המדינה מתכננת להמר במאות מיליוני ש"ח
על תעשיית דגים מזהמת ואכזרית
_נושא_ {קריאה למניעת הקמת משקים מתועשים לדגים במימון כספי הציבור הישראלי|קריאה לבחינה מחודשת של התוכנית להקמת משקי דגים, וקידום חקלאות מים מקיימת במקום|קריאה דחופה לעצירת הסבסוד הנרחב של תעשיות הדגים בישראל|דרישה דחופה לעצירת התוכנית להרחבת תעשיית הדגים בישראל|דרישה לעצירת הקצאת המשאבים לתיעוש משקי הדגים, ובחינה מחודשת של המדיניות לענף|עצרו את הסבסוד הנרחב של חקלאות מים מהחי, קדמו חקלאות מים מהצומח}
_תוכן_ שלום רב,
חשוב לי להתייחס לתוכנית האסטרטגית לחקלאות מים ולמדיניות שהיא {מתווה להרחבה|למעשה מהווה הרחבה} חסרת תקדים של משקי החי בישראל - זאת למרות הידע המקצועי הנרחב המתעד את נזקי החקלאות מהחי.
התוכנית מנתבת מימון ציבורי משמעותי למהלך {המרחיב|מגדיל} פי כמה את תעשיית הדגים, מבלי להתייחס לפגיעה החמורה ברווחתם. מדובר בבעלי חיים מורכבים וכליאתם הצפופה במתקן דל בגירויים גורמת להם למצוקה {קשה|רבה}. מטרידה השאיפה להעמיק את התיעוש והציפוף במתקני הגידול. כבר כיום בבריכות הפיטום אספקת החמצן לדגים תלויה במיכון רציף, והתחום מאופיין בהקפי תמותת בעלי חיים גבוה מאוד.
בנוסף, המהלך טומן בחובו {השלכות סביבתיות כבדות|הרס סביבה כבד}: זיהום מים בעומסי חומרי הזנה, חומרי הדברה ותרופות, פליטות גזי חממה והפצת מחלות.
התוכנית משקיעה בגידול מינים טורפים, התלויים בדיג אוכלוסיות בר מהים לצורך הזנה. בנוסף לאיום המוחשי בהרס המגוון הביולוגי באוקיינוסים, מדובר בחשיפת ישראל לתלות בייבוא רגיש.
במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, שבה המערכות האקולוגיות רגישות מלכתחילה, אין מקום להחייאה של תעשיה כושלת מהחי על השלכותיה השליליות, במהלך שרק {יחליש את ביטחון|יפגע בביטחון} המזון.
נוכח היקפו ומשמעויותיו של המהלך המוצע, המתוכנן להתממש במימון ציבורי חסר תקדים, יש לעצור את קידום התוכנית, למעט הפרקים העוסקים בקידום אצות למאכל אדם. רק לאחר בחינה מעמיקה ניתן יהיה להבטיח שעקרונות של קיימות, אחריות ציבורית והגנה על בעלי חיים עומדים בלב קבלת ההחלטות.
_נושא_ {קריאה למניעת הקמת משקים מתועשים לדגים במימון כספי הציבור הישראלי|קריאה לבחינה מחודשת של התוכנית להקמת משקי דגים, וקידום חקלאות מים מקיימת במקום|קריאה דחופה לעצירת הסבסוד הנרחב של תעשיות הדגים בישראל|דרישה דחופה לעצירת התוכנית להרחבת תעשיית הדגים בישראל|דרישה לעצירת הקצאת המשאבים לתיעוש משקי הדגים, ובחינה מחודשת של המדיניות לענף|עצרו את הסבסוד הנרחב של חקלאות מים מהחי, קדמו חקלאות מים מהצומח}
_תוכן_ התוכנית לחקלאות מים {מרחיבה|מגדילה} מאוד את תעשיית הדגים למרות נזקיה: זיהום מים, פגיעה בחיות הבר, אבדן מזון, ותלות בייבוא מספוא. התוכנית מתעלמת מרווחת הדגים, החיים בצפיפות {ותנאים ירודים|וסובלים מאוד}. יש לעצור {את קידומה|אותה} ולבחון חלופות.
אחרי שבלמנו מימון של מיליונים לתעשיית הדגים במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון, התעשייה לא עצרה - היא פשוט עברה מסלול. עכשיו, דרך מהלכים שהמדינה מקדמת בימים אלה, אותם תקציבים חוזרים לאותה מטרה: הגדלת ייצור הדגים פי 5-6. המחיר: הדגים, הסביבה והכסף שלנו. איך זה קורה?
משרד החקלאות מקדם תוכנית שמבקשת להכפיל את "ייצור" הדגים מ-15 אלף טון לכ-80 אלף טון בשנה, בעלות של לפחות 639 מיליון ש"ח. כשמשרד החקלאות מציג את הדגים בטונות ולא במספר בעלי החיים, מה זה אומר? האם הדבר מצביע על תפיסה שלפיה דגים הם יחידות ייצור וחומר גלם, ולא בעלי חיים שחייהם ראויים להתייחסות?
מה בתכנית של משרד החקלאות?
- כלובי ענק צפופים בלב הים - מעכו עד אשקלון. עשרות מיליוני דגים ייכלאו בכל מתקן, חשופים למגיפות וטפילים שאוכלים אותם בחיים. שטחי חוף יוקצו לתשתיות רעילות ולדלקים.
- מתקני RAS סגורים על היבשה - בעמק המעיינות ובאילת, עם סיכוני פליטות חומרי הזנה הפוגעות בשוניות האלמוגים בים סוף. במתקנים אלו מצופפים מיליוני דגים, כאשר הדגים תלויים בחסדי המכונה על מנת לנשום.
- גידול דגים טורפים - תלות בדיג בר והרס של מערכות אקולוגיות ימיות - הדרך היחידה להזין דגים טורפים במתקנים האלה.
התוכנית נבנתה מנקודת מבט כלכלית, היא בעלת סיכון סביבתי עצום והימור כבד על כספי ציבור.
מה אפשר לעשות? שלחו הערות ציבור בקליק אחד!
יחד נבהיר למקבלי ההחלטות שאנחנו הציבור. שאנחנו רואים הכל ולא נסכים לממן סבל, זיהום ובזבוז.
שלום רב,
חשוב לי להתייחס לתוכנית האסטרטגית לחקלאות מים ולמדיניות שהיא מתווה להרחבה חסרת תקדים של משקי החי בישראל - זאת למרות הידע המקצועי הנרחב המתעד את נזקי החקלאות מהחי.
התוכנית מנתבת מימון ציבורי משמעותי למהלך מגדיל פי כמה את תעשיית הדגים, מבלי להתייחס לפגיעה החמורה ברווחתם. מדובר בבעלי חיים מורכבים וכליאתם הצפופה במתקן דל בגירויים גורמת להם למצוקה קשה. מטרידה השאיפה להעמיק את התיעוש והציפוף במתקני הגידול. כבר כיום בבריכות הפיטום אספקת החמצן לדגים תלויה במיכון רציף, והתחום מאופיין בהקפי תמותת בעלי חיים גבוה מאוד.
בנוסף, המהלך טומן בחובו השלכות סביבתיות כבדות: זיהום מים בעומסי חומרי הזנה, חומרי הדברה ותרופות, פליטות גזי חממה והפצת מחלות.
התוכנית משקיעה בגידול מינים טורפים, התלויים בדיג אוכלוסיות בר מהים לצורך הזנה. בנוסף לאיום המוחשי בהרס המגוון הביולוגי באוקיינוסים, מדובר בחשיפת ישראל לתלות בייבוא רגיש.
במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, שבה המערכות האקולוגיות רגישות מלכתחילה, אין מקום להחייאה של תעשיה כושלת מהחי על השלכותיה השליליות, במהלך שרק יחליש את ביטחון המזון.
נוכח היקפו ומשמעויותיו של המהלך המוצע, המתוכנן להתממש במימון ציבורי חסר תקדים, יש לעצור את קידום התוכנית, למעט הפרקים העוסקים בקידום אצות למאכל אדם. רק לאחר בחינה מעמיקה ניתן יהיה להבטיח שעקרונות של קיימות, אחריות ציבורית והגנה על בעלי חיים עומדים בלב קבלת ההחלטות.
אם חלון שליחת המייל לא נפתח - ניתן לשלוח מייל באופן ישיר לכתובות aquaculture@moag.gov.il, food.security@moag.gov.il
עם העתק לכתובת letter@animals-now.org
רוצים להישאר מעודכנים?
הירשמו לקבלת עדכונים על פעילות אנימלס