למה מדענים קוראים לסגור את תעשיית הפרוות?

חורפנים צפופים בכלוב של תעשיית הפרוות בפולין

לתעשיית הפרוות לא חסרו מבקרים ומתנגדים. בשנים האחרונות התגברו הביקורות נגדה, בעיקר על רקע אכזריותה, עד כדי שמותגי-על הודיעו על החרמתה-לתמיד ואפילו עד כדי שמדינות רבות אסרו על המשך קיומה. אבל ממש לאחרונה, נוספו למבקרי תעשיית הפרוות מטעמים מוסריים וסביבתיים גם מבקרים מסוג חדש - חוקרי נגיפים.

בחודש שעבר (יולי 2023) פורסם בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS מאמר מאת שני וירולוגים (חוקרי וירוסים) המתריע כי תעשיית הפרוות מהווה סכנה חמורה לבריאות האנושות. החוקרים קוראים לממשלות בכל העולם לנקוט אמצעים דחופים כדי להפסיק לחלוטין גידול חיות לפרווה - ובמיוחד חורפנים - בשל הסכנה הגדולה שהוא מהווה לבריאות האדם. לפי החוקרים, אירועי ההדבקה הרבים שנרשמים במשקי פרווה בשנים האחרונות בנגיפים מסוכנים לאדם כמו קורונה (בעיקר בחורפנים) ושפעת העופות (בעיקר בשועלים וחורפנים) מהווים נורות אזהרה מהבהבות מפני אפשרות של התפתחות והפצת מוטציה מסוכנת בתנאי הכליאה הקיצוניים המקובלים במשקי פרווה.

תחילת המאמר על הסכנה בתעשיית הפרוות מכתב העת PNAS על הסכנה לבריאות האדם מהמשך קיום תעשיית הפרוות, ובמיוחד החורפנים

וכך כותבים החוקרים בפתח מאמרם (בתרגום חופשי):

חורפנים [מינקים] מגודלים באופן נרחב במשקים לפרווה, כולל בחקלאות אינטנסיבית באירופה, צפון אמריקה וסין. רבות נכתב על הפרקטיקה האכזרית, המיותרת, ויש הטוענים, הלא-אתית, של גידול פרוות. פחות דובר על הסכנות לבריאות האדם ובעלי החיים שמציבים משקי פרוות, ומשקי מינקים בפרט. כמו בכל חקלאות אינטנסיבית, חקלאות פרוות מבוססת על ריכוז בעלי חיים בצפיפות גבוהה, שמאפשרת התפשטות מהירה של נגיפים בעלי פוטנציאל ליצירת מגיפה - ויצירה צפויה של מוטציות שספק אם היו יכולות להתרחש בטבע. זה נכון במיוחד עבור טורפים סוליטאריים [חיים רוב הזמן לבד] לא מבויתים, כמו חורפנים. כאן, אנו טוענים כי חורפן, יותר מכל מין אחר בחקלאות, מהווה סיכון להופעת התפרצויות מחלות עתידיות ולהתפתחות של מגיפות עתידיות.

גידול חורפנים מתקיים בצורה רחבה יותר, וביותר מדינות, מאשר גידול פרוות של בעלי חיים אחרים, כמו כלבי דביבון או שועלים. בנוסף, עבור פתוגנים ויראליים בעלי פוטנציאל ליצירת מגיפה, הביולוגיה של מינקים ממצבת אותם כמין-ביניים שבו עלולה להתפתח מוטציה מסוכנת לאדם. אוכלוסייה גדולה, דומה גנטית וצפופה מספקת מצע נוח לאבולוציה מסוכנת של פתוגנים מזיקים. עם זאת, עד כה, גידול פרוות לא זכה לתשומת-לב רבה בהקשר זה. חיוני שנשקול את האמצעים הנחוצים למניעת הופעת פתוגנים מסוכנים במשקי פרוות מתוך ראיית הנולד.

אפשר לקוות שהאזהרה תילקח ברצינות על ידי ממשלות, ואף לפעול לשם כך במישור הציבורי. אבל בינתיים, חשוב לזכור שהכוח הגדול ביותר נמצא בידינו, כצרכנים, במישור ה"אישי" כביכול. כל עוד אנשים יבחרו לשלם על המוצרים האלה - כנראה שיימצאו המדינות בעולם שיתירו לתעשיות המייצרות אותם להתקיים - אפילו אם כל המדינות המפותחות יאסרו על כך. אבל המגפות שהם מטפחים - לא צפויות לעצור בגבולות אותן מדינות (או בגבולות מדיניים כלשהם).

שועלים צפופים בכלוב של תעשיית הפרוות בפולין

הפיתרון הוא פשוט ומתבקש: לא תומכים בתעשיית הפרוות - וגם לא באף תעשיה אחרת שמייצרת מגפות כמין "תוצר לוואי" שוטף של עצם קיומה. כמו כל תעשיות החי, ובמיוחד תעשיית העופות. ועל הדרך גם מפסיקים לממן השמדות המוניות ("ביעור לולים") בשיטות מופרעות. כמו עם שפעת החזירים, גם עם שפעת העופות - מומחים מסכימים כי זו רק שאלה של זמן עד שהמגפה תעבור בלולים מוטציה שתכה גם בבני אדם בצורה נרחבת.

אל תשלמו ליצרני מגפות - גם אם בינתיים נראה שהן פוגעות "רק" בחורפנים או בעופות. זה אכזרי, זה מטורף, ויום אחד זה גם צפוי להתנקם בנו או בילדים שלנו. זו אפילו לא קארמה. רק ביולוגיה.

 

Peacock TP, Barclay WS. Mink farming poses risks for future viral pandemics. Proc Natl Acad Sci U S A. 2023 Jul 25;120(30):e2303408120. doi: 10.1073/pnas.2303408120