חגבים.

מתוך 8,000 מיני חגבים שידועים למדע כיום - ל-12 מהם יש תכונה מדהימה באמת: אם הצפיפות שלהם בסביבה עולה על סף מסוים, והרגליים שלהם כבר מתחילות להתחכך פה ושם ברגליים של חגבים אחרים - הם עוברים שינוי דרמטי, כמעט כמו הפיכה של אדם לערפד או לאיש-זאב בסרטי הז'אנר: מיצור ירוק שנטמע לחלוטין בסביבה הצמחית הם הופכים ליצור מטיל אימה ועוטה שריון שחור-צהוב חסר מורא; מיצור לילי הם הופכים לפעילים ביום; מיצור מתבודד הם הופכים לחלק מלהקה שנעה כנחיל אימתני כמעט בלתי ניתן לעצירה שיכול לחסל יבולים בשטחים עצומים בין לילה. כמעט מיותר לציין שתופעת הטבע הזאת מככבת בסיוטים של כל התרבויות החקלאיות באזורים המועדים לארבה, מראשיתן כנראה.

ארבה על עלה

נחזור לסין. לא הרבה אחרי שהדרורים נעלמו, התחילו נחילים עצומים של חגבים להתקבץ יחד לארבה, להתרבות ולשטוף את השדות העצומים של סין בלי הפרעה כמעט. הסינים אמנם ניסו כמיטב יכולתם להגן על יבוליהם, אולי גם בעזרת אותם מטאטאים ומחבתות בהם חיסלו את הדרורים זמן לא רב לפני כן. אבל הם לא הצליחו לעשות כלום כדי למנוע את חיסול יבולי האורז שלהם. תוך זמן קצר, המרכיב הכי בסיסי בתפריט הסיני הפך למצרך נדיר. עשרות מיליונים רעבו עד מוות.

האם מיותר לציין שהארבה חיסל הרבה יותר יבולים מהדרורים?

זוג דרורים על ענף

וזה עדיין לא סוף הסיפור העגום הזה, שנראה כמו משל סיני עתיק על חוכמת הטבע וטיפשות האדם המתיימר לנהל אותו בלי להבין אותו אפילו. שום דבר לא יכול להתחרות במצוקת הרעב אמנם, אבל אי שם ברשימת המטרדים המציקים ביותר נמצאים היתושים. במיוחד כשהם מגיעים בנחילי ענק שלא מאפשרים להתגונן נגד העקיצות שלהם. 

לפי הביוגרפיה "מאו - הסיפור הבלתי נודע" מאת ג'ונג צ'אנג וג'ון הלידיי, יותר משהוטרד מאו ממותם ההמוני של בני עמו ברעב, הציקו לו הזמזום והעקיצות הבלתי נסבלים של יתושים, שאפילו מיטב הכילות לא הצליחו להרחיק ממנו לגמרי. והיו אלה אולי היתושים - ולא הרעב ההמוני - שגרמו למאו לגנוז במפתיע וללא הסברים את מסע התעמולה הלאומי לחיסול הדרורים. 

וכדי שלא יצטרך להמתין להתחדשותה הטבעית של אוכלוסיית הציפורים, מיהר מאו צה טונג לשגר מכתב בהול וחשאי לברית המועצות (בת הברית שלו באותם ימים) ובו ביקש שיישלח לו משלוח סיוע דחוף של של 200 אלף דרורים

 

*

כמו הדרורים, גם עכברים או חולדות שנכנסים לבתים שלנו לפעמים - הם לא "מזיקים". הם רק יצורים שאוהבים אותו אוכל כמונו. זו יכולה להיות בעיה לפעמים, אבל היא ממש לא מחייבת פתרונות אכזריים! כך תרחיקו עכבר או חולדה מהבית בלי לפגוע בהם (ובסביבה)

השורה התחתונה

למה הרגו את כל הדרורים בסין? כי שליט המדינה ראה בהם "מזיקים" שאוכלים גרעינים ולא מביאים שום תועלת, והניח שהשמדתם תגדיל את היבולים. ומה זה גרם? לנחילי יתושים שהתרבו פתאום בלי הפרעה, ולרעב חסר תקדים שהרג עשרות מיליונים בגלל נחילי ארבה שהתרבו בלי הפרעה וחיסלו את שדות האורז.