מה זה “ביעור לולים”?

אש

"ביעור לולים" בעקבות גילוי שפעת העופות, כמו שנעשה לאחרונה גם במשק "ברווזים בכפר" שחשפנו את התנאים הקשים השוררים בו, הוא מונח טעון ומעורפל במתכוון. מונחים אחרים שמשמשים את משרד החקלאות לתיאור פעולותיו בלולים נגועים, כמו "טיפול" ואפילו "המתת חסד", נועדו גם הם להסתיר ולטשטש את המציאות - אך הם יכולים לחשוף דווקא את האינטרסים של המשתמשים בהם. מה הם האינטרסים האלה? ומה באמת קורה לעופות בלולים ה"מטופלים" שהמילים המכובסות מנסות להסתיר?

למה להגיד הורגים?

אפילו מי שעוסקים בניצול והרג בעלי חיים למטרות רווח - מעדיפים לרוב להימנע מלדבר במילים מפורשות מדי על סבל בעלי החיים ובוודאי על ההרג שלהם. לרשותם עומדים עשרות מילים ומונחים שפותחו במהלך השנים בדיוק למטרה זו. ככה לא תמצאו בספרות חקלאית זכר למילה יומיומית וברורה כמו "סבל" אלא רק, אם אין ברירה - ל"עקה". גם לא תמצאו שם פרות שנשלחות לשחיטה אלא רק "מורחקות מהעדר". לא תשמעו גם אף רפתן מספר על פרה שנשלחה לשחיטה. הפרה תמיד "הוצאה מהרפת" (מעניין לאן... למרעה, כנראה). גם לולנים לא נוהגים לומר ששלחו להקה קודמת לשחיטה, אלא רק "לשיווק". הצורך במילה המרוככת כל כך חזק, עד שאפילו בעלי לולי תרנגולות להטלת ביצים משתמשים בביטוי "נשלחות לשיווק" לגבי התרנגולות שהן מנצלים, למרות שהן לא נשלחות לשום מקום, ובוודאי לא לשיווק, אפילו אחרי שהורגים אותן - הן מחושמלות לא רחוק מהלול על ידי קבלנים של מועצת הלול, במצב גופני כל כך מזעזע עד שבשרן לא נחשב עוד ראוי למאכל.

פרה

תעשיות המזון מהחי, שמנצלות והורגות מיליארדי בעלי חיים, הן, כידוע, גם הגורם העיקרי להפצת מחלות ומגפות חדשות מבעלי חיים לאדם, חלקן חמורות ומסוכנות הרבה יותר מנגיף הקורונה שמשתק חלקית את העולם כבר שנתיים. אבל עד שהמגפות האלה מגיעות אלינו ואנחנו מתחילים להתעניין בהן באמת - היחידים כמעט שמשלמים את המחיר הכפול והמכופל הם בעלי החיים. אז מה קורה כשמתגלה עוף נגוע באחת המחלות המסוכנות המתפתחות ומופצות במשקים תעשייתיים?

גם כאן ניתקל בשורה של מונחים מבלבלים, מכובסים היטב, שנועדו לערפל - להסתיר ולקשט את המציאות יותר מאשר לתאר אותה. משרד החקלאות מודיע כמעט תמיד שהוא "התחיל בפעולות הכנה לטיפול" (!) בלול ובעופות הנגועים. דיווחים עיתונאיים מסוימים אף מפליגים ומתארים את ההשמדה המחרידה במילים "המתת חסד"! איזה חסד בדיוק נעשה עם עופות שנכלאו במכוון בצפיפות וזוהמה רצחניים בעבור בצע כסף, והוטבעו במכוון עד מוות כדי שעסקי העינוי וההרג לא ייעצרו לרגע? "המתת חסד" מתייחסת להמתת אדם או בעל חיים ללא סבל שמצבם גרוע עד כדי שכך שמותם עדיף על חייהם. מה הקשר בין זה לבין גסיסה ממושכת בטביעה של עופות שאפילו לא נבדקו?? (אם מתגלה תרנגול אחד נגוע - לרוב מושמדים עשרות או מאות אלפי תרנגולים בלולים שסביבו.)  

גיוס פחדים עתיקים

מכשפה

מילה מגוייסת נוספת המשמשת את תעשיית המוות היא "ביעור". הפירוש המילוני שלה הוא "חיסול, השמדה, סילוק" - לכאורה ביטוי מפורש ובהיר הרבה יותר - אבל למעשה המילה העברית הזו טעונה בקונוטציות ערכיות-דתיות רבות עוצמה: 

"וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי [...] יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ." (דברים י"ז, ג, ז). 

"ביעור" מצביע על פעולה חריפה ומזעזעת לרוב - סקילת בן קהילתך למוות באבנים! - אבל כזו שעלולה להיות נחוצה לעתים, לפי ספר דברים, כדי להציל את הקהילה מהסכנה החמורה שמאיימת על כולה בהעדר פעולה. "ביעור" הוא המוצא הקיצוני ביותר והאחרון להגנת הכלל. השימוש במונח טעון זה לתיאור פרקטיקה חקלאית-אדמיניסטרטיבית-רצחנית בראשית המאה ה-21 נועד לגייס את המטען הרגשי הגלום בו, לטובת יחסי הציבור של תעשיות המגפות והרצח על סרט נע. במקום להפסיק לגדל מיליוני בעלי חיים בצפיפות רצחנית בתוך ההפרשות של עצמם, או לפחות לקחת אחריות על סיכון העולם במגפות נוראות (ובחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ובשינוי אקלים, ועוד ועוד) בעבור בצע כסף - תעשיות החי מעדיפות להציג את עצמן כמי שנאבקות עבורנו לבער את האיום המשתולל שם בחוץ על בריאותנו. רק אל תנסו להזכיר לה שהיא זו שיצרה ויוצרת ומתחזקת אותו.

צריך להודות על האמת, שזה לא קשה במיוחד לעשות על אנשים מניפולציות בנוגע לבריאות שלהם. כולנו מפחדים לחלות ולמות, ואם צריך בשביל זה "לטפל" בלולים ואפילו "לבער" אלפי עופות נגועים - מי יחשוב להתנגד? ובמיוחד כשמדובר ב"המתת חסד"!

איך מטביעים מאה אלף ציפורים

תרנגולים צפופים לול

אז איך באמת "מטפלים" בעופות מלול שהתגלתה בו מגפה? אם ההבטחה להמתת חסד גרמה לכם לדמיין זריקה שגורמת לציפורים להירדם ולשקוע אל מותן בשלווה - המציאות היא כמעט הפוכה מכך.

בתחילת שנות ה-2000 הנחה משרד החקלאות את הלולנים שבלוליהם התגלתה מגפה להרוג בעצמם את העופות על ידי הוספת רעל זרחני למי השתייה שלהם. מכיוון שיש לו טעם רע, הונחו הלולנים להצמיא את התרנגולים במשך יממה קודם לכן, כדי "לעודד אותם לשתות". משרד החקלאות הבטיח שהרעל יהרוג את העופות "ללא סבל", אבל בפועל גרם להם לגסוס תוך כדי עוויתות כאב במשך שעות ולעתים אף יותר מכך.

בעקבות ביקורת של מבקר המדינה על שיטת ההשמדה האכזרית, עבר משרד החקלאות לנקוט בשיטת השמדה המונית אחרת: הטבעה בקצף המשמש לכיבוי שריפות

בשנת 2015 חשפנו לראשונה כיצד נראה ההרג המחריד הזה, במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2:

הקצף מתפשט בלול לאט, וחונק עוד ועוד עופות. הם מצטופפים הרחק ממנו ומנסים לברוח ולהתעופף, אבל הוא סוגר עליהם בהדרגה. העופות נאבקים לנשום ולמעשה נחנקים למוות וטובעים בקצף כשהם שואפים אותו.

ושאר מיתות משונות

הרג בטביעה או באמצעות קצף אינו חוקי באירופה. בוודאי שהוא לא נחשב שם (או במקום כלשהו בעולם) ל"המתת חסד". מצד שני, גם שם משמידים כבדרך קבע בשירות תעשיית הבשר המוני לולים בהן מתגלות המגפות שהתעשייה מטפחת ומפיצה בפועל - באמצעות גז. אחד מכמה גזים רעילים מוזרמים ללול והורגים את העופות לרוב בתוך דקות, אבל לא פעם תוך פרפורים קשים. אין משקים תעשייתיים בלי מגפות ובלי השמדות המוניות, בשיטה כזאת או אחרת.  

לא רוצה לממן מגפות והשמדות? 

הנה כמה מתכונים מעולים מרכיבים שלא מצריכים מערך השמדות פעיל מצויד במחפרים, מסכות, מכשירי קצף, רעלים, גזים - והרבה מאוד מילים מכובסות.