כמה סליקים יכולה לזכור ציפור?

אילוסטרציה: ציפור מהמין קיק אגוזים אמריקאי חושבת על מקומות מסתור

אנחנו מזלזלים בציפורים וביכולות הקוגניטיביות שלהן גם כי הן (וראשן בכלל זה) קטנות וקלות (ולא סתם הן כאלה - כל גרם משקל הוא חיסרון כשאתה מעופף למחייתך). אנחנו משתמשים בביטוי "מוח של ציפור" כעלבון, מתוך הנחה שהגודל הצנוע של מוחות הציפורים מבטא יכולות צנועות מתאימות. אבל מסתבר שיש למוחות של ציפורים יכולות מדהימות, שחלקן עולות על אלה שלנו בקלות. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא הזיכרון המטורף שמפגינות ציפורים מסוימות למיקומי האוצרות שהן מחביאות.

הרבה ציפורים חיות באקלים צפוני וקר יותר מזה הישראלי. במקומות שבהם יש "חורף אמיתי" - עם שלג שמכסה הכל ואגמים שקופאים. במקומות כאלה כל הצמחים והפירות והזרעים מבשילים באביב ובקיץ - ונעלמים כמעט בלי להותיר זכר בעונה הקרה. בסביבות מאתגרות כאלה, בעלי חיים (שלא נודדים לארצות החום או שוקעים בשנת חורף) צריכים להתאמץ הרבה יותר, ולהמציא פטנטים מתוחכמים כדי לשרוד. אחד מהם הוא החבאת מזון, לרוב מתחת לקרקע, ולא פעם ב"מחסנים" רבים מאוד. לא רק יונקים (כמו סנאים) מתמחים בזה - אלא גם ציפורים (כמו עורבים ועורבנים).

אבל להחביא מזון בלי לזכור איפה בדיוק החבאת אותו זו המון טרחה שנעשית לחינם (אם כי העצים שצמחו מזרעים נשכחים והציפורים שנהנות מהם כנראה יחלקו על כך). לכן בעלי חיים שנוהגים להחביא מזון פיתחו לרוב זיכרון פנומנלי למיקומים. ציפורים לא משתמשות, עד כמה שידוע לנו, בחושים מיוחדים (שאין לנו) לצורך המשימה, אלא באותם חושים ועקרונות שבהם אנחנו כנראה היינו נעזרים כדי לזכור מקום שבו קברנו אוצר: "צילום" מנטלי (לפי ראיה בעיקר) של מרחקים וזוויות של המחבוא מלפחות 3 אובייקטים יציבים בסביבה (עצים, שיחים או סלעים למשל). הוכיחו את זה בניסויים שבהם הזיזו סימנים בולטים כאלה ליד מטמון חבוי בלי לפגוע במטמון - מה שגרם לציפורים להיכשל בלמצוא אותו.

קיק אגוזים אמריקאי

הציפור שבתמונה נקראת Clark's nutcracker, או בעברית "קיק אגוזים אמריקאי". מדענים גילו כי קיקי אגוזים מחביאים וזוכרים לקראת החורף בין 5,000 ל-20,000 (!!!) "מפות אוצר" בראשם הקטן. מפות האוצר האלה מדויקות, מפורטות וניתנות לשליפה מיידית.

קיק האגוזים האמריקאי קובר לפי אחד המחקרים כ-100,000 זרעים ביער בכל קיץ. הוא מתחיל בעבודה באוגוסט, וממשיך עד שהקור וזמינות הזרעים מאלצים אותו להפסיק. בכל פעם שהוא מתעופף ומביט מטה הוא כנראה מזהה בסיפוק מיקום של סליקים שהוא חולף מעליהם, ורואה בעיני רוחו את הפינוקים שמחכים לו שם ליום סגריר. אלפי נחמות קטנות לחורף הקר שהוא שולח לעצמו-הרעב בעתיד!

קיקי אגוזים מסוגלים "לקצור" במקורם עשרות זרעים ולאחסן אותם, זמנית, מתחת ללשון שלהם, ואז לעוף למקומות שנראים להם טובים להחבאה, בדרך כלל בתוך חפירה קטנה באדמה אבל לעתים על ענפים או בתוך חורים בעצים למשל. הם קוברים לרוב זרעים בודדים בכל מקום מסתור, כדי לפזר סיכונים. כמו שקיקי אגוזים נוהגים לומר (יש לשער), "לא שמים את כל הזרעים בבור אחד".

ואם קיק אחר או סנאי חמדן מבחינים בהם? הקיקים, מסתבר, יכולים לחכות שיסתלק ואז להחליף את מקום המסתור. והם תמיד יקפידו לטשטש סימנים לקיום הסליק ולחפירה סביבו, ולכסות מחדש בעלים. לפעמים הם אפילו מחביאים אובייקטים לא אכילים כמו אבנים או חתיכות עץ. אימון? משחק? הטעיה? ייתכן שכל התשובות נכונות.

בחורף הם נוחתים בנוף שהלבין, מתבוננים סביב, ומתחילים להיזכר מה היה פה קודם. הם ניגשים לנקודה המתאימה ומתחילים לחפור בשלג, ואז באדמה הקפואה. בדרך כלל הם מצליחים כבר בניסיון הראשון, אבל לעתים הזיכרון לא מושלם, ואולי הסביבה השתנתה, ונדרש להם ניסיון נוסף. כמעט תמיד הם ימצאו את מה שחיפשו.

איך לעזאזל מצליחה ציפור קטנטנה, ששוקלת פחות מ-150 גרם, לאגור כל כך הרבה נתונים בראשה? לזכור כמויות מידע שנראות דמיוניות לבני אדם (שמתקשים לזכור לפעמים מספר טלפון)? אלה שאלות שייקח עוד זמן רב עד שנדע לענות עליהן במדויק, כנראה. אבל בינתיים - אפשר ללמוד עוד לא מעט על הציפורים המופלאות הללו, להתפעל מהן, ולזכור שכל מין של בעלי חיים הוא יחיד ומיוחד במינו, מחונן ביכולות ובכישורים ייחודיים שהם תוצר של מיליוני שנות התמחות בהתמודדות עם אתגרי חייו המיוחדים. אף בעל חיים לא ראוי לזלזול התהומי שאנו מפגינים כיום בכל מה שלא אנושי, זלזול שמתחיל בביטויים כמו "מוח של ציפור" וממשיך בהשמדה ובהתעללות חסרי תקדים בהיקפם נגד ציפורים וחיות אחרות.

אנחנו "מייצרים", מענים והורגים עשרות מיליארדי ציפורים בשנה, ומשמידים אגב כך גם את מעט ציפורי הבר שעוד נותרו. בכל שנה מתים בלולים בישראל מעל 18 מיליון תרנגולים בשל הצפיפות העיוות הגנטי והמחלות, אפילו לפני הגעתם לשחיטה.

השורה התחתונה

כמה סליקים מסוגלת לזכור ציפור? יש ציפורים שזוכרות עד 20 אלף מיקומים מדויקים של מקומות מחבוא שיצרו בקיץ האחרון.