"זבל עופות"

הסיפור מתחיל בלול. התרנגולים חיים על מצע שמתערבבים בו צואה, נוצות ושאריות מזון המכונה על ידי תעשיית המזון מן החי: "זבל עופות".
הפסולת הזו נאספת והופכת לחלק מתערובת המזון של עגלים ופרות בתעשיית הבשר. עוד ב-2008 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף בנושא אך דבר לא השתנה.

למה?

כי זה זול. זה חלבון לעלייה מהירה במשקל.
כי צריך להיפטר מזה. לולנים צריכים פתרון לכמויות אדירות של צואה והם אפילו משלמים על הפינוי שלה.
כי מבחינה רגולטורית, בישראל זה מותר.

כל הפרטים כאן

 מה ​ שמתחיל ​ כחרא ​ של ​ תרנגולים ​ בלול ​ הופך, ​ כמה ​ תחנות ​ אחר ​ כך, ​ לאוכל ​ של ​ העגל, ​ שהופך ​ כמה ​ תחנות ​ אחר ​ כך ​ לאוכל ​ שלנו. 

באישור משרד החקלאות

התגובה הרשמית של משרד החקלאות:

במקום לאסור את זה – מנסים "לנהל" ולשמר את השיטה. מתוך מסמך של השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה – האגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים:

איפה עוד יש צואה בדרך לצלחת שלנו?

זה לא רק מגעיל…

• זה גם עניין של בריאות

  חיידקים, רעלנים, הורמונים, אנטיביוטיקה, מתכות כבדות ושפעת העופות הם רק חלק מהסיכונים הכרוכים בהאכלת פרות בצואה מלולים תעשייתיים. זה לא חייב לקרות, זה אסור ברוב המדינות המפותחות, אבל זה עדיין קורה בישראל.

• ושל זיהום סביבתי

  פסולת של מיליוני בעלי חיים מזהמת מדי יום את האוויר, האדמה והמים שלנו. זה אחד ממקורות הזיהום הגדולים בארץ ובעולם, שמחריפים גם את משבר האקלים.

• ושל התעללות בבעלי חיים

  כי כשרוצים יותר רווח מהר ובזול, מישהו משלם מחיר. האכלה בצואה נדחית על ידי חושי הריח והטעם של מי שבנויים לאכול עשב. על אף זאת, בעזרת מניפולציות הם מורגלים אליה אט אט. עגלים שמואכלים בצואה סובלים (ואף מתים לעתים) מזיהומים, הרעלת בוטוליזם, חסימות מעיים ופציעות פנימיות – וזו רשימה חלקית.