כמה מהישראלים מוכנים לאכול פחות בשר למען הסביבה?
כמה אחוזים מהישראלים השיבו בסקר חדש שהם מוכנים להפחית את צריכת הבשר שלהם? ומה בעצם משמעות הנתון המרשים הזה בפועל?
תוצאה מפתיעה מסקר חדש
כמה אחוזים מהישראלים מוכנים להפחית את צריכת הבשר שלהם למען הסביבה ונגד שינוי האקלים?
אביב לביא מדווח (זמן ישראל, 7.11.24) על סקר חדש שהוזמן ע"י המכון לחקר מדיניות אקלים לאומית באוניברסיטת בן גוריון (ונערך על ידי מכון המחקר "פאנל המדגם", שתשאל מדגם מייצג של 1,180 ישראלים) ובדק הבדלים בעמדות הציבור ביחס למשבר האקלים לפי עמדות פוליטיות. לביא מסביר כי תוצאות הסקר מעודדות מאוד, כי הן מראות שהדאגה לסביבה ולאקלים בארץ - בניגוד לארה"ב למשל - משותף לרוב הגדול של האזרחים, חוצה מגזרים ועמדות פוליטיות, ושיש כאן הרבה פחות מכחישי השפעות אנושיות על האקלים. כך, רוב גדול של הישראלים "מודאגים מהרס כדור הארץ" - גם אם במידות מעט שונות בקרב שמאלנים (82%) וימנים (62%). זהו פער דומה לפער המגדרי בין הדאגה שגורם משבר האקלים לנשים (73%) ולגברים (58%).
בכל מקרה, לענייננו בפוסט הזה, אחת השאלות בסקר בדקה את הנכונות של המשיבים לשנות התנהגויות והרגלים כדי לקדם עתיד אקלימי טוב יותר. ומסתבר שלא פחות מ- 36% - יותר משליש מהציבור הישראלי - הצהירו שהם "מוכנים לאכול פחות בשר" למען הסביבה!
למעשה, "לאכול פחות בשר" נתגלה בסקר כשינוי ההתנהגות שהציבור הישראלי הכי נכון לאמץ מבין ה-6 שהוצגו בסקר כדי לצמצם את שינוי האקלים! (שאר האפשרויות היו: לטוס פחות, לנסוע יותר בתחב"צ, לשלם יותר מסים, לתרום לעמותות, להפגין.) האם זה אומר שהישראלים באמת משתדלים לאכול פחות בשר? או שהם רק "מוכנים" לעשות זאת, אבל טרם עשו זאת בפועל?
כמה גבוהה צריכת הבשר בישראל?
מה משמעות הנכונות המוצהרת של יותר משליש מהישראלים לאכול פחות בשר למען הסביבה? האם חלק גדול מאותם 36% "מוכנים" להפחית בשר אבל עדיין לא עושים זאת כי הם מחכים ל… מה בעצם? לאיזו "הוראה מגבוה" (שלא תגיע לעולם, ושממילא הם היו מתקוממים נגדה ולא מצייתים לה אם היתה מגיעה)? או אולי לעוד דו"חות מומחים ומאמרים מדעיים על תרומת תעשיית הבשר להרס הסביבה ולשינוי האקלים?
אולי פשוט קל יותר לספר לעצמנו שאנחנו אוכלים פחות בשר מאשר טסים פחות לחו"ל למשל? כי קל יותר לספור את הפעמים שטסנו לחו"ל? וגם: "פחות" ביחס למה? לשנה שעברה? לכמה שיכולנו לאכול? למה שנדמה לנו שאחרים אוכלים? מספר הפרשנויות האפשריות להצהרה נראה כמעט כמו מספר המשיבים לסקר.
דרך אחת לעקוף את הקושי כדי לבדוק את משמעות ההצהרות היא לבדוק את הצריכה בפועל של בשר בישראל - ביחס לעבר וביחס למדינות אחרות. אלא שהבדיקה מגלה נתונים שוברי-שיאים שקשה מאוד ליישב עם מגמות של הפחתה לכאורה.
לפי טבלת נתונים ענקית של האו"ם ביחס ל-189 מדינות, ישראל נמצאה בשנת 2021 (האחרונה שמצאנו לה טבלת נתונים מעודכנת) במקום העשירי בעולם (!) בצריכת בשר (יונקים ועופות) לנפש. וגם זה אם מחשיבים הרבה מדינות זעירות - שבאינפוגרפיקות בעיתונות למשל (ראו להלן) נוטים לרוב להתעלם מקיומן.
לפי נתוני האו"ם, 10 צרכניות הבשר הגדולות ביותר לנפש הן: טונגה (מדינת אי זעירה; להלן מא"ז), הונג קונג, נאורו (מא"ז), ארה"ב (122 ק"ג בשנה; כל המספרים מעוגלים), מונגוליה, מקאו, איי מרשל (מא"ז), איי בהאמה (מא"ז), ארגנטינה (112 ק"ג בשנה), ישראל (111 ק"ג בשנה). כלומר, בין ה"מדינות" שמקדימות את ישראל ברשימת שיאני צריכת הבשר בעולם יש 4 מדינות-אי זעירות (עם אוכלוסיות שקולות לכאלה של כפר קטן עד כרך בינוני כל אחת - שמייבאות כנראה כמעט את כל מזונן, בעיקר משומר) ו-2 חצאי-אי שהם אזורים כלכליים מיוחדים בסין עם ריכוז עושר קיצוני.
- צריכת הבשר בישראל, היא אם כן, גדולה בהרבה מזו של מדינות שידועות בצריכת הבשר המופרזת שלהם כמו ברזיל (98 ק"ג בשנה) ולמעשה כל המדינות מהן ישראל מייבאת בשר בקר ועגלים באירופה, אוסטרליה ודרום אמריקה - מלבד ארגנטינה (במעט מאוד; ייתכן שכיום צריכת הבשר הישראלית לנפש כבר גדולה משל ארגנטינה; נחכה לנתונים העדכניים).
- צריכת הבשר בישראל גבוהה מזו של כל מדינה מערבית בעולם מלבד ארה"ב וארגנטינה
- אם להחשיב רק מדינות עם יותר ממיליון תושבים - ישראל היא אחת מ-5 צרכניות הבשר הגדולות ביותר לנפש בעולם (לצד ארה"ב, ארגנטינה ומונגוליה בעלות שטחי המרעה העצומים, והונג קונג שמייבאת את כל מזונה כמעט).
מחקר שהשווה מגמות בצריכת בשר יונקים בקרב כל המדינות החברות ב-OECD לאורך שני עשורים (בין שנת 2000 לשנת 2020) מצא שישראל טיפסה מהמקום השני בעולם לראשון בעולם בצריכת בשר לנפש! יחסית למדינה שמוכרחה לייבא ממרחקים את רוב הבשר, העגלים והמזון לפיטום עגלים שהיא צורכת - זה נתון מטורף לגמרי.
לפי מקורות אחרים, ישראל נמצאת "רק" במקום ה-9 בעולם בצריכת בשר יונקים לנפש בעולם - אבל במקום השני בעולם בצריכת בשר עופות לנפש (אחרי מדינת אי עם אוכלוסייה שקולה לזו של העיר חדרה - סנט וינסנט והגרנדינים - שניצבת במקום הראשון)!
גם מנתוני משרד הבריאות ניתן ללמוד כי צריכת הבשר של הישראלי הממוצע גבוהה פי כמה מן המומלץ, מה שמגביר את הסיכון ללקות במחלות מסכנות חיים.
כמה בשר לדעתך צורך הישראלי הממוצע ביחס למומלץ?
התשובה המדהימה היא: כמעט פי עשרה! 943% יותר - לפי "ארגון רופאים לתזונה":
איך מסתדרים נתוני הסקר עם נתוני הצריכה?
איך אפשר להבין את הנכונות המוצהרת של הישראלים להפחית בצריכת בשר - על רקע נתוני צריכת בשר שוברי שיאי עולם?
אולי בתור רמז לנכונות תיאורטית גבוהה לשינוי עתידי. אבל פרשנות שנראית סבירה לא פחות תראה בהצהרה סוג של הונאה עצמית, בנושא שקל במיוחד לרמות בו את עצמנו ו"לטעות בהערכות שלנו" לגבי התנהגותנו האמיתית.
תוכלו להגיד שלא ניתן להסיק ישירות מהצריכה של כלל הישראלים לצריכה של חלק מתוכם. וזה כמובן נכון. סביר שיש פערים גדולים בין צרכנים שונים. ברור שיש ישראלים שהפחיתו ומפחיתים בצריכת הבשר, גם אם סביר שהרבה פחות מ-36%. יש אפילו כמה אחוזים - צמחונים וטבעונים - שלא אוכלים בשר בכלל! תיאורטית, ייתכן ששליש הפחיתו דרמטית את צריכת הבשר שלהם ביחס לעולם, בעוד שהיתר (או שליש אחר מהציבור) פשוט הכפילו, שילשו או ריבעו את שלהם. אבל אלה השערות שנראה שאין לנו כלים לבדוק. אנו נותרים עם העובדה שלפי ממוצע הצריכה הלאומית לנפש הישראלים הם מצרכני הבשר ה"כבדים" ביותר בעולם.
זה יכול להיראות מוזר, על רקע שפע הירקות והפירות המקומיים או התפוצה של מאכלי רחוב צמחיים עתירי חלבון כמו חומוס או פלאפל (איך למרות זאת אנחנו צורכים יותר בשר מאיסלנד, למשל?). בישראל יש למשל ישוב צמחוני ותיק, שייסדה תנועה צמחונית שפעלה רבות עוד לפני קום המדינה; ישנן מסעדות צמחוניות רבות - ורבות עוד יותר ידידותיות לצמחונים וטבעונים; תל אביב הוכתרה לא פעם לאחת הערים הידידותיות לטבעונים בעולם; רוב האוכלוסיה מפריד בין מאכלי בשר וחלב. על רקע כל אלה (ועוד) היה אפשר להניח שצריכת הבשר בישראל תהיה נמוכה משמעותית מהממוצע העולמי. אז איך קרה שהישראלים מגיעים דווקא לשבור שיאי צריכת בשר עולמיים (לנפש)?
נראה שאין מנוס מהמסקנה המעציבה שיש פער גדול בין הדימוי (העצמי) לבין המציאות שמבטאים דפוסי הצריכה בפועל. למרות תחקירים רבים שחשפו את אכזריות תעשיית הבשר המקומית, למרות כללי הכשרות שהיו אמורים (לדעת הרב קוק למשל) לצמצם את צריכת הבשר בישראל, למרות אזהרות משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי - הישראלים לא מפחיתים את צריכת הבשר שלהם, ואפילו ממשיכים להגדיל אותה בהתמדה.
הכוונות הטובות של רבים בישראל בנוגע לבעלי חיים ולסביבה עדיין לא מיתרגמות להתנהגות צרכנית עקבית - ולתוצאות. את המחיר ממשיכים לשלם ב"מזומן" בעלי חיים במשקים בישראל וביערות של דרום אמריקה, ו"בהקפה" - גם צרכני הבשר עצמם.
אבל זו כמובן לא גזירת גורל ולא סוף פסוק.
האפשרות לשנות את המציאות הזאת נמצאת בידיים - ובארנקים - של כולנו.
